הקבינט התכנס בצהריים; צה"ל החזיר חיילים מחופשות

גם בצה"ל נערכים לאפשרויות פעולה שונות: חיילים וקציני חי"ר ושריון בסדיר קיבלו בבוקר שיחות טלפון ממפקדות החטיבות להיות ערוכים להקפצה לבסיס לפני הגעה לאוגדת עזה, וחלקם אף הוחזרו מ"רגילה".

מלחמה בדרום - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות:
גורם מדיני מאשר: "ניסינו להתנקש במוחמד דף"

"לשבור את חמאס בפעולה קרקעית, לא להשאירו לדור הבא"
שנת הלימודים תיפתח כסדרה בדרום? "פחד מוות"
לייב בלוג | עדכונים שוטפים, דקה אחר דקה

ראש הממשלה והשרים מבינים כי לכל החלטה שתתקבל בשלב הזה, אחרי יותר מחודש וחצי של מבצע בעזה, יהיה מחיר משמעותי. שר החוץ אביגדור ליברמן כבר קרא הבוקר, פעם נוספת, לכבוש את רצועת עזה ולמוטט את שלטון חמאס. בניסיון נוסף לעקוץ את נתניהו בהקשר להימנעותו מיציאה למבצע קרקעי נרחב, הוסיף ליברמן: "גם אם זהבה גלאון הייתה ראשת הממשלה ודב חנין היה מכהן כשר ביטחון, גם הם בסופו של דבר היו מורים על מהלך צבאי נרחב להפלת חמאס".

שרי הקבינט משוכנעים שנתניהו לא מעוניין במבצע מסוג זה, מחשש שהוא יעלה בהרוגים רבים. חלקם אף מאשימים אותו - או גורמים בסביבתו - בהדלפת המצגת שצה"ל הציג לשרים לפני כשבועיים, שציירה "תסריט אימים" של מאות הרוגים לכוחותינו בעקבות פלישה נרחבת לעזה. שרים משני אגפי הקבינט - הנצים והמתונים כאחד - סבורים שתכני המצגת שהודלפו נתנו לחמאס תחושה שהוא חסין מפני פעולה צבאית נרחבת.

גם אם זה לא נכון, מבחינה בינלאומית לישראל יהיה קשה מאוד לצאת כעת למבצע צבאי נרחב בעזה. הלגיטימציה הבינלאומית שהייתה לישראל בתחילת המבצע, באמצע חודש יולי, נגוזה לגמרי בינתיים. ארצות הברית כבר עיכבה משלוחי נשק, בריטניה שוקלת להטיל אמברגו מוחלט ומזכ"ל האו"ם באן קי-מון האשים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה. ברקע פועלת הוועדה החד-צדדית של "מועצת זכויות האדם". לישראל אין כרגע גיבוי למהלך נרחב שיוביל לנפגעים רבים בצד השני.

הפתרונות המדיניים שעומדים בפני נתניהו בעייתיים גם הם. חידוש המשא ומתן בקהיר לא נחשב לאפשרות ריאלית. המצרים אמנם הצליחו היכן שנכשלו כל שאר המתווכים - הם יצרו הפסקת אש שהחזיקה מעמד שמונה ימים וגרמו לשני הצדדים לנהל משא ומתן רציני - אבל עקשנותו של חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס היושב בקטאר, הובילה את המגעים למבוי סתום. בתוך הקבינט נוצרה קואליציה נדירה שכוללת את נפתלי בנט, את ציפי לבני ואת ליברמן, שמתנגדים ל"משא ומתן עם ארגון טרור", ונתניהו סופג אש גם משרים בליכוד. אלא אם חמאס ינצור את האש מיד, נראה שהמהלך המצרי מיצה את עצמו.

מהלך הסדרה חד-צדדי, כפי שהציעו לבני ובנט - כל אחד בדרכו - אינו באמת חד-צדדי: הוא תלוי גם בשיתוף הפעולה של חמאס. כל עוד הארגון ממשיך בירי מסיבי לעבר הדרום, ישראל לא יכולה להתחיל לפתוח את המעברים ולתת הקלות בתחום הדיג. את הרעיון הזה אפשר היה לקדם כל עוד הפסקת האש החזיקה מעמד, אבל במצב הנוכחי היא תצטייר כמתן פרס לחידוש האש. "אם חמאס ירגיע את השטח, נוכל לדבר על רעיונות כאלה, אבל כרגע זה מוקדם מדי", אומרים גורמים מדיניים.

אפשרות נוספת שנראית כרגע רחוקה היא פנייה למועצת הביטחון של האו"ם. במהלך כזה יש סיכון כפול מבחינת נתניהו. מבחינה ביטחונית, מועצת הביטחון עלולה לקבל החלטה שתקרא להסרת המצור מעל עזה, תוך דחיקת שיקולי הביטחון של ישראל. מעבר לכך, כמה מהמדינות החשובות במועצה, ובראשן צרפת ובריטניה, מעוניינות כבר כמה חודשים, מאז כישלון יוזמת השלום של שר החוץ האמריקני ג'ון קרי, להניח הצעה שתגדיר קווים חדשים וברורים להסכם קבע ישראלי-פלסטיני. לא מן הנמנע שהן ירצו לשלב את הרעיון הזה בתוך החלטת מועצה לפתרון המשבר בעזה, דבר שייאלץ את נתניהו להסכים בעקיפין ל"גבולות 67", "מזרח ירושלים כבירת המדינה הפלסטינית", וביטויים אחרים.

במצב שבו כל האפשרויות המדיניות והצבאיות נושאות מחיר יקר מאוד, קשה לקבל החלטות. שר הביטחון משה יעלון הזהיר שלשום שישראל לא תאפשר לחמאס לגרור אותה למלחמה התשה, אבל מאז חידוש האש אתמול אחר הצהריים, זה מה שקורה. כדי לשנות את המצב, ישראל תצטרך ליזום מהלך משמעותי לשינוי המצב - במישור הצבאי או במישור המדיני.

לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il