במשך ארבע השנים האחרונות התמלאה ירושלים באוהלי מחאה מכל הסוגים. בעד הרפורמה המשפטית ונגדה, מאהל של משפחות חטופים שזעקו להחזרת יקיריהן מהשבי בכל מחיר ומאהל של משפחות שהתנגדו לכך, שורדי נובה שדרשו טיפול וראשי רשויות בעוטף שתבעו לקבל את הזכויות המלאות עבור תושביהם. לכולם נמצאה פיסת מדרכה שעליה יכלו להציב אוהל וכמה כיסאות.
אבל למשפחתה של היימנוט קסאו, שנעדרת כבר יותר משנתיים וחצי, לא נמצאה אפילו בלטה פנויה. מאז חודש מאי מנסים בני המשפחה והפעילים המלווים אותם לקבל מעיריית ירושלים אישור להקים אוהל מחאה באזור הכנסת או בקרבת מעון ראש הממשלה, כדי להעלות את המודעות להיעלמותה ולדרוש מהמדינה להגביר את המאמצים לאתר אותה. הם פנו לעירייה שוב ושוב, דרך שרים, חברי מועצה וגם ישירות לראש העיר, אבל לא קיבלו אישור.
ד"ר שולה מולא, פעילה חברתית במטה להשבת היימנוט קסאו, סיפרה הבוקר בריאיון לרדיו צפון 104.5FM שהמשפחה ניסתה כמה אפשרויות, בהן אזור הכנסת וסביבת מעון ראש הממשלה. לדבריה, הפנייה האחרונה נענתה בתשובה כללית שלפיה מדיניות העירייה השתנתה, בלי התייחסות מפורטת לבקשת המשפחה. "באורח פלא, פתאום השתנתה. אני ירושלמית, אני יודעת שבירושלים יש אוהלים כל הזמן".
הניסיונות לקבל תשובה מסודרת נמשכים מאז מאי. בני המשפחה והפעילים ניסו לפנות לעירייה דרך שרים, חברי מועצה וגורמים נוספים, ואף פנו ישירות לראש העיר. לדבריה, התשובה שקיבלו ממנו הייתה שהוא לא מטפל בעניינים כאלה. לאחר שלא קיבלו אישור, נעזרו באגודה לזכויות האזרח ועתרו לבית המשפט.
מבחינת המשפחה, האוהל אמור להפוך למוקד קבוע שיחזיר את היימנוט לסדר היום הציבורי ויאפשר להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות להגביר את המאמצים לאיתורה. "לפעמים זה מרגיש שהם שמו את כל התקווה שלהם באוהל הזה. הם אומרים, אנחנו גם נתפלל, גם נסביר, גם נעלה מודעות וגם נצעק לראש הממשלה ולכל מי שאחראים. מבחינתם זה פתרון, ועדיין אין תשובה".
המשפחה ביקשה להקים את האוהל למשך חודש. בשלב מוקדם יותר אף ביקשו הפעילים להציב אותו ליד מאהל קיים באזור הכנסת, אבל גם האפשרות הזאת לא יצאה לפועל. בתשובה האחרונה העירייה לא הציעה כל חלופה. היא לא אמרה שאי אפשר להקים את האוהל בקרבת מעונו של ראש הממשלה אך הציעה מקום אחר, אלא הודיעה שהדבר לא יסתייע, בלי להפנות את המשפחה למקום חלופי.
כתושבת ירושלים, היא מתקשה לקבל את הטענה שהאוהל יפריע למרחב הציבורי, אחרי שנים שבהן הוקמו בעיר אוהלי מחאה רבים. לדבריה, כמעט בכל פעם שהיא מגיעה לאזור הכנסת היא נתקלת במאהל או במחאה אחרת. "אתם יכולים להגיד איך להקים, באיזה גודל להקים. הימים האלה, להמון מבית ישראל, הם ימים של חשבון נפש. הייתי מצפה שגם מקבלי החלטות יעשו חשבון נפש. תדמיינו רגע אם זאת הייתה הבת שלכם".
מחר צפויה המשפחה לקיים הפגנה בכיכר פריז בירושלים. ההתכנסות תחל בשעה 17:00, ובמטה דורשים להכניס גם את השב"כ למאמצים לאיתורה של היימנוט. "אנחנו רוצים שהציבור יהיה איתנו. אנחנו רואים שהוא איתנו, וזה יגדל עוד".
תגובת העירייה
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים משתתפת בכאבה העמוק של משפחת קסאו ומייחלת לשובה של היימנוט במהרה לביתה בריאה ושלמה. העירייה מכירה בחשיבות חופש הביטוי והמחאה ומכבדת את זכות הציבור לממשם בהתאם לחוק. לצד זאת, מוטלת על העירייה האחריות לשמור על המרחב הציבורי פתוח, נגיש ובטוח לכלל הציבור.
הבקשה להקמת מאהל נבחנה לגופה, בהתאם למאפייני המקום, משך השימוש המבוקש והשפעתו על המרחב הציבורי. הקמת מאהל לתקופה ממושכת עלולה לפגוע בנגישות ובמעבר החופשי במרחב הציבורי, בפרט עבור אנשים עם מוגבלויות, נכים, הורים עם עגלות ילדים ומשתמשי דרך נוספים, להפריע לשימוש הציבור במרחב ולהוות מפגע במרחב הציבורי.
בקשות להצבת מאהלי מחאה נבחנות בהתאם לנסיבותיה של כל בקשה ולמאפייני השטח הרלוונטי. ההחלטה במקרה זה נוגעת לאופן השימוש המבוקש במרחב הציבורי בלבד ואין בה כדי לגרוע מחשיבות מאבקה של המשפחה או מזכותה למחות בהתאם לחוק.
עיריית ירושלים תעמוד לצד משפחת קסאו, תתמוך בה ככל שניתן, ותבחן עמה אפשרויות נוספות להעלאת המודעות הציבורית למאבק לאיתורה של היימנוט. העירייה מייחלת יחד עם המשפחה והציבור כולו לשובה של היימנוט לחיק משפחתה במהרה".