180 עדי תביעה במשפט שלא יתקיים לעולם נגד שרת התחבורה

לא תמיד אפשר למנוע אסונות. גם כאשר כל מערכי הביטחון והבטיחות פועלים כהלכה, תמיד יכול להתברר גורם חדש, שלא נלקח בחשבון בתחקירי אירועים שמסקנותיהם נכתבו בדם הנספים בהם.

שירתי בצה"ל פחות שנים ממירי רגב, אבל אפילו אני, בסך הכל לוחם ומש"ק בחטיבת הנח"ל, יודע שני כללים, שכמעט כל טירון מכיר: הוראות ביטחון נכתבו בדם ואין כזה דבר כמעט-תאונת-אימונים, שכן כל מקרה של "כמעט" צריך להיות מתוחקר כאילו גבה חיי אדם.

לפיכך צריך לנהל את התחקיר בעקבות הטיסה ההיא, כאילו - חלילה וחס - היינו היום בשיאו של מבצע לאיתור 180 גופות והשבתן ארצה, לקבר ישראל.

עצמו לרגע את העיניים ודמיינו את הסיטואציה הנוראית הזאת - כי זאת האווירה שצריכה לשרות על החקירה, אחרת הכמעט-אסון הבא כבר מתדפק על השער, רק ללא המילה "כמעט".

התנהלות משרד התחבורה בכהונתה הנוכחית של מירי רגב הוא מיקרוקוסמוס של ממשלת ישראל בכהונתו הנוכחית של בנימין נתניהו: מינויים פוליטיים גם למשרות בכירות, של אנשים בעלי רקע מקצועי מפוקפק - מכאלה שלא צריכים לעבור שום ועדת מינויים ועד למי שחשודים בהגשת קורות חיים שלא היו מעולם.

הוסיפו על כך אפס עיסוק של השרה בנושאים מהותיים הנוגעים לתפקוד משרדה, שאינם כוללים גזירת סרטים או השקות חגיגיות. או למשל שהיות ארוכות בחו"ל שלא לצורך, או את הכפפת עבודת המשרד למטרות פריימריז - ועל פי החשד גם חלק ממשימותיו (כמו הקמת כיכר או הצבת רמזור) לצרכים של חיזוק קשרים עם ראשי רשויות חשובים - והנה לכם מתכון לאסון.

שלא נטעה לרגע אחד: האסון הזה כבר מתרחש בכל יום שבו נספים אזרחים שלא לצורך על כבישי ישראל. תאמרו שתאונות דרכים היו גם לפני עידן מירי רגב במשרד התחבורה - ולמרבה הצער יהיו גם אחריה? זה נכון מאוד, אבל המספרים לא משקרים: בעוד בכל העולם מספרי הקטל בכבישים נמצאים בירידה, בישראל הם רק מזנקים.

שיא שלילי של כ-20 שנה כבר נרשם בשנת 2025 - ולמרבה הצער, עוד ידה הרעה של השרה הכושלת, ששמו המלא של המשרד שבראשו היא עומדת הוא: "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים", נטויה - מי יודע איך תסתיים השנה הנוכחית.

וזה לא שהיה קשה במיוחד להצליח. מספר הנספים על הכבישים במדינות המפותחות אינו קשור בהכרח פועלו של הממונה מטעם הממשלה, הוא תולדה של שיפור מערכות הבטיחות ברכב. כלומר - לפחות את הנתון הזה היה קל לנצח, ואפילו במשימה הזאת לא עמדה רגב.

מספרים מצטברים לסטטיסטיקה יבשה, על הנייר, אבל משמעותם נוראית: משפחות שחייהן נהרסו לנצח, ילדים שיגדלו כיתומים, מוות מיותר, מומים לכל החיים - מספרם של כל עלה לא בכוונת מכוון, אלא רק בגלל שאיזה אחד או אחת, שקשריהם הפוליטיים הם הנכס העיקרי שלהם, מונו לתפקידים שאת משמעותם הם אפילו לא מסוגלים להבין.

זה עולה לנו בחיים מדי יום על כבישי ישראל - ורק בשילוב של תושיית טייס שנדקר בכל חלקי גופו, נוסעת ערנית, וכמה נוסעים בעלי תושייה מופתית, נערך הדיון הזה היום ברמה התיאורטית - ולא מול 180 קברים טריים.

"אנחנו לא גוף מודיעיני", הייתה התגובה הראשונה של משרד התחבורה לאשמה הענקית הרובצת לפתחו. זה נכון, רק שכאשר אמורים לקבל מחברת התעופה את שמות הטייסים ואנשי הצוות (לטענת משרד התחבורה הם לא אמורים לקבל), אפשר לבצע בדיקה שטחית וגלויה, שאינה דורשת יכולות מודיעיניות, שהייתה מעלה למשל את העובדה שהטייס הכמעט-רוצח-המונים, פוטר כבר משתי חברות תעופה.

כאמור, במשרד התחבורה טוענים שבכלל לא קיבלו רשימה, כי זה לא מתפקידם לקבל בכלל רשימה שכזאת (אם טענת ההגנה הזאת נכונה, הרי שהאשמה היא בגופים מודיעיניים שנמצאים תחת משרד ראש הממשלה וכפופים לו ישירות, מוזר שהאשמה-במשתמע של נתניהו במחדל, היא טענת ההגנה של מירי רגב ואנשיה).

אפשר היה לסיים פה, מול השלט המצחיק-עצוב "כאן לא מודיעין" אלמלא היה משרד התחבורה רק סימפטום ברור למחלה שנקראת "ממשלה לא מתפקדת".

מה זאת אומרת "ממשלה לא מתפקדת"? ובכן, לא מתפקדת כמו שיודע כל מי שביתו נפגע מטיל, או למשל לא מתפקדת כמו שיודע כל מי שיוצא כבר לסבב המי-יודע-כמה של שירות מילואים, בעוד הממשלה עסוקה בהסדרת השתמטות בחקיקה.

"לא מתפקדת" כפי שלמדו על בשרם ראשי הרשויות בצפון, שמחכים לתקציבים שחולקו בתקשורת כבר עשרות פעמים, אך מבוששים להגיע אפילו לידי מי שזקוקים להם לשם בניית מקלטים.

הנה לנו משרד תחבורה ובטיחות בדרכים שאינו מתפקד, בתוך ממשלה לא מתפקדת, כפי שיודעות 459 המשפחות של החללים בכבישים בשנת 2025 או 339 הנספים בהם בחודשים ינואר-ספטמבר 2026.

אל הרשימה הזאת צריך להוסיף עתה 180 ניצולים, אנשים שהיו על סף מוות בטוח וניצלו בזכות תושיית טייס, ערנות נוסעת, חתירה למגע של נוסעים, מזל, חסדי שמיים - ואולי שילוב של כל אלה ביחד. 180 עדי תביעה חיים, במשפט שלא יתקיים לעולם.