כותרת מטלטלת פורסמה אמש (שישי) בחדשות 12 במהדורת אולפן שישי. רונן ברגמן, עיתונאי ידיעות אחרונות וניו יורק טיימס, חשף ששב"כ אוסף מידע מטלפונים של עיתונאים ביקורתיים כלפי נתניהו ומסביבתם - וזה קורה רק מאז שדוד זיני נכנס לתפקידו כראש שב"כ.
עוד סיפר ברגמן, כי מאז נכנס זיני לתפקיד, נתניהו מרבה להגיש תלונות על הדלפות כאלה ואחרות, בדרישה לפתוח בחקירות. בין השאר את אותה "הדלפה", כביכול, לחדשות 12 על מועד תחילת המבצע המשולב של ארה"ב וישראל על איראן בבוקר ה-28 בפברואר 2026.
ככל שזה נכון, ובינתיים לא יצאה הכחשה של שב"כ, זו ממש פצצה. פצצה שאמורה להטריד כל עיתונאי שמסקר או מפרשן פוליטיקה, מימשל, מדיניות, צבא וביטחון ובעצם כמעט כל תחום סיקור אחר. פצצה שאמורה להטריד מאוד כל אזרח ואזרחית במדינה. עיתונאים אינם מעל החוק, אבל עיתונאי לא יכול לעשות את עבודתו, אם מקורותיו והמידע שהוא אוסף אינם חסויים. וככל ששב"כ מנטר תנועות, מיקומים ושיחות של עיתונאים - נחשפים מקורותיהם ונחשף המידע. וכך העבודה העיתונאית נפגמת באופן אנוש.
העובדה ששב"כ, כפי שסיפר ברגמן באולפן שישי, אוסף מידע גולמי של כל הטלפונים בישראל - מטה-דאטה - ידועה כבר שנים. זה נחשף ודובר ונדון, למשל, בזמן מגיפת הקורונה, כאשר מקבלי ההחלטות ביקשו להיעזר באותו "כלי" של שב"כ כדי לסייע בקטיעת שרשראות ההדבקה.
ארגון העיתונאים והעיתונאיות הגיש אז עתירה לבג"ץ בדרישה למנוע משב"כ להשתמש בכלי בנוגע לעיתונאים, בגלל החשש מחשיפה מידע ומקורות. עתירת הארגון התקבלה, ובג"ץ אסר על שב"כ להשתמש באותו כלי נגד עיתונאים, אלא אם הם מביעים הסכמה מדעת, ורק לצורך מניעת הפצת המגיפה.
הפעם, כך נראה, שב"כ לא מבקש הסכמה מודעת של עיתונאים, ולא עושה שימוש בנתונים לשם מניעת מגיפה מסוכנת.
צריך לומר, שלשב"כ, כמו לארגונים חשאיים אחרים בכל העולם, יש כלי איסוף מידע - חלקם חוקיים וחלקם אולי גבוליים מבחינה חוקית. הם משמשים למודיעין. באופן הזה שב"כ, כמו כל ארגון חשאי אחר, יכול לאסוף מידע מודיעיני על חשודים, התארגנות של קבוצות טרור, נסיונות המרדה ועוד מעשים שמטרתם פגיעה במדינה, פגיעה בדמוקרטיה, פגיעה במוסדות שלטון או בנבחרי ציבור ואזרחים. איסוף המודיעין הזה לא נחשף, וכמו כן לא נחשפים הכלים בהם משתמשים, ולא השיטות. איסוף המודיעין הזה משמש בעיקר למניעה וללימוד עמוק של מגמות בשטח. זה מידע שלא משתמשים בו כראייה בבתי משפט.
עכשיו חושף ברגמן שיש עליית מדרגה בשימוש בכלי. והוא משמש את הארגון החשאי שימוש פוליטי: לאסוף מידע על תנועותיהם, פגישותיהם ושיחותיהם של עיתונאים שהם, איך לומר, לא מיישרים קו עם המדיניות והפוליטיקה של נתניהו. כמה עיתונאים פרסמו לאחרונה שזיני שלל את הדרישה לפתוח בחקירת ההדלפה כביכול לחדשות 12. הוא אמר, שמספר שותפי הסוד למועד תחילת המתקפה באיראן - 4,500 בני אדם - הוא גדול מכדי לאתר בתוכם מדליף, ולכן חקירה כזאת מיותרת. אבל, פתאום שינה את דעתו.
יעקב ברדוגו, איש העסקים ויועצו הקרוב של נתניהו, התרברב וסיפר שלאחרונה נפגש במטה השב"כ עם ראש השב"כ זיני, ואף הדגיש שהוא הלך לפגישה כדי ללחוץ על זיני לפתוח בחקירת ההדלפה, כביכול, לחדשות 12. עוד התברר, שראש הממשלה, שעל פי החוק הוא הממונה הישיר על השב"כ, הורה לזיני לפתוח בחקירה.
אז האם שב"כ משתמש בכלי איסוף המידע שלו כדי לבדוק את שיחותיהם, פגישותיהם ותנועותיהם של עיתונאים? האם שב"כ מסמן עיתונאים שלא מיישרים קו עם העמדה המדינית והפוליטית של נתניהו? האם נתניהו מקבל פרטים על תנועותיהם ושיחותיהם של עיתונאים "ביקורתיים" מדי? האם השלטון עושה שימוש פוליטי בכלי איסוף המודיעין של שב"כ?