logo

ישראל חתמה על האמנה הבינלאומית לפיקוח על סחר בנשק

1

יותר משנה לאחר אישורה, הצטרפה ישראל למאמץ הבינלאומי להגברת השקיפות בתחום הסחר בנשק שמגלגל על פי הערכות קרוב ל-70 מיליארד דולר בשנה. "ישראל תומכת בעקרונות האמנה ובמטרותיה"

אמיר תיבון
אמיר תיבון20/12/2014 - 01:59
תיעוד: ניסויים שנעשו במסגרת פיתוח הטיל "חץ 3"צילום: משרד הביטחון

שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, חתם שלשום (חמישי) על האמנה הבינלאומית לפיקוח על סחר בנשק שאימצה העצרת הכללית האו"ם בשנה שעברה. האמנה, הראשונה מסוגה, נועדה לאפשר פיקוח הדוק יותר על הסחר הבינלאומי בנשק ולהגדיל את מידת השקיפות בתחום, שעל פי הערכות מגלגל קרוב ל-70 מיליארד דולר בשנה.

עצרת האו"ם בניו יורק, ספטמבר 2011
איראן, סוריה וקוריאה הצפונית התנגדו. עצרת האו"ם צילום: רויטרס

"ישראל תומכת בעקרונות האמנה ובמטרותיה והייתה שותפה פעילה בעיצובה לאורך שנות המשא ומתן", נאמר בהודעה שהפיץ אתמול משרד החוץ. "החתימה על האמנה עולה בקנה אחד עם האינטרסים הלאומיים והמדיניות האחראית של ישראל בתחום הפיקוח על היצוא הביטחוני והמאבק בסחר בלתי-חוקי בנשק. חשוב לציין כי מערך הפיקוח על היצוא הביטחוני הישראלי עומד בסטנדרטים בינלאומיים אשר נקבעו באמנה".

היצוא הביטחוני של ישראל מגלגל מיליארדים בשנה. טיל חץ

צילום: משרד הביטחון

האמנה הובאה לאישור אחרי כעשור של מאמצים. 154 מדינות הצביעו בעד, ושלוש מדינות התנגדו: איראן, סוריה וקוריאה הצפונית - הנתונות כולן לעיצומים חריפים של מועצת הביטחון. בשבוע שעבר סיכלו שגרירי שלוש המדינות הללו יחד את הטיוטה הראשונה של האמנה, כשמנעו ניסיון להשיג ניסוח המוסכם על כל 193 חברות האו"ם. הן טענו כי ניסוח האמנה מפלה אותן לרעה ונועד לפגוע ביחסי החוץ שלהן. ישראל הצביעה בעד האמנה בעצרת הכללית של האו"ם באפריל 2013, אולם רק השבוע הודיעה על כוונתה לחתום עליה.

היצוא הביטחוני של ישראל, תחום המגלגל מיליארדים בכל שנה, הוא רכיב חשוב במדיניות החוץ של ישראל. לאורך השנים הופנו טענות מצד גורמים בינלאומיים שונים על שותפות הסחר של ישראל, בטענה כי נשק ישראלי הגיע לידיהם של רודנים בעולם השלישי או למוקדי סכסוך. טענות אלה אינן ייחודיות דווקא כלפי ישראל, והן נכונות לגבי רוב היצואניות הגדולות בתחום, בראשן ארצות הברית, רוסיה, בריטניה וצרפת.

(עדכון ראשון: 22:45)

עוד באותו נושא: