הדברים האלה נלחשים מפה לאוזן בישיבות הסגורות של הליכוד. לפעמים איזה יריב לוין פולט את זה באיזה ריאיון לאתר כזה או אחר של הליכוד, אבל בגדול התוכניות ברורות: אנחנו נעשה במדינה את כל מה שתכננו בקדנציה האחרונה ועצרו אותנו. אוהו, כמה תוכניות היו להם.
אבל נתחיל מההתחלה. כבר שנים רבות יש גרעין קשה בימין, פחות בליכוד, שחולם על מהפכה בבית המשפט העליון. נשיא בית המשפט העליון בעבר, אהרן ברק, והמהפכה האקטיביסטית, הכול שפיט, מטריפים כבר שנים חלקים גדולים בימין. הם רוצים בית משפט עליון מוחלש, "שופטים שלנו", עם הרבה פחות סמכויות, כזה שלא יפסול חוקים ולא יפעל למען זכויות הפרט, ובגדול ייתן לעשות מה שרוצים.
"גנזתי כל הצעה שנועדה לפגוע בעצמאותו של ביהמ"ש"
אבל במשך כל השנים היה לבית המשפט העליון מגן גדול. אדם ששמר בגופו ממש על עצמאות בית המשפט העליון, התגאה בכך, טען שהעליון הוא כיפת הברזל של צה"ל בעולם. לאיש קוראים בנימין נתניהו. הארכיון מתפקע מדוגמאות שבהן נתניהו הגן על בית המשפט.
דוגמה קטנה: בשנת 2012 ביקר נתניהו בבית המשפט העליון, וכשלצידו נשיאת העליון דורית ביניש, אמר נתניהו: "בישראל בית המשפט היה, הנו ויישאר עצמאי. עצמאות בית המשפט הוא דבר מובנה והכרחי. אנחנו יכולים להבדיל בין משטרים למשטרים לפי מידת העצמאות ואי התלות של בית המשפט. אני גנזתי כל הצעה שנועדה לפגוע או לקצץ בכל צורה שהיא בעצמאותו של בית המשפט".
ראוי להתעכב על המשפט האחרון כי נתניהו חזר עליו בהזדמנויות רבות. הוא הביע גאווה גדולה בכך ששימש כחומה בצורה מול כל ניסיון להחליש את בית המשפט. הוא לגלג, אפילו בז, לכל אלה ממחנהו, מחנה הימין, שדיברו על הצורך להחליש את בית המשפט העליון. "לא אתן לאף אחד לעשות זאת", שב ואמר.
והיה עוד דבר. נתניהו במשך שנים ייחל לחיבוק מהאליטה בישראל. מהאליטה האקדמית, הוא בן של פרופסור וגדל בבית של ספרים, השכלה גבוהה, אבל הוא בעיקר ייחל לחיבוק מהאליטה המשפטית. בתוך תוכו תמיד העריך אותם, הרבה יותר משהוא מעריך אנשים כמו טלי גוטליב, דוד אמסלם או מאי גולן.
"קיבלתי את ההחלטה בלב כבד אך בלב שלם"
וכך התנהלו להם במשך שנים היחסים בין הרשות המבצעת בראשות נתניהו לבין הרשות השופטת. כבוד, הפרדה ושמירת עצמאות.
ואז, בשנת 2017, נפתחה החקירה הפלילית נגד נתניהו, ובנובמבר 2019 החליט היועץ המשפטי דאז, ד"ר אביחי מנדלבליט, להגיש כתב אישום נגד נתניהו בשלושה תיקים. "קיבלתי את ההחלטה בלב כבד אך בלב שלם", אמר אז בהודעה על ההחלטה להגיש נגדו את כתב האישום. נתניהו היה בהלם. גם מהעובדה שבסוף החקירה הסתיימה בכתב אישום בשלושה תיקים, גם כי מנדלבליט הגיש את האישום.
כמה הוא נלחם כדי שמנדלבליט, שהיה מזכיר ממשלתו הנאמן, ימונה ליועץ המשפטי לממשלה, ופתאום כתב אישום חמור. מבחינת נתניהו, כולם נהגו כלפיו בכפיות טובה. המערכת המשפטית שעליה שמר במשך שנים רבות, אפילו המדינה שלשיטתו ולשיטת שרה אשתו נתן לה את חייו, והיא גמלה לו בכתב אישום חמור - והוא החליט להילחם בכל אותן מערכות, כמעט לנקום בהן.
"הטבח אירע - ו"רפורמת המשילות" של נתניהו לא זזה"
והוא התיר את הרסן לכל אותם אנשים בליכוד שכבר שנים חלמו לפגוע בבית המשפט העליון, לסרס אותו, להחלישו. הבחירות בנובמבר 2022 הסתיימו בניצחון ברור לנתניהו ולגוש נתניהו, הרבה בגלל שטויות וחוסר ארגון בגוש שנגדו.
הוקמה ממשלה שהושבעה מייד, וימים לאחר הקמתה, ב-4 בינואר 2023, תשעה חודשים לפני הטבח, לא התאפק שר המשפטים יריב לוין והשיק את "רפורמת המשילות" עלק. תוכנית שנועדה כולה לממש את אותה פנטזיה בת שנים של גורמים בימין לנתץ את בית המשפט העליון. הפעם נתניהו כבר לא הגן על כלום. להפך, התהפך בגלל המשפט, נתן רוח גבית. המדינה נקרעה מאותו רגע, הטבח אירע, ו"רפורמת המשילות" של נתניהו לא זזה. כמעט כלום לא קרה.
והיה עוד אחד שמונה לשר התקשורת, שלמה קרעי. לנתניהו יש אובססיה רבת שנים לתקשורת. היא זו שסיבכה אותו בשניים משלושת התיקים נגדו: 2000 ו-4000. תיק התקשורת, יודע כל ילד בליכוד, הוא התיק הכי חשוב לנתניהו. יותר ממשרד הביטחון. הוא תמיד רצה שליטה במשרד התקשורת. אובססיה.
אז הוא מינה את קרעי, מגדולי החנפנים שלו ושל אשתו ובנו. אחד שיעשה כל מה שאומרים לו ללא ערעור. אבל השורה התחתונה הייתה עגומה מבחינת נתניהו: שניהם, גם יריב לוין וגם קרעי, לא סיפקו לנתניהו את הסחורה בשני הנושאים שהכי חשובים לו. מי שאמר זאת ראשון היה יעקב ברדוגו. הוא טען לפני כשנה וחצי שהשניים, בנוסף למיקי זוהר, הם שרים כושלים, שלא עשו כלום ונכשלו בכל הניסיונות שלהם לבצע שינויים. "הם צריכים ללכת הביתה", אמר אז המקורב למשפחת נתניהו.
ברדוגו שוריין במקום ה-11 ברשימת הליכוד, לא כדי למשוך קולות, אלא כדי להיות שר התקשורת אם וכאשר הליכוד ירכיב את הממשלה. זו הסיבה היחידה. נתניהו חושב שהוא יצליח במה שקרעי נכשל.
אז מה יהיה אם נתניהו ינצח הפעם? כל מה שתכננו ופינטזו בקדנציה שהסתיימה, ולא הצליחו לממש, בעיקר בשל השבעה באוקטובר, ההפגנות הגדולות, היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה ובית המשפט העליון. אז זהו, שכל אלה כבר לא ייראו כפי שהכרנו אותם אם נתניהו ינצח. גם המדינה לא תיראה אותו דבר. בג"ץ יוחלש, היועצת תפוטר וימונה "אחד משלנו" שיאפשר לנתניהו ולשרים להשתולל ללא הפרעה.
יצורפו אנשים שלא ראויים להיות שופטים עליונים כדי "לאזן", ינסו וכנראה יצליחו לסגור הפעם את גלי צה"ל, אולי גם התאגיד ויפגעו חזק בערוצים 12 ו-13. ערוץ 14 יקבל כל צ'ופר אפשרי. אולי גם ערוץ i24 של הטייקון המקורב פטריק דרהי.
גם ההשתלטות על החברות הממשלתיות תימשך בכל הכוח. אנשי מקצוע יוברחו וימונו אנשים פוליטיים, משהו בסגנון עידן דוד, שחשוד כי זייף את קורות החיים כדי להתמנות ליו"ר נתיבי איילון, חברת תשתיות חשובה בצורה בלתי רגילה. גם הכמעט-תאונה של הטייס המחבל מ"פליי דובאי" היא תוצאה של פקידות מסואבת במשרד התחבורה.
גם בגופי הביטחון, צה"ל, שב"כ, אפילו במוסד, יימשכו הניסיונות לשתול "אנשים של נתניהו". שפוטים. כאלה שיהיו נאמנים קודם כול לו, ואם תישאר עוד קצת נאמנות אז גם למדינה. אבל קודם כול לנתניהו.
אגב, מתי נחשפים לעליבות הדרגים המקצועיים בחברות ממשלתיות או במשרדי ממשלה? בעת משבר. כשהכול בסדר, הכול מתנהל מכוח האינרציה. ברגע שיש משבר, כמו למשל יום טבח השבעה באוקטובר, משרדי ממשלה רבים קרסו כי עמדו בראשם אנשים פוליטיים, חלשים מקצועית. ה"יתרון" היחיד שלהם, הנאמנות לשר או לשרה, מתפוגג בעת משבר.
אז אלה בגדול התוכניות של נתניהו אם ינצח. ויהיו בטח עוד הרבה כי עם האוכל תמיד בא התיאבון.