שורף גשרים ולא ממציא עצמו מחדש: האם גם נתניהו מתחיל להפנים שעידן ביבי הסתיים?

ביום ראשון בערב, רגע לפני שקיעה, יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו יצא אל המרפסת במצודת זאב לעוד שידור שאלות ותשובות בשידור חי בפייסבוק, שהפך בשבועות האחרונים למדיום היחיד שדרכו הוא מתקשר עם הציבור ועם תומכיו. זה לא שהוא גילה רק עכשיו את הפייסבוק, כמובן, או את עוצמתן של הרשתות החברתיות שעוקפות את התקשורת המסודתית. על הכישורים הוויראליים של נתניהו אין עוררין. רק שעד לפני שלושה חודשים, הוא גם שלט במקביל בסדר היום. כראש ממשלה, הפעילות הדיגיטלית הענפה שלו חיתה לצד עשייה מדינית, ביטחונית וכלכלית שהעמידה אותו בראש הכותרות, גם מבלי שיצטרך לדרוך באולפנים, פרט לחריגות התקופתיות של ימי הבחירות. אבל כיו"ר האופוזיציה, שממשיך להחרים את התקשורת המגויסת/מדבררת/משפררת/מאתרגת (כולם במילותיו, תבחרו רק את התואר) - השידור החי בפייסבוק זו הבמה היחידה, ועל כן גם החביבה, שעוד נותרה לו.

20 שניות בלבד נמשכה תשובתו הלועגת והנלעגת של נתניהו לשאלה שקיבל מדוברו, אלי ורד-חזן, על פגישת בנט-ביידן, מתוך סשן של כמעט 26 דקות. בעניבה אדומה, שמחזקת ומשקפת את רוחו הלוחמנית, ובתפאורת רקע של קו הרקיע של תל אביב, הוא השיב לשאלות שהקריאו עוזריו, שרובם ככולם הרימו לו להתקפה על מחדלי ממשלת בנט-לפיד ונגד העיתונאים ה"כלבלבים", כך בלשונו, שמסתירים אותם. המסרים האופוזיציוניים של נתניהו ממושמעים וקבועים: הממשלה מכילה את המתים, מכילה את הגרעין האיראני, משדרת חולשה ומפקירה את הביטחון, ואויבינו הגדולים - איראן, חמאס וחיזבאללה - צוחקים כל הדרך אל התעצמותם. לולא החיקוי של ביידן שומט את ראשו בפגישתו עם בנט, קרוב לוודאי שהשידור הארוך לא היה מוליד אף כותרת.

כמה שעות אחרי שהחיקוי פורסם והחל לחולל סערה, הליכוד ניסה לצמצם נזקים הוציא הודעה מתנערת שמאשימה את התקשורת, איך לא, בהצגת תמונה מעוותת. כשנתניהו דיבר על ביידן שהיה "מאוד קשוב בפגישה הזו", ואז הוריד את ראשו כלפי מטה, הוא בכלל התכוון להעביר ביקורת על בנט, אמרו בליכוד, ולא על הנשיא האמריקני, שאותו הוא מעריך ומוקיר מזה יותר מ-40 שנה. אם כך, נתניהו בוודאי יודע ומכיר גם את הקמפיין המלוכלך נגד "סליפי ג'ו", שהוביל חבר אחר שלו, דונלד טראמפ, ושתומכיו הרפובליקנים ממשיכים לקדם גם היום. קשה להאמין שהוא פיספס את תקרית הטוויטר הבינלאומית בכיכובה של מקורבתו ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, שהפיצה תיעוד ערוך מביקור בנט בבית הלבן בו ביידן לכאורה נרדם. המחווה המוגזמת של נתניהו רק תזין עוד יותר את תאוריות הקונספירציה האלה, אז היא בטח לא ידידותית, וגם לא מנהיגותית או ממלכתית. גם יו"ר אופוזיציה אמור לכבד את נשיא ארצות הברית, בטח כשהוא מתעטר בתואר "מר אמריקה".

החיקוי של ביידן היה כה לא אופייני לנתניהו, שהוא גרם אפילו לאוהביו ולמקורביו להתפתל בחוסר נוחות ממבוכה ודאגה שמא משהו עובר עליו. יש מי שראה בו נדבך נוסף בתהליך הפנמה והשלמה עם קץ שלטונו, כי מי שמתכנן לחזור - לא שורף כך גשרים. ככל שהממשלה מתקדמת לקראת אישור התקציב בקריאה שנייה ושלישית, התקווה להפיל אותה במהרה מתרחקת, והסיכוי של נתניהו לחזור בקרוב לכיסא ראש הממשלה הולך ופוחת. ובינתיים, מלחמות הירושה בליכוד עולות שלב מדי שבוע, ביחס הפוך ללהט ולמוטיבציה שהאופוזיציה בראשותו יצאה עמה לדרך. שהתפוגגה בתוך פגרת הקיץ לשיממון המדברי. נתניהו בילה את רובה בחופשה משפחתית הפרטית הראשונה שלקח זה 13 שנים, בריזורט אקזוטי בהוואי, ממנה חזר, כך מעידים מי ששוחחו עמו, הרבה יותר רגוע. אולי אפילו רגוע מדי.

הוא עצמו מכחיש כמובן בתוקף שיש לו תכניות או כוונות לפרוש ומכריז שוב ושוב שהוא עושה הכול כדי להפיל את הממשלה. במהלך השידור החי בפייסבוק השבוע, הוא נשאל על הדיווח בעיתון "הארץ" על הצעת העבודה שקיבל מחברו, המיליארדר ועד התביעה בתיק האלפים, לארי אליסון, שגם אירח אותו באי המפנק בהוואי. "זה שקר", השיב בפסקנות. "לא הציעו לי הצעות כי אני לא פותח את עצמי להצעות", אמר והבטיח שהוא מחפש דרך לפרק את הממשלה ואת השותפות שלה עם רע"ם ולעשות "רי-שאפל" שיחזיר את המדינה למסלול.

בליכוד מקווים שלקראת ההצבעה הבאה על התקציב, אולי יצליחו לפורר את הרוב הזעום של הקואליציה, כשכל מה שהם צריכים זה ח"כ סורר אחד מתוך ה-61 שיאבד את הכלים ברגע הנכון, יפיל את התקציב, ויערבב מחדש את כל הקלפים בכנסת. לפי בכירים במערכת הפוליטית, יו"ר כחול לבן, בני גנץ, מעביר מסרים בציר הצעות הפיתוי, שהוא יהיה מוכן להצטרף למהלך של אי אמון קונסטרוקטיבי במידה והממשלה תאבד את הרוב שלה בכנסת. אבל המפתח לתרחיש הזה הוא שיתוף פעולה מלא מהרשימה המשותפת, שלא מעוניינת במיוחד בשובו של נתניהו לשלטון. ובינתיים, ראשי הקואליציה מתחילים לחזר פומבית אחרי המפלגות החרדיות: לפיד, גנץ, גדעון סער ואיילת שקד שיגרו כולם מסרי פיוס בראיונות החג בתקשורת החרדית. ה"רי-שאפל" המתוכנן עלול עוד להתהפך לרעתו.

כמעט בכל צומת פוליטי שנתניהו היה בו בעבר, הוא מצא דרך להמציא את עצמו מחדש, להפתיע ולסחוף את אוהדיו אבל ב-100 ימיו כיו"ר האופוזיציה של ממשלת השינוי זה לא ממש קורה. בסביבתו של נתניהו מעריכים שכל יום שעובר מצמצם את הסיכוי שלו לחזור - והוא לא עושה כמעט שום דבר אקטיבי כדי לעצור את זה. אם וכאשר התקציב יעבור, הממשלה תתייצב משמעותית, והתקווה הריאלית היחידה שתישאר לו היא לקטסטרופה ביטחונית או מדינית שתציף את המתחים הלאומיים והאידיאולוגיים ותפרק אותה מבפנים. אמנם, הוא לא נחלש עדיין משמעותית בסקרים, אבל בליכוד מתחילים להבין שכל עוד הוא עומד בראש המפלגה, גם בחירות לא בהכרח יחזירו אותם לשלטון. נתניהו ערך ביקור חריג בסוכה של ישראל כץ בחג, אך ספק אם מפגן האחדות הנדיר יספיק כדי להרגיע את מרוץ הכוכבים העתידיים בליכוד שמתמקמים בנקודות הזינוק לקראת היום שבו הוא יפרוש.

למרות ההכחשות הגורפות והשידורים החיים הלוחמניים לאומה, ההתנהלות של נתניהו בשבועות האחרונים מאותתת שאולי גם הוא מתחיל להפנים שיכול להיות שזה נגמר. מקורביו לא פוסלים את האפשרות שבחודשים הקרובים הוא יחפש אקזיט מכובד ודו-ראשי, גם בזירה הפוליטית וגם בזירה המשפטית, אחרי סוף כהונת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ומינוי יועץ חדש בתחילת 2022. במקביל, בחודשים הקרובים ינסו בקואליציה לקדם את חוקי ביבי - להגבלת כהונה ומניעת כהונה של ראש ממשלה נאשם בפלילים, שיציפו מחדש את הוויכוח על כן או לא ביבי במלוא עוזו. זה יכול גם להפיח בנתניהו רוחות וכוחות מרץ חדשים. כך, חוקי ביבי יכולים להפוך לאקורד הסיום של הקריירה שלו - או נקודת הזינוק לקמפיין הקאמבק השלישי.