​הצעד הלא צפוי של אירופה שמשנה את הכללים

ההצבעה הזו בבריסל היא הודאה רשמית בכך שהאסלאם הפוליטי לא נתפס עוד כשותף טבעי לשיח, אלא דווקא מתחילים באיחוד האירופי, מולדת השיוויון וההכלה, צראות בו מנגנון להרס הדמוקרטיה מבפנים.

בינתיים ועד להחלטה, ​חלפו כבר שלוש שנים מאז 7 באוק' 2023.

​אם אצלנו הייתה אשליה (קןנספציה) מול חמאס ועזה טרם מועד זה, הרי שאירופה כולה נמצאת עדיין ב-6 באוק' בחזקת 2. היא שופטת גורמים רדיקליים דרך סולם הערכים הרציונלי של המערב הקורא חשיוויון והכלה, וזאת דווקא מול אידיאולוגיה משיחית של ג'יהאד, ולא שאיפה לשילוב או לשוויון.

התיעודים​ השבוע מצרפת, בריסל ולפני כן מסאוטה, מעידים כי הפגיעה באירופה מתרחשת מבפנים ע"י המוני צעירים מהגרים ובני מהגרים, בעוד שהמדינה כבולה מלהפעיל כוח צבאי אגרסיבי (וספק גדול אם בכלל רוצה).

​האיום מתממש בשתי זרועות מרכזיות:

הראשונה, ״גרילה עירונית" ברחובות שמתחפשת למחאה אזרחית "לגיטימית" בשם הדמוקרטיה: מחאות לכאורה על חינוך או אקלים שמתדרדרות לאלימות ברוטלית, השחתת תשתיות והמרחב הציבורי עם אלימות מקצינה גם כלפי אזרחים, תוך הנפת דגלי פלסטין, במה שנראה מאוד דומה בכל המקומות ויתכן שהוא ממומן ומאורגן בדומה למה שראינו באוניברסיטאות במהלך שנת 2024. אלה אינם חוששים להרוס את הערים שבהן הם חיים, שכן הרחוב האירופי אינו נתפס על ידם כביתם. האלימות זולגת לפגיעה באזרחים, ותרחיש של 7 באוק' בלב אירופה כבר אינו דבר מופרך.

השנייה, ​השתלטות דרך הקלפי: ניצול ההליך הדמוקרטי והדמוגרפיה בעיקר במוניציפאלי-הרשויות המקומיות. נציגים המקדמים אג'נדה אסלאמיסטית נבחרים למועצות, ומשם מתקדמים לפרלמנטים הלאומיים. מפלגות מסורתיות מעניקות להם לגיטימציה כדי לקנות שקט, ובכך מכרסמות ביסודות החילוניים והליברליים של המדינה.

​התהליך מונע גם על ידי ברית צינית בין השמאל הרדיקלי, הרואה במיליוני המהגרים "צבא פוטנציאלי" לפירוק הסדר הקיים, לבין האסלאם הפוליטי, כשהמכנה המשותף, שמאפשר לקבוצות לפעול יחד ליצירת כאוס, הוא הסוגיה הפלסטינית והשנאה לישראל וליהודים.

מי שקצת מעמיק, יכול לראות כי ​מדובר במלקחיים שמטרתם לפגוע מהותית בדמוקרטיה המערבית. תחת הקשר זה ברור שמדינת ישראל אינה הסיבה לבעירה באירופה, אלא דווקא קו ההגנה הראשון שלה.

יחד עם ההחלטה החדשה של האיחוד האירופי, ​הקמפיין הישראלי הבינ"ל (שקצת נעלם) You’re Next ("אתם הבאים בתור") צריך לחזור לעמוד במרכז ובאופן אגרסיבי.

מי שמסרב לגנות את טרור חמאס, ימצא אותו בסופו של דבר סלון ביתו בפריז או בבריסל. אם אירופה לא תפעיל יד ברזל ללא מורא פוליטי, ה"טופאן אל אקצא" ששטף את יישובי הדרום אצלנו יהפוך בתוך זמן קצר ל"טופאן אל ותיקן" שישטוף את ערי אירופה במסגרת התנגשות ציוויליזציות רחבה.

​האיחוד האירופי הוא שיבחר, במיוחד עכשיו במלאת 3 שנים, האם אירועי 7 באוק' ישמשו תמרור אזהרה שימנע את האסון הבא, או מסלול ישיר אליו.

עמית יגור הינו בכיר לשעבר בחטיבה האסטרוגית באגף התכנון של צה"ל ובמודיעין