בקמפיין של גדי איזנקוט יש לא מעט החלטות שאפשר להתווכח על האפקטיביות שלהן, ולעיתים נדמה שהאסטרטגיה הפוליטית עדיין אינה חדה מספיק. אבל בהתמודדות עם מתקפות פוליטיות, הוא מפגין יכולת שפוליטיקאים מנוסים ממנו מתקשים לרכוש: לקחת מתקפה שנועדה להחליש אותו ולהפוך אותה לבעיה של מי שיזם אותה.
מי שמכיר את הזירה הפוליטית בישראל יודע איך העסק עובד. מסמנים יריב, בונים סביבו סיפור שלילי, מפיצים אותו בעוצמה וממתינים לתגובה. הפוליטיקאי המותקף מתחיל להסביר, להכחיש ולהתראיין. לפעמים הוא צודק לחלוטין, אבל עד שהוא מתחיל להתגונן, יריביו כבר קיבעו את הנרטיב.
איזנקוט, לפחות בינתיים, מצליח לא פעם לחמוק מהמלכודת הזאת. הוא אינו מתעלם מהמתקפות, אך גם אינו מקבל את ההנחה שעליו להשיב לכל האשמה בתנאים שהוכתבו לו. במקום להישאר בדיון על הטענה נגדו, הוא מחזיר ליריביו שאלות שהם מעדיפים להשאיר מחוץ לשיחה.
כשהליכוד תקף אותו על האפשרות להקים ממשלה בתמיכת מפלגות ערביות, איזנקוט הזכיר שנתניהו עצמו חיזר אחריהן ותרם להכשרת שיתוף הפעולה עמן. במקום להצטדק על שותפות יהודית ערבית, הוא חשף את הסטנדרט הכפול: כיצד מה שנתניהו ביקש לקדם הופך לסכנה כשיריביו שוקלים אותו?
בוויכוח על מטרות המלחמה, איזנקוט טען שהשבת החטופים הוגדרה כמטרה רק לאחר הצטרפותו לממשלת החירום. הליכוד ניסה לערער על אמינות דבריו; איזנקוט מיד דרש לפרסם את הפרוטוקולים. במקום להתווכח למי להאמין, הוא הציע להראות לציבור מה הוחלט ומתי. כך הפכה ההתקפה למבחן עבור התוקף: אם ההחלטות מפריכות את גרסתו, לממשלה יש דרך פשוטה להוכיח זאת.
בשני המקרים איזנקוט מזהה את נקודת התורפה במתקפה. זו אינה רק תגובה חדה, אלא דרך לשנות את חלוקת התפקידים בוויכוח. הציבור לא בהכרח יזכור כל פרט, אבל הוא עשוי לזכור מי נדרש להסברים ומי הציב את השאלות.
גם לסגנון האישי שלו יש משקל. הוא מדבר בשקט, לפעמים אפילו ביובש, ולא נראה כמו אדם שנהנה מהתגוששות פוליטית. כשהמתקפות נגדו מחריפות, נוצר פער בין עוצמתן לבין האיש שעומד מולן. דווקא אז, התגובה השקולה שלו בולטת יותר.
זהו שיעור חשוב בניהול משברים. לא כל טענה מחייבת מסע התגוננות, ולא כל מתקפה צריך לנצח באמצעות מתקפה חזקה יותר. לפעמים המפתח הוא להשיב עניינית, ובאותה נשימה לערער את ההנחות שעליהן נשענת ההתקפה. שינוי מסגרת הדיון אינו פוטר ממתן תשובות, אבל מאפשר לנהל את הוויכוח מעמדה טובה יותר.
היכולת הזאת אינה מבטיחה לאיזנקוט ניצחון בבחירות או את המנדט להרכיב ממשלה. הוא ייבחן גם ביכולתו לחבר בין הכוחות במחנה, להתגבר על מחלוקות ולבנות שיתופי פעולה שיחזיקו מעמד ביום שאחרי. התמודדות מוצלחת עם מתקפות היא נכס תקשורתי. ערכה הפוליטי ייקבע לפי מה שיצליח לבנות באמצעותה.
הכותב הוא יועץ תקשורת ומשברים