חברי האופוזיציה בוועדת חוקה הגישו הבוקר (שני) מספר חסר תקדים, יותר מ-27 אלף הסתייגויות, נגד ההצעה לצמצום עילת הסבירות. באופוזיציה טענו כי "לאחר שבוועדה לא התקיים דיון מהותי כנדרש בתיקון החוק שיפגע בכלכלה, בביטחון ובאזרחי המדינה, ויו"ר הוועדה המשיך בהתנהלותו הדורסנית, חברי הוועדה מטעם האופוזיציה נחושים להמשיך במאבק נגד ההפיכה המשטרית שמרסקת את הדמוקרטיה הישראלית". הוועדה תתכנס בהמשך היום להנמקת ההסתייגויות והצבעות, והדיון צפוי להימשך לפחות יומיים.
לפני תחילת ההצבעות בוועדת החוקה, יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן כינס חלק מחברי האופוזיציה בחדרו יחד עם היועמ"שית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, זאת בניסיון להגיע להבנות סביב כמות ההסתייגויות שעליהן ידונו ויצביעו בוועדה. רוטמן הביע רצון לקצר את משך הדיונים וההצבעות בתמורה לקבלת הסתייגות מהותית של האופוזיציה שתשפיע על נוסח הצעת החוק. בנוסף, עו"ד אפיק הזהירה מ"שימוש לרעה" בכלי הפרלמנטרי של ההסתייגויות בהגשת מספר גדול שלהן.
חברי הכנסת באופוזיציה סרבו להצעה ועמדו על דרישתם לנמק ולהצביע על כל ההסתייגויות. ח"כ יואב סגלוביץ' וקארין אלהרר אמרו: "מתחילת התהליך מתנהל בוועדת חוקה מחטף חקיקה של ההפיכה המשטרית על ידי יו"ר הועדה רוטמן. לא נסכים לאף פשרה שתאפשר את קידום החקיקה המסוכנת הזאת. אנחנו נממש את זכותנו להיאבק עבור אזרחי המדינה ולא נוותר על הדמוקרטיה הישראלית".
בפתח הדיון בוועדה, אמר רוטמן: "אני רוצה להודות לחברי האופוזיציה על היושרה שהם הודו שלא מוכנים להגיע לכל פשרה על הליך החקיקה שאותה הם מכנים 'מסוכנת'. הגשת ההסתייגויות היא דוגמה נוספת לכך שאין נכונות לנהל דיון מהותי. כל ניסיון להגיע להסכמות הוא עקר לצערי".
היועמ"שית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, התייחסה במהלך הדיון לכמות ההסתייגויות הגדולה שהגישה האופוזיציה: "מספר ההסתייגויות כה גבוה, זה שיא חדש. מעולם לא נראה כמוהו בוועדות הכנסת. כלי ההסתייגויות לא נועד לעצור את החקיקה שהכנסת רוצה לקדם באמצעות הוועדות או המליאה ולכן במצב שנוצר, אני מציעה לאפשר לחברי האופוזיציה 18 שעות של הנמקה ולאחר מכן הצבעה אחת על כל 20 הסתייגויות, סך כולל של 1500 הצבעות".
אתמול דנו חברי ועדת החוקה בנוסח הסופי של ההצעה, ללא שינויים מהנוסח החדש שהופץ בשבוע שעבר - כלומר, ללא ריכוך או שינויים נוספים. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עורך הדין גיל לימון, הציג שוב את עמדת הייעוץ המשפטי נגד ההצעה, והתייחס בין היתר לנוסח הסופי: "השינויים בהצעת החוק רק מחמירים את הקשיים שהצגנו". לימון אמר גם כי "הייעוץ המשפטי יתקשה למלא את תפקידו", אם ההצעה תאושר. לדבריו, "משמעות התיקון הוא שחרור של הממשלה ושריה לפעול בסבירות בהחלטותיהם ויקשה על בג"ץ להגן על זכויות הפרט".
מוקדם יותר אמר פרופסור יובל אלבשן, שהיה ממובילי "מתווה פרידמן-אלבשן", כי "הנוסח החדש לא ראוי". לדבריו, "נדרשת הבחנה בין החלטות הממשלה במליאתה להחלטות השרים. הצמצום צריך לחול רק על החלק הראשון. יש לקבוע בחוק את חובה לנהוג בסבירות - על מינויי השרים צריכה לחול חובת הסבירות הרחבה".
בנוסח החדש נכתב במפורש כי עילת הסבירות לא תהיה רלוונטית על "כל החלטה, לרבות מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות". לכאורה, גם ההצעה המקורית הייתה רלוונטית למינויים, אך בקואליציה החליטו להדגיש זאת במפורש בנוסח החדש.
בנוסף, בנוסח המעודכן הוסרו המילים "כל נבחר ציבור", כך שהסבירות תבוטל בכל מה שקשור בממשלה, בשרים ובראש הממשלה, אך לא מעבר לכך. באופוזיציה טוענים כי השינוי על כך שהסבירות תבוטל על "החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות" נועד בין היתר להתמודד עם אפשרות של פנייה לבג"ץ נגד אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים, כפי שהזהיר ראש האופוזיציה יאיר לפיד.