המטרה: הפיכה שקטה. השיטה: כיבוש מוקדי הכוח מבפנים

היא הוקמה בשנת 1988 על ידי חסידיו של טאו, הרבנים יגאל לוינשטיין ואלי סדן, במטרה להכשיר "צבא משיחי" שיחולל הפיכה דתית במדינה, על פי עקרונות "שיטת אלקנה".

השיטה, שקרויה על הדמות המקראית של אביו של שמואל הנביא, פועלת לחולל הפיכה דתית בתנועת מלקחיים. מחד - לכבוש עמדות כוח בציבוריות הישראלית בדגש על מערכות הבטחון, המשפט, הכלכלה והחינוך, ובד בבד להוביל מהלך ציבורי לשינוי תודעת הרוב היהודי בישראל נגד ערכיה הליברלים של המדינה.

סדן ולוינשטיין הבינו שהמפתח להצלחת השיטה היא כיבוש הצבא - גם בהיותו קרש קפיצה לתפקידים בכירים במדינה, וגם בשל היותו כלי השפעה חינוכי מרכזי, שכן המסגרת הצבאית היא המקום היחיד שבו בני הנוער הליברלי, שלא לומר הטובים שבהם, נתונים להשפעתה של חסידות קוק.

זאת הסיבה בשלה הגו השניים את רעיון המכינה הקדם צבאית הראשונה, "בני דוד" בעלי. מטרתם היתה ל"רבקק" את הנוער הציוני דתי ולהעבירו מתפיסת עולם ליברלית דמוקרטית לתפיסת העולם של החסידות קוק, ולגייס אותם לצבא המשיחי שמחולל היום את ההפיכה השלטונית.

די להקשיב להמנון המכינה שיושב על השיר המכונן "שורו הביטו וראו" כדי להבין את הסיפור: "רובה מדים נעליים וכותמה התכנסו בבן תורה, ונביאה שוב את כל האומה בשיטתו של אלקנה".

ייעודה של המכינה אם כן, הוא לחולל הפיכה דתית שקטה במדינה. כדי להגשים את מטרתם הם הסתירו את מטרתם האמיתית מהחברה הישראלית - למחנה הליברלי הם סיפרו שהם מבקשים לחבר את הנוער הציוני דתי לשירות צבאי מלא (שכן רבים מהם הלכו לישיבות הסדר שבהם השירות הצבאי מקוצר), ולציבור הציוני הדתי הם הבטיחו לחזק את אמונת הבנים כך שלא יורידו את הכיפה במהלך השירות.

הצלחתם אינה מוטלת בספק, ויעיד השינוי שאנו רואים בצבא היום, כמו גם העובדה שסדן קיבל את פרס ישראל על מכינת עלי שהקים ותרומתו לגשר והחיבור בין חלקי החברה בישראל.

אלי סדן עצמו התייחס לפני כשלוש שנים להצלחת "שיטת אלקנה" וסיפר: "היום יש לנו סדר גודל של בין חמשת אלפים לששת אלפים בוגרים שמפוזרים בכל המקומות - בצבא, בשב"כ, במוסד, במגזר הציבורי בכל מיני מקומות, בעיירות, בהתיישבות".

הנה כי כן, עדות ממקור ראשון, לפיה סוכני ההפיכה הדתית מבית מדרשה של חסידות קוק בואכה חצר טאו, מפוזרים בכל נימיה ועורקיה של החברה הישראלית, ומחוללים הפיכה דתית שקטה מלמטה.

כדי לגייס את החניכים לצבא קוק יצרו ראשי מכינת בני דוד, סדן ולוינשטיין שאליהם הצטרף גם הרב אליעזר קשתיאל, לימים חותנו של ראש שב"כ דוד זיני, מערכת חינוכית אמונית משיחית שכל מטרתה להפנים בהם את המשנה המשיחית ושליחותם האלוהית.

את העקרון המנחה מדברר סדן במפורש כשהוא קובע כי "השליחות האלוהית" של "הציונות הדתית" היא "להגיד התורה זה החוקה של המדינה". במילים אחרות, סדן קורא קריאה ברורה וחד משמעית להפיכה דתית, תוך שהוא מגדיר כי תפקידה של המכינה היא להכין את הצבא המשיחי שיקדם את הדת הפוליטית.

מכאן נגזר גם היחס לכלל הזרמים הליברלים במדינה: את הציבור החילוני שמפריע לחזון החלת חוקת התורה על המדינה, מגדיר סדן כ"סכין בגב האומה". קשתיאל מעבה את המסר וקובע שהאדם החילוני כמוהו "כמרגל למען האויב" שכן הוא "מסכן את עתיד האומה", ובכלל שהחילוניות היא "רשעות". הרב יוסף קלנר מוסיף קומה ומבהיר שבגידת החילוני מצדיקה כל סנקציה מצד המדינה "עד כדור בראש". ראשי בני דוד אם כן ממסדים את ההצדקה למדינת ההלכה שתכפה את חוקת התורה באמצעים פלילים נגד "הבוגדים" החילונים.

גם את הציבור השמאלני שמפריע לחזון ארץ ישראל השלמה, מגדיר סדן כ"סכין בגב האומה", ועוד הוא מוסיף שהוא נושא בקרבו "רעל נוצרי". במילים אחרות, הוא קובע שתפיסת העולם השמאלנית נושאת במהותה גרעין אוטו-אנטישמי. קלנר מצדו, שוב תוהה מדוע החברה לא מוציאה להורג את הבוגד השמאלני שמחזיר שטחים.

את הנשים הפמיניסטיות מאשים סדן ב"סירוס" היכולת של האשה "לבנות את הבית", קובע שהן פוגעות בחברה היום ובעתיד בשל כך שהן מזניחות את הבעלים ואת הילדים, ומגדיר שחינוך האשה לעצמאות כלכלית הוא לא פחות מ"הפשע והרשע של הפמיניזם המודרני". עוד הוא חותר למציאות שבה אשה תבקש את רשות בעלה עבור מי להצביע לכנסת. קלנר מצדו, מסביר שנשים בתפקידים גבריים מסורתיים מאבדות את נשיותן והופכות להיות "בחורילות" - שילוב של בחורה וגורילה.

את קהיליית הלהט"ב ודרישתה להקים משפחה מגדיר סדן כ"כל כוחות הרשע היוונים והבעלמיים". שותפו לוינשטיין קובע שהם "סוטים" וקלנר שהם "מגעילים" ומסכנים את עצם קיומה של המדינה.

את החיילות והלוחמות בצה"ל קושר קלנר לזונות. לוינשטיין מצדו לועג להן, לתרומתן למדינה, למיניותן ולנשיותן. לקול צחוק חניכיו הוא מדמה אותן ללסביות גבריות שמתאפרות בצבעי הסוואה כדי למצוא חתן, וקובע שהן נראות כמו קרש. כקצפת הוא קובע שהיחידות המעורבות דוגמת קרקל הן "קרקס והצגה של הצבא". סדן דורש מחניכיו להחרים אותן כדי לשמור על עצמם מהמיניות.

את הרפורמים הקונסרבטיבים ו"המידמים אליהם" מגדיר סדן כ"יהודים מפיצי ארס", וקובע שהם מסכנים את עצם קיומה של האומה, ואת בטחון חיילי צה"ל בפרט. לוינשטיין מוסיף שהרפורמים הם בכלל זרם בנצרות, ולא ביהדות.

את הציבור הערבי מגדיר קשתיאל כנחותים מבחינה גנטית מהעם היהודי, ולכן ראוי להם להיות עבדים שלנו. את צה"ל מגדיר קשתיאל כצבא כיבוש, שמטרתו לכבוש את כל חלקי הארץ המובטחת ובכלל זה עזה וחלקים מלבנון ומסוריה. את האשמה באסון 7 באוקטובר מטיל לוינשטיין על המחנה הליברלי בשל ההפרדה שהוא יוצר בין הדת למדינה.

הנה כי כן , מכינת עלי מפנימה בחניכיה את תפיסת עולמה של חסידות קוק בואכה חצר טאו, במטרה לגייס אותם לצבא המשיחי שיחולל הפיכה דתית במדינה. בדרך הם מגדפים את כלל חלקי החברה הליברלית שמפריעים להם להגשמת חזון החלת חוקת התורה על המדינה. החילונים והשמאלנים הם בוגדים, ההומאים סוטים, נשים מצליחות בחורילות, חיילות משרתות זונות, רפורמים וקונסרבטיבים אוטו-אנטישמים, הערבים גזע נחות של עבדים, והדמוקרטיה הליברלית היא "האויב".

זו אם כן ההתנגדות לתיקצובה של מכינת עלי, והיא נשענת על החוק שקובע שמכינה קדם צבאית מחוייבת לחנך את חניכיה להזדהות עם ערכיה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית כמשמעה במגילת העצמאות ובחוקי הייסוד.

חשוב בנקודה להדגיש את המובן מאליו - המאבק במכינה איננו עוסק בבוגריה, ולו מהטעם הפרוזאי שאין לדעת מה לקח איתו כל בוגר בתרמילו ממשנת המכינה. יחד עם זאת, אסור להתעלם מהעובדה שרבים כל כך בצמרת הביטחונית, הכלכלית והפוליטית של מדינת ישראל למדו במוסדות האלה, ומשכך, נושאים בתרמילם דיפ-סטייט משיחי, שכל מטרתו חתירה תחת ערכיה של ישראל הליברלית, בדרך להגשמת חזון מדינת ההלכה. ואם לסמוך על עדותו של סדן עצמו הרי שכבר היום מוברגים כששת אלפים סוכני הפיכה דתית ורק מבית מדרשה של מכינת בני דוד בעלי, בכל נימיה ועורקיה של החברה הישראלית. באותה נשימה קשה שלא לתהות אם זה רק מקרי שראש הממשלה בנימין נתניהו מקיף את עצמו בבוגרי מוסדות חסידות קוק - כך ראש השב"כ דוד זיני, ראש המוסד רומן גופמן, ראש הסגל עידו נורדן.

בשורה התחתונה, המאבק בתקצוב מכינת בני דוד הוא מאבקה של ישראל הליברלית שמבינה שתהום פעורה בינה לבין חסידות קוק, שאין "ביחד ננצח", שאין אפשרות אמיתית "להתפשר", שזה או דמוקרטיה או תיאוקרטיה, שההפיכה השלטונית היא לא תהליך של "הונגריזציה" אלא של "אירניזציה". בכל יום שהמדינה מתקצבת את בני דוד, הרי שחסידות קוק בונה עוד אבן פינה במדינת ההלכה על חורבותיה של ישראל הליברלית.

מכינת בני דוד והרב אלי סדן הגישו נגדי שתי תביעות השתקה, דיבה וזכויות יוצרים על סך כולל של 1.7 מיליון שקל. הם משכו את התביעות רגע לפני שחקרתי את סדן בחקירה נגדית בבית המשפט.