על פי הנחיות היועמ"ש ופרקליט המדינה, שימוע הוא הזדמנות שניתנת לחשוד להציג את טענותיו ולשכנע את התביעה כי חומר הראיות או אינטרס הציבור אינם מצדיקים הגשת כתב אישום. הוא נערך בדרך כלל בעל פה, ועל פי רוב החשוד עצמו לא נמצא בו, אלא רק עורכי דינו. השימוע נערך בפני מי שאמור לקבל את ההחלטה אם להעמיד לדין או לא, ובמקרה של נתניהו, מדובר ביועמ"ש עצמו.
איזה סוג של טענות עולות בשימוע?
השימוע אינו תחליף למשפט, ולא אמורים לדון בו בפרטי הפרטים של הראיות, אלא רק בטענות עקרוניות בנוגע לתיק. בדרך כלל אלה יהיו טענות משפטיות, ולא עובדתיות. כך, למשל, אחת הטענות העיקריות שעלתה בשימוע של שרה נתניהו ב"תיק המעונות", הייתה כי "נוהל המבשלת" חוקק בחוסר סמכות, ולכן אינו תקף. דוגמה נוספת היא זו של יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נווה, שהעלה בשימוע טענה לאכיפה בררנית נגדו. אלו טענות משפטיות כלליות, ולא כאלה הנוגעות לראיות ולעובדות המקרה הספציפי, ולכן בדרך כלל יעלו בשימוע. עם זאת, גם אם טענות אלו נדחות, הן בדרך כלל צפות מחדש במהלך המשפט עצמו.
