סוף סוף עומד להיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל חוק אחד, אולי החוק הראשון והיחיד, שהמחוקקים ח"כ בנימין נתניהו, ח"כ דוד ביטן וח"כ דודי אמסלם לא רק מוכנים לכבד, אלא אף להוטים לאכוף.
אמנם קצת משונה, שחקירות העוסקות בלא-היה-כלום-ולכן-לא-יהיה-כלום מפחידות את נתניהו, הרי התבקש שעמדתו תהיה הפוכה - דרישה לפרסום כשלונם של החוקרים למצוא תשתית ראייתית לחשדות נגדו. אבל מרגע שהכנסת תצביע בעד החוק, ועד שהכנסת הבאה תמחק אותו (וסדרה מבישה של חוקים נוספים) - הוא יחייב את הכול. ואשר לשר האוצר, שחולל פיחות עצמי, התחיל בשאגה גדולה, ככחלון וטו, וסיים ביבבה דקה, כמחיר למשתפן.
בניגוד למטרת יוזמיו, הוא לא ירתיע את החוקרים, כי אם תדלוף לה המלצתם ותיפתח חקירת הדלפה, במח"ש או בצוות מיוחד שיוסמך בידי היועץ המשפטי לממשלה, ייאסר על חוקרי-החוקרים לפרסם את המלצתם. התיק יישלח ליועץ בלי שהציבור יידע אם אכן נאספה לכאורה תשתית ראייתית נגד החשודים בהדלפה.
לכן, גם מן הנמנע לנקוט נגדם - כמו נגד כל חשוד אחר בשירות הציבורי - בצעדים משמעתיים נוספים, מעבר לאלה שננקטו נגדם בפתיחת החקירה. הם ימשיכו או יחזרו לתפקד, בלי שהציבור יידע אם לדעת חוקריהם החשדות נגדם מבוססים, בדיוק כפי שמעל לראשיהם של אנשי הציבור שנחקרו בידיהם תמשיך לרחף עננה.
כל מה שאינו אסור - מותר. לכן, ניתן בנקל לעקוף את חוק ההמלצות. נדרשות רק הכרת החומר והקפדה שלא לצטט כלשונן את חוות הדעת המועברות לבקשת היועץ, מהיחידות החוקרות לפרקליטי המחוז.
דרג את המדליף
כתבי הפלילים, שיוכלו להשיג את המידע גם מהחשודים או מפרקליטיהם - העשויים להדליף את ההמלצות כדי להסיט את ההתעניינות לעבר המשטרה - יוכלו לחקות את עמיתיהם, מבקרי הקולנוע או המסעדות. כעת, במקום כוכבים או מזלגות, ייקבע דירוג סיכומי חקירה, לפי סעיפי האישום ועוצמת הריאיות.
מכפלה של עבירות חמורות בתשתית חזקה - חמישה בריחים, סורגים או מאזני צדק. עבירות קלות, ראיות גבוליות - בריח וחצי. המלצה לסגירת תיק (משמחת לחשוד, אך אסורה גם היא בפרסום) - מנעול או מגרסה.
ניתן להוסיף גם תמצית מילולית, בנוסח מדריך סרטי הערב או "Trip Advisor": "עלילה סבוכה, שחיתות בצמרת, עבריינים המנסים לשווא להתנער מהחשדות, תפנית מפתיעה כשעדי מדינה מתייצבים נגד הדמות המרכזית, הסניגורים מנסים כל תחבולה להימנעות מהעמדת לקוחותיהם לדין. מומלץ".
ועוד המלצה: לאתגר, בפנייה ליועץ המשפטי - או במישרין לבג"ץ, את השתתפותו של נתניהו (ואיתו גם השרים אריה דרעי וחיים כץ, הנתונים בחקירות משטרה) בהליכי החקיקה של חוק ההמלצות.
בהחלט יתכן שמתקיים כאן ניגוד עניינים, המגיע לכאורה עד כדי הפרת אמונים, שהרי אסור לנבחר ציבור לפעול שלטונית לקידום עניינו הפרטי. השתתפות נתניהו בהצבעות על חוק שתכליתו העיקרית היא להיטיב איתו אישית אינה יכולה להתקבל כמובנת מאליה.