(בווידאו: תגובות בעקבות החלטת האו"ם נגד ההתנחלויות)
פחות מיממה לאחר שהתקבלה החלטת האו"ם וראש הממשלה בנימין נתניהו הורה אמש (שבת) על החזרתו של שגריר ישראל בסנגל, פול הירשון, להתייעצות דחופה. במקביל, הוא החליט לבטל את תכנית הסיוע למדינה וכן את ביקורו של שר החוץ הסנגלי בישראל כל זאת בתגובה לתמיכתה של המדינה האפריקנית בהחלטה, המתנגדת לקיומן החוקי של ההתנחלויות.
"ההצבעה במועצת הביטחון גורמת לנו תחושה של בגידה ואכזבה, שדווקא מדינה כמו סנגל, שהיחסים עמה היו מצוינים החליטה לתמוך בהחלטה שהרסנית לישראל", אמר דובר משרד החוץ, עמנואל נחשון. "בעקבות התמיכה החלטנו להקפיא את תכנית TIPA שבעיקרה נועדה לשפר את איכות החיים של הסנגלים". עם זאת, מסנגל נטען כי טרם קיבלה הודעה רשמית על עצירת הסיוע.
המדינה המוסלמית הגנה על הצבעתה באו"ם. "סנגל צייתה לחזון המדיני שלה. מאז 1975 היא הייתה מחויבת למימוש זכויותיו של העם הפלסטיני", אמר דובר הממשלה. "הקהילה הבינלאומית והמוסלמית בפרט בירכו את עמדתנו בהצבעה", הוסיף.
לקריאה נוספת:
סיפוח או תיאום עמדות עם ארה"ב? הדילמה של נתניהו אחרי ההחלטה
"עד לאירוע בסוף השבוע, צריך להבין שבין ישראל וסנגל יש מערכת יחסים מצוינת", אמר נחשון. בשנים האחרונות מקיים משרד החקלאות הישראלי בשיתוף משרד החוץ כמה פרויקטים משותפים עם הסנגלים ברחבי המדינה, כשהמרכזי שבהם הוא פרויקט TIPA, שמטרתו להטמיע מערכות השקיה מתקדמות ישראליות ברחבי סנגל. הפרויקט החל לפני כשלוש שנים בשיתוף פעולה עם איטליה ונאמד בסכום של מיליון דולרים וחצי.
בחודש ספטמבר האחרון נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא סנגל, מאקי סאל. "יש לנו מערכת יחסים נהדרת בין ישראל לסנגל, ואנחנו עתידים לעשותה נהדרת עוד יותר", אמר נתניהו ואף הזמין את הנשיא לביקור בישראל. היחסים בין המדינות התמקדו בעיקר בתחומי החקלאות והטכנולוגיה.
בשנת 1966 ביקר לראשונה ראש ממשלה ישראלי בסנגל, שהיה אז לוי אשכול. באופן רשמי רק כ-30 שנה לאחר הביקור ההיסטורי, בשנת 1994, נחתם הסכם שיתוף פעולה כלכלי בין המדינות. בשנת 2004 הציגה סנגל את טיעוניה נגד גדר ההפרדה בבין הדין הבינלאומי בהאג, כשהמסר המרכזי היה שלישראל יש את הזכות להגן על עצמה, בעוד לבית המשפט אין הסמכות לשפוט בנושא. בשנת 2010 עמד הייצוא מישראל לסנגל על כ-3.3 מיליון דולר.