מהי "עילת הסבירות" ואיך ייראה הרכב הוועדה לבחירת שופטים? זו המהפכה המשפטית המתוכננת

הצעד הראשון עליו הכריז שר המשפטים נוגע לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. כיום מכהנים בוועדה תשעה חברים: ארבעה נבחרי ציבור - שני שרים ושני חברי כנסת, שלושה שופטי עליון ועוד שני נציגי לשכת עורכי הדין.

לוין מבקש לשנות את ההרכב כך שיהיה ייצוג שווה לשלוש רשויות השלטון בוועדה - במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין לוין מבקש למנות שני נציגי ציבור. כך שבסופו של דבר הרכב הוועדה יגדל ל-11 חברים: שלושה שופטי עליון, שלושה נציגים לממשלה, שלושה נציגים לכנסת ושני נציגי ציבור שימונו על ידי שר המשפטים.

הצעד השני עליו הכריז שר המשפטים נוגע להסדרת פסילת חוקים על ידי בית המשפט העליון באמצעות חקיקת חוק יסוד: החקיקה, שיסדיר את אפשרותו של בג"ץ לפסול חוקים רק בהרכב מלא וברוב מיוחד. לצידו של חוק יסוד: החקיקה, תחוקק פסקת התגברות שתאפשר לכנסת לחוקק חוק שנפסל בבג"ץ ברוב רגיל של 61, אלא אם כן מדובר במקרה שבית המשפט פסל חוק פה אחד.

המשמעות של השינוי היא שהכנסת תהיה כמעט ולא מוגבלת. בהרכב של בית המשפט הנוכחי קשה למצוא הרכב שיפסול חוק פה אחד, ולכן במרבית המקרים הכנסת תוכל לעקוף ולהתגבר על בג"ץ במקרה שבו יפסול חוקים של הכנסת. מהצד שני, חקיקת חוק יסוד: החקיקה שיעגן באופן ברור את סמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוקים יכול להוות השלב הסופי בכינונה של חוקה למדינת ישראל ומדובר בצעד מבורך.

הצעד השלישי עליו הכריז שר המשפטים נוגע לביטול "עילת הסבירות", העילה שמכוחה בג"ץ פוסל החלטות ממשלה והחלטות של רשויות מינהליות במקרים בהם ההחלטה פוגעת בטוהר המידות ובאמון הציבור. זוהי גם העילה שתעלה למוקד הדיון בבג"ץ דרעי, שכן מכוח עילה זו מבקשת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לפסול את מינויו של דרעי לתפקיד שר.

עילת הסבירות אינה מעוגנת בשום חקיקה, אלא מדובר בפסיקה של בית המשפט העליון ולכן לא ברור כיצד לוין מבקש לבטל אותה, הוא גם לא פירט על כך הערב. המשמעות של השינוי היא שהממשלה וכל רשות מינהלית אחרת יוכלו לקבל החלטות שעלולות לפגוע בטוהר המידות ובאמון הציבור בנבחריו מבלי שבג"ץ יוכל לפסול אותם. מדובר במתן כוח כמעט בלתי מוגבל לכל רשות מינהלית לרבות רשויות מקומיות וזרועות ביצועיות של הממשלה.

הצעד הרביעי עליו הכריז שר המשפטים נוגע למעמדם של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. לוין הכריז: "היועצים המשפטיים כשמם כן הם, 'יועצים' ולא 'מחליטים' כשהם מייצגים את הממשלה, הם צריכים לייצג את הממשלה, ולא את דעתם הפרטית". בנאומו הוא לא פירט, אך מדבריו עולה שמדובר בכך שמתן חוות דעת משפטית של יועצים משפטיים לא תחייב את הדרג הנבחר.

המשמעות של השינוי הוא פיחות במעמדם של היועצים המשפטיים והפיכתם לכאלה שדבריהם אינם מחייבים. מהצד השני, אם נבחרי הציבור יהיו מוכנים לקחת אחריות על החלטותיהם, חרף עצה משפטית שקיבלו יש בכך כדי להחזיר את האחריות למי שנושא בסמכות לקבל החלטות.