הימין יקיא מתוכו את ההומופובים: פינדרוס לא מבין שהזמנים השתנו

הגיע הזמן לומר לפינדרוס ולדומיו: אתם לא מייצגים את הימין הישראלי. אתם פלג קיצוני, חשוך והומופובי, והימין, שהוא במהותו ליברלי, יקיא אתכם מתוכו. ואם תמשיכו להפיץ שנאה כלפי הקהילה הלהט"בית, תמצאו את עצמכם מחוץ לקואליציית הימין הבאה.

הימין הישראלי הוא קודם כול מחנה לאומי. מחנה שמאמין בזהות היהודית של המדינה, בריבונות העם, בחירות הפרט, במשפחה ובמסורת. אין שום סתירה בין הערכים האלה לבין קבלה מלאה של הומואים ולסביות כבני אדם שווי זכויות. להפך. מי שמאמין בחירות הפרט אינו יכול לבקש חירות לעצמו ולשלול אותה מאחרים. ומי שמאמין בערכי המשפחה אינו יכול לדרוש מאב להתנכר לבנו רק משום שהוא הומו.

הסיפור של יגאל גואטה, חבר הכנסת לשעבר מש"ס, ממחיש היטב את האבסורד. גואטה השתתף בחתונת אחיינו ההומו, ואף הביא עמו את בני משפחתו. הוא לא שינה את השקפתו הדתית ולא ביקש מאיש לשנות את אמונתו. הוא פשוט עשה את הדבר האנושי והיהודי ביותר: חיבק את בן משפחתו ביום שמחתו. בעקבות המעשה הזה הופעלו עליו לחצים כבדים, עד שהתפטר מהכנסת בשנת 2017.

לא חייבים לקבל את העמדות הפוליטיות הנוכחיות של גואטה, ואפשר לבקר את התפקיד האינסטרומנטלי הרל"ביסטי שהוא ממלא כיום בתקשורת השמאל. אבל בהקשר הזה גואטה ייצג דווקא את היהדות המזרחית במיטבה. יהדות של מתינות, של משפחתיות, של מסורת שאינה זקוקה לקנאות כדי להוכיח את נאמנותה לתורה. יהדות שבה אפשר לחלוק על אורחות חייו של אדם ועדיין לאהוב אותו, לחבק אותו ולשמוח בשמחתו. זו המתינות המזרחית שעליה גדלו רבים מאיתנו. המזרחיות איננה בנויה על אידיאולוגיה של שנאה, אלא על תרבות של הכלה, אנושיות ושכל ישר.

גם בקרב חובשי הכיפות הסרוגות מתקיימת מציאות רחבה ומורכבת הרבה יותר מזו שמציגים הקנאים. משפחות דתיות רבות מחבקות את ילדיהן הלהט"בים, גם כאשר הן מתקשות ליישב את הדבר עם אמונתן ההלכתית. הורים מבינים שאהבת המשפחה קודמת למלחמות אידיאולוגיות. לא כל מי שמחזיק בעמדה דתית שמרנית הוא הומופוב, ולא כל מי שמתנגד לנישואים חד-מיניים שונא הומואים. אבל יש הבדל תהומי בין עמדה הלכתית לבין הסתה והשפלה של בני אדם, מהסוג שחולל ח"כ פינדרוס.

השינוי ביחס לקהילה הלהט"בית אינו רק עניין של תחושות, אלא משקף מגמה חברתית עמוקה. לפי סקר שפורסם בישראל במאי 2026, 74% מהציבור תומכים בשוויון זכויות מלא ללהט"בים, ובקרב מצביעי הליכוד התמיכה מגיעה ל-76%! כלומר, תומכי הליכוד "הביביסטים" הם ליברלים יותר ביחסם ללהט"בים בהשוואה לכלל אזרחי המדינה.

גם בעולם הימין עבר שינוי דרמטי. בארצות הברית, התמיכה בנישואים חד-מיניים בקרב הרפובליקנים עלתה מ-16% ב-1996 ל-55% ב-2022. אומנם בשנים האחרונות נרשמה נסיגה בתמיכה, בשל השתלטות הווק על ארגוני הלהט"ב שם, אך השינוי ארוך הטווח ברור. הימין הישראלי אינו מחנה של שנאה, והנתונים מוכיחים שגם מצביעי ימין מובהקים אינם מוכנים לשלול זכויות מאדם בגלל נטייתו המינית. פינדרוס ודומיו מבקשים לגרור את הימין לאחור, אבל החברה הישראלית כבר נמצאת במקום אחר.

פינדרוס כבר הציג בעבר את הקהילה הלהט"בית כסכנה גדולה יותר מחמאס, מדאעש ומחיזבאללה. חיילים להט"בים נלחמים למען המדינה, משרתים במילואים, מסכנים את חייהם ומשלמים לעיתים בחייהם. ומולם עומד פוליטיקאי שמציג את זהותם כאיום על קיומה של ישראל. איזה עיוות מוסרי משקפים דבריו ההומופוביים של פינדרוס.

אסור לאפשר לפלג ההומופובי הקיצוני להכתיב את דמותו המוסרית של הימין. אין לו שום זכות וטו על הערכים שלנו, ואין שום סיבה שהימין הליברלי ימשיך להעניק לו כוח פוליטי.

הבחירות הקרובות צריכות לסמן מפנה. אם תקום ממשלת ימין חדשה, עליה להבהיר שההומופובים הקיצוניים לא יהיו חלק ממנה. אם המחיר יהיה ויתור על פינדרוס ודומיו והקמת קואליציה עם סיעות מתונות מהמרכז, זה מחיר שראוי לשלם. לא כל מי שמוכן לתמוך בממשלה ראוי להיות שותף לה.

הימין הליברלי אינו צריך להתנצל על היותו ימני, יהודי ולאומי. והוא בוודאי אינו צריך להתנצל על תמיכתו בזכויותיהם ובכבודם של הומואים ולסביות.

פינדרוס מצטט את הפסוק "ולא תקיא הארץ אתכם". אבל הוא התבלבל בכתובת: לא הארץ תקיא את אמיר אוחנה ואת חברי הקהילה הלהט"בית. הימין, שהוא ליברלי במהותו, הוא שיקיא מתוכו את פינדרוס ואת פלגי השנאה ההומופוביים. והם יישארו מחוץ לממשלה הבאה.