בין בנט, אמסלם ויאיר גולן: הכנסת זקוקה לשטיפת פה עם סבון

גם מהקואליציה תורמים ללקסיקון המפוקפק, אבל במינונים אחרים: ח"כ בועז טופורובסקי הטיח בחודש שעבר בחברי האופוזיציה שהם "חולי נפש", וסגן השר יאיר גולן, שכינה אתמול את מתפרעי חומש "תתי אדם". ולסיום, האזרח מספר אחת, ראש הממשלה, נפתלי בנט, שהדף השבוע את ח"כ אורית סטרוק מהציונות הדתית בצעקת "עופי לי מהעיניים".

לקסיקון הקללות, הגידופים וההשמצות גדל בחודשים האחרונים בקצב מסחרר, ואם הכנסת הייתה גן ילדים, הגננת הייתה כבר מזמן שולחת את כולם לשטוף את פה עם סבון. רק שהכנסת חצי משותקת כבר למעלה מחצי שנה בשל העימות בין הקואליציה לאופוזיציה על חלוקת המקום בוועדות, ומחול של משחקי האשמות מתחולל סביב השאלה מיהו הבריון הכוחני והדורסני ומי התחיל קודם. לכן, גם לא הוקמה ועדת אתיקה שיכולה לשחק בתפקיד הגננת ולנזוף או לקנוס את חברי הכנסת על פניני הלשון שלהם. השבוע נוספו לקולות הקללות גם המראות הקשים מהמהומה בהצבעה על חוק החשמל, וההתפרצות החריגה של ראש הממשלה לעבר ספסלי האופוזיציה, שרק הגבירה את השאגות הרמות של שרשרת כינויי הגנאי.

הליכודניקים חגגו על אובדן העשתונות, אבל בנט חשב שזה מפגן מנהיגות. מבחינתו, הוא גיבה והגן בגופו על חברי הקואליציה שלו ובעיקר על אנשיו, חברי הכנסת ניר אורבך ויום טוב כלפון, שסופגים את מתקפות האופוזיציה במלוא חדותה ורשעותה על בסיס יומיומי. האופוזיציה של נתניהו, יריב לוין ואריה דרעי אכן לוחמנית באופן קיצוני, הן בחרמות על הוועדות והן בפיליבסטרים הארוכים שלפני הצבעות, והן בעוצמה ובסגנון המתקפות והביקורת על הממשלה.

את המאבק המוצדק בייצוג החסר בוועדות הם לקחו עד הקצה, ומשתמשים בתחכום פראי בשאר הכלים הפרלמנטריים האחרים שעומדים לרשותם ומתישים את הקואליציה במליאה בהסתייגויות, הטרלות ומדיניות אין קיזוזים. התגובה של הקואליציה כוחנית בהתאם, והיא נוהגת בנדיבות יתרה בתקנון הכנסת ובסעיף שמאפשר לה לכפות לוחות זמנים מוגבלים. השבוע הם אף עשו זאת בניגוד לעמדת היועמ"שית של הכנסת.

בקואליציה בטוחים שהכל מתוכנן ומתחיל בראש, ומאשימים את נתניהו בקמפיין דה לגיטימציה מכוון שנועד לחתור תחת הממשלה הנבחרת; בלשכת ראש הממשלה מרחיקים עד כדי אזהרות משידור חוזר בגרסה מקומית של אירועי גבעת הקפיטול, שהשבוע ציינו את יום השנה, או בלשון הציוץ של בנט "חבורת בריונים שרוצה לשרוף את המדינה". המענה הראוי לבריונות, הסביר בדיעבד, הוא "לחתור למגע" ולהראות שלא מפחדים.

רק שממפגן המנהיגות לכאורה השתקפו גם לחץ, אימפולסיביות, ואובדן שליטה, שלא בהכרח מחזקים את תדמיתו של בנט כראש הממשלה. ותיקי הידענים הפרלמנטרים התקשו להיזכר בתקדים של ראש ממשלה שקם מכסאו כדי להשיב ולתקוף את מגדפי האופוזיציה, בטח לא בזכרון הקרוב של 12 שנות נתניהו, שלרוב היה מתעלם לחלוטין ובדרך כלל שוקע בספר (גם הפעם כשבנט ניסה להתקרב אליו ולהתעמת איתו, הוא פשוט סובב בנונשלנט את הגב, והותיר אותו לבדו מול ההמון השואג).

לנתניהו, בשונה מבנט, היה תמיד מבחר מלפחות 30 ח"כים שיגנו עליו כמו חיילים, ונלחמים עבורו את מלחמותיו גם באופוזיציה. לבנט יש מעט חיילים, והבכירים שבהם - איילת שקד ומתן כהנא - התפטרו בחוק הנורבגי וכמעט ולא נמצאים באזור. אפילו להצבעה הטעונה על חוק החשמל, שנמצא בסמכות משרד הפנים, שקד לא הגיעה. השותפים של בנט, יאיר לפיד ובני גנץ, אמנם קמו לאות הזדהות, אבל שמרו על מרחק בטוח מהמהומה.

למזלו של בנט, הצעקה שלו על סטרוק ("עופי לי מהעיניים") לא נקלטה באף מיקרופון או מצלמה וכך נבלעה בויזואליה הסוערת. סנגוריו הסבירו אחר כך שהתכוון להרחיק את סטרוק נטולת המסכה כדי להישמר מהאומיקרון, אבל גם אם זה נכון (סטרוק טוענת שהיתה עם מסכה), זה לא מצדיק את גסות הרוח. וכעבור 24 שעות יאיר גולן סיפק אמירה אומללה הרבה יותר שהפכה את המהומה בכנסת לחדשות של אתמול. חוק החשמל עבר, הקואליציה סיימה את השבוע בלי תקלות, אבל הכנסת, שידעה כבר רגעי שפל בשנים האחרונות, צעדה עוד צעד מדחי אל דחי. המקום שאמור להיות היכל הדמוקרטיה, בו מתקבלות ההחלטות הגורליות ביותר שמשפיעות על חיינו ועתידנו, הפך לזירה של קטטות כוחניות והשתלחויות אלימות, שאין להם שום קשר לטובת הציבור, לא משנה במי הוא בחר.

בחודש שעבר ראש הממשלה, לפיד, מירי רגב ופוליטיקאים נוספים השתתפו בקמפיין "תחשבו טוב" של נשיא המדינה וחברת מטא (פייסבוק), שקרא "לחשוב פעמיים" לפני תגובות פוגעניות. בכנסת יודעים היטב להטיף גבוהה על השיח האלים ברשתות החברתיות אבל בפועל מייצרים חלק לא מבוטל ממנו בעצמו.

וזה לא מחויב המציאות: אפשר למתוח ביקורת חדה וקשה על הממשלה או על בית המשפט העליון בלי לעלות עליהם עם די-9 וגם לתמוך בפינוי מאחז ועדיין לשמור על אנושיות. זה רק מייצר הרבה פחות רייטינג והרבה פחות מוכר. אבל מראש הממשלה, שהוא ראשון בין שווים אבל גם האזרח מספר 1, אפשר לצפות ליותר: גם אם אמסלם, החרדים וכל החיילים של נתניהו מסביב מטנפים ומגדפים, ראוי שיגיב באיפוק וקור רוח, ולא ינהג בבריונות ויקח בעצמו חלק בזיהום השיח. זה נכון לגבי הנוכחי, ועל אחת כמה וכמה לגבי הקודם.