כשהבינה המלאכותית תחליף את הטרקטור: עתיד החקלאות לפי השר פורר

בחודש יולי האחרון, חמישה שבועות בלבד אחרי שנכנס למשרדו, פורר הכריז יחד עם יו"ר מפלגתו, שר האוצר אביגדור ליברמן, על תוכנית דרמטית ומרחיקת לכת בחקלאות הישראלית. הרפורמה השנויה במחלוקת כוללת בין היתר את פתיחת שוק הפירות והירקות לייבוא והורדת מכסים על תוצרת חקלאית מחו"ל, במטרה לעודד תחרות ולהוזיל את יוקר המחיה. ארגוני החקלאים האשימו את השר בכך שהרפורמה הונחתה על ראשם ללא שיג ושיח, וכך התעוררה בשבועות האחרונים מחאה והתנגדות נרחבת בקואליציה, שהובילה לכך שבסופו של דבר חלקים ממנה הוצאו החוצה מחוק ההסדרים. אבל רוב סעיפיה, שכוללת גם תקציב של יותר מ-2.7 מיליארד שקלים לתמיכה בחקלאים, עידוד השקעות, ומחקר ופיתוח, לא צריכים לעבור בכלל דרך הכנסת, וכבר יצאו לדרך.

את המהפכה שפורר רואה לנגד עיניו הוא משווה להפרטת התעשייה והמשק בשנות ה-90', והוא רוצה להפוך את ישראל למעצמת פוד-טק, בנוסף להיי-טק, שמשלבת את היכולות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בחקלאות המקומית. "משבר האקלים מייצר צורך אמיתי בעולם לפתרונות מזון, שיגיע ממחקר מהים וחקלאות מדברית. יש לישראל את היכולות להפוך לקטר מוביל בנושאים האלה, אבל אם נישאר מאחור - נהפוך לחקלאות עולם שלישי", אמר שר החקלאות. פורר, שמחזיק גם בתיק הנגב והגליל, מתכנן להקים מרכז מחקר של מזון מהים באילת, שממנו הוא מכריז ש"אפשר יהיה לפתור את בעיית המזון העולמית". התנאים הייחודיים של מפרץ אילת, הוא מסביר, מאפשרים לחקור את עומקי הים גבוהים במקביל לתהליכי מדבור בעורף היבשתי. "מכון מחקר כזה יכול לשנות את המציאות", אמר בגאווה.

לפי התוכנית של פורר, ככל שישראל תהפוך למרכז מחקר ופיתוח בתחום החקלאות והמדבור, גם קרנות השקעה פרטיות ומדינות זרות ירצו לשתף פעולה, ויזרימו הון ומשאבים נוספים לענף - שלא לדבר על החברות החדשות שלנו במפרץ ובעולם הערבי, שרובן ככולן סובלות מאקלים מדברי. "הסכמי אברהם ייצרו הזדמנות חסרת תקדים עם איחוד האמירויות, מדינה שרוב התוצרת החקלאית שלה היא מייבוא", אמר, והוסיף כי בכוונתו למנות נספח סחר חקלאי במרוקו ומדינות ערביות נוספות. "יש לנו שם טוב בעולם, אבל צריך להפוך אותו לחזק יותר - גם במחקר ופיתוח".

אז החקלאי העתידי צריך להיות הייטקיסט במהותו?

"הוא חייב ללכת עם קצב הקידמה. אם אני אשתמש היום בשיטות של סבא של סבא שלי שעיבד שדות פה ברחובות ב-1897, ברור שלא אוכל להתחרות ולייצר ביטחון במזון. אנחנו משתמשים בשיטות של שנות ה-70'", אמר. "כשגיל החקלאי הממוצע הוא 65 - סימן שזה לא אטרקטיבי. אנחנו הולכים להפוך את החקלאות למושכת לצעירים וזה לא יכול לקרות בלי הכסף הגדול ובלי פתיחת השוק לתחרות".

לדבריו, תקציבי העתק שיועברו לתמיכות והשקעות בחקלאים נועדו לסייע להם בשדרוג המערכות שלהם ורכישת הכלים המתקדמים כדי לייצר תוצרת איכותית שתעמוד בתחרות מול זו שתיובא מחו"ל. "לחקלאים אין היום אינטרס אמיתי או יכולת כלכלית להשתמש בשיטות שמפותחות כאן, כי ממשלות ישראל הזניחו את החקלאות, וצמצמו להם את היכולת לעודד השקעות ולרכוש כלים חדשניים. ואז החלה סטגנציה והחקלאות התחילה ללכת אחורה. מה שהמדינה עשתה בערבה, לדוגמא, זה לא פחות מנס, אבל אם לא נשקיע שם, הכל יחזור לאחור".

אז בעוד 30 שנה, כמה חקלאים יהיו, או שהכל יהיה רובוטיקה ובינה מלאכותית?

"השאלה היא לא כמה חקלאים יהיו, כי גם אם יהיו 700 או 5,000 או 9,000 חקלאים - לא זה יעשה את ההבדל. השאלה היא האם הדונמים במדינת ישראל ידעו לתת מענה לצרכים התזונתיים בעוד 30 שנה. אם הדונמים ימשיכו להיות מעובדים כי זה כלכלי, אם לא נבנה חקלאות ברת קיימא אז נלך אחורה וניכשל".

רק שהחקלאים עצמם פחות אהבו את החזון העתידני והחדשני של פורר, בלשון המעטה, והם קיבלו את פניה בהפגנות, חסימות כבישים, וזריקת ביצים בצמתים. מבחינתם, היא כוללת בעיקר את פתיחת שוק הפירות והירקות לייבוא, והורדת על המכסים על התוצרת החקלאית מחו"ל, ומהווה סכנה לקיום ורווחיות הענפים והמשקים שלהם. "אף אחד לא אוהב שמזיזים לו את הגבינה", הגיב על ההתנגדות, שמונעת לדבריו על ידי אינטרסים פוליטיים וקבוצות לחץ של הארגונים החקלאיים היציגים. "קל היה לי לעשות מה שכבר עשו, להצטלם עם החקלאים ולקבל מחיאות כפיים, אבל זה נוגד את האינטרס של מדינת ישראל ואני כשר מחויב להסתכל גם 30 שנה קדימה".

לדבריו, התחרות משרתת את הצרכן הישראלי. "גם אלפי החקלאים שעושים עבודת קודש ערכית, ציונית וחשובה צריכים לתת שירות ל-9 מיליון אזרחים שצריכים לקנות פירות וירקות במחירים נגישים וטובים". פורר דוחה בתוקף את הטענה שהעלויות הגבוהות נובעות מפערי התיווך של הרשתות הגדולות. "תפתחי את הרשתות באינטרנט שמוכרות ישירות מהחקלאי לצרכן - המחירים שם כמעט כמו ברשתות. אני מוכן לבדוק את הפערים שוב ושוב, אבל כששולחן מגדלי הענבים ומחליט למכור יותר ענבים לחול ופחות בארץ כדי לשמור את המחיר גבוה אף אחד לא יכול לספר לי שאין פה קרטל. כשמחיר הביצים במדינת ישראל הוא במקום בין ה-4 ל-6 בעולם והביצה שאנחנו מקבלים היא ברמה מהנחותות, אני לא יכול להשלים עם זה. הצרכן הישראלי לא צריך לשלם את זה".

פתיחת השוק לייבוא גם מייצרת תלות במדינות זרות לצרכי מזון, זה לא מסכן את הביטחון התזונתי של ישראל?

"להיפך. אם אנחנו לא נעשה את הרפורמה אז נפגע בביטחון התזונתי. השאלה הראשונה ששאלתי את הדרג המקצועי כשנכנסתי למשרד החקלאות הייתה מה ההגדרות לביטחון תזונתי - לפי מה מחליטים על איזה פירות וירקות מגנים? תתפלאי לשמוע, לא נעשתה עבודה כזו - אנחנו עושים את זה עכשיו. כמו שאני תומך יותר בנגב ובגליל ובפריפריה במקום במרכז, גם כאן, חשוב לי לתמוך בחקלאות שחשוב שתישאר במדינת ישראל. אבל כשמגנים על הכל - על האננס כמו כל פרי או ירק אחר - מייקרים מחירים, ופוגעים בתחרות".

אבל זה לא רק שאלה של כסף, בחקלאות יש גם ערך לאומי.

"בגלל שזה ערך לאומי ובגלל שהחקלאות היא קריטית למדינת ישראל אני לא מסתכל על מחר בבוקר, אני מסתכל שלושים שנה קדימה".

לקראת ההצבעה על אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים בקריאה ראשונה בתחילת החודש, החקלאים הצליחו לגייס נגד הרפורמה בחקלאות לובי פוליטי נרחב בקואליציה. אנשי הקיבוצים והמושבים מכחול לבן, מפלגת העבודה, מרצ ויש עתיד, איימו להתנגד במידה והיא לא תפוצל לדיון נפרד. ברגע האחרון הושגה פשרה, על הגדלת התמיכות הישירות לחקלאים ודחייה ופיצול של החלק מהרפורמה שעוסק בענף הביצים מחוץ לחוק ההסדרים לדיון נוסף. לדבריו, יש לו עכשיו "שיג ושיח טוב עם החקלאים, כי מי שעוסק בזה מבין שיש פה הזדמנות חסרת תקדים. אני לא נבהל, אני יושב איתם ושומע את הטרוניות, רובם בגלל הרעש התקשורתי לא מכירים את כל ההטבות שהענף הולך לזכות לו. מי שמכיר - תומך ברפורמה".

את רוב הרפורמה פורר מתכוון להעביר בהקצאות ותקציבים בתקנות ממשלתיות, ולא בחקיקה בכנסת. אך, המשך הטיפול והפיקוח עליה מופקד בידי ועדת הכלכלה, שבראשה עומד ח"כ מיכאל ביטון, מבכירי כחול לבן, שחרטה על דגלה את ייצוג החקלאים וההתיישבות העובדת. פורר אומר שהוא לא חושש ממהמורות פוליטית נוספות בהמשך הדרך. "הרפורמה בחקלאות יצאה לדרך, היא הוסכמה וסוכמה, והיא תקרה", הבטיח.

פורר, שהוא גם יד ימינו של שר האוצר ליברמן, הביע אמון בכך שהתקציב יעבור בקריאה שניה ושלישית ויעניק יציבות של לפחות שנתיים. "אשרי האדם החושש תמיד. אני לא נח על זרי הדפנה אבל אני חושב שהצלחנו להעביר תקציב משמעותי בקריאה ראשונה בכנסת ופה אחד בממשלה. אחרי כ"כ הרבה שנים שמדינת ישראל הייתה תקועה, הרכבת הזו יצאת לדרך ונוסעת. יש מאבקים בכנסת, לכנסת חשוב להכניס דברים לחוק, בתור מי שבילה כח"כ בועדת הכספים יש חשיבות לדיונים בכנסת וגם וזה טוב שמבצעים שם שינויים, לא כל החכמה נמצאת בממשלה, אבל אין לי ספק שנעביר את התקציב".

בתשובה לשאלה על שביעות רצונו מהממשלה הוא משיב ללא היסוס: "מאוד. התרגלנו שכל שר עסוק במה עושה המשרד האחר, ואיך הוא מגיע למשרד הבא שלו. היום יש ממשלה שכל שר בה רוצה להצליח במשרדו, ובגלל זה אני חושב שיש לממשלה פוטנציאל להצליח במגוון רחב של תחומים".

גם אם נתניהו היה הולך זאת הממשלה העדיפה עלייך?

"הממשלה הזו צריכה לעשות קדנציה מלאה של ארבע שנים. אחרי ארבע מערכות בחירות בשנתיים, מגיע לאזרחי ישראל לקום בבוקר ולא לקרוא בכותרת הראשית את המריבה של השר הזה עם השר השני ואת ראש הממשלה משסה קבוצה כזו בקבוצה אחרת אלא שיש ממשלה שעובדת בשבילו".

פעם ישראל ביתנו הייתה מפלגה ימנית ואפילו גזענית, היום אתם מפלגת מרכז קפיטליסטית. היום אתם יושבים עם רע"ם, שפעם קראתם להם תומכי טרור. מה השתנה?

"אנחנו מפלגת ימין ליברלית. ה-DNA שלנו לא השתנה, וגם לא האג'נדה שלנו. צריך לזכור שמי שניהל את המשא ומתן הכי הדוק עם רע"ם היה נתניהו. בסוף כשאני מסתכל על מכלול האלטרנטיבות, ואת הביקור המשמעותי שמנסור עבאס עשה בבית הכנסת בזמן הפרעות בלוד, אני יכול לחיות איתו. אותי לא מענין אם אתה ערבי, נוצרי או יהודי, לא אכפת לי למי אתה מתפלל בלילה, איזה ארוחה אתה אוכל ועם מי אתה הולך לישון - אכפת לי שתהיה אזרח נאמן למדינת ישראל. חילוקי הדעות ביני לבין תמר זנדברג בתחום המדיני לא נפתרו, הם קיימים, אבל החלטנו שנדחה את המריבה הזו בשלוש שנים".