ועדת הפנים בראשות ח"כ דוד אמסלם (הליכוד) אישרה הבוקר (רביעי) לקריאה שנייה ושלישית את חוק ההמלצות, לאחר שסיימה להצביע על 1,281 ההסתייגויות, ולאחר מכן הצביעה על החוק שאושר ברוב של 8 נגד 5.
שלשום התייחס נשיא המדינה ראובן ריבלין בנאומו בטקס השבעת שופטים בבית הנשיא בירושלים לחוק, וביקש להעלות את הצורך באיזון בין זכותו של אדם לשם טוב לבין פרסום חשדות בפלילים כחלק מזכות הציבור לדעת. ריבלין אף נתן דוגמה מחייו האישיים, והזכיר את החקירה שנפתחה נגדו בשנת 2001 כשהיה מיועד להתמנות לתפקיד שר המשפטים.
"אני מוצא לנכון להזכיר שהחוק הזה מציף סוגיה ציבורית ומשפטית, שבשל ההקשרים האמורים לא זכתה להתייחסות הראויה, עליה אני רואה לנכון להצביע היום", פתח ריבלין את דבריו. "אקדים ואומר, זכות הציבור לדעת היא זכות ראשונה במעלה. היא זוכה ובצדק, להגנה ולעידוד בחקיקה ובפסיקה וטוב שכן".
ישיבת ועדת הפנים, הבוקר
צילום: ערוץ כנסת
"אבל צריך גם לזכור שלצד הזכות הזאת יש ערכים נוספים, בהם חזקת החפות והזכות לשם טוב, להגנה מפגיעה בשמו הטוב של אדם. המתח בין ערכים אלו הוא סוגיה אמיתית, מורכבת, כואבת ואנושית שראויה לדיון ציבורי מעמיק, ומצדיקה ניסיון רציני להתמודדות עמה. במיוחד בעידן שלנו, עידן הרשתות החברתיות, המדינה החדשה והמהירה, שבכל כל שמועה מתפשטת כאש בשדה קוצים", הוסיף הנשיא.
לדבריו, "צריך לחשוב לעומק איך לאזן בין הגנה על שמו הטוב של אדם, לבין זכות הציבור לדעת. עבורי, זו אינה רק דילמה ציבורית, אלא חוויית חיים אישית. בשנת 2001, הוקמה ממשלה חדשה בראשות אריאל שרון. אני הייתי מיועד להיות שר המשפטים. אלא שבאותם ימים ממש, בהם עלה שמי כשר המשפטים המיועד, נפתחה נגדי חקירה. כל חשד או אפילו רמז מצדיקים בירור ואף חקירה".
ריבלין סיפר כי "עם פתיחת החקירה הודיע היועץ המשפטי לראש הממשלה שרון, כיוון שחקירה כזו היא מטבעה ארוכה וסבוכה ותיקח שבועות רבים אם לא חודשים, אין זה יאה, כך הוא קבע, שנחקר ישמש בתפקיד שר המשפטים".