הרבה אני מדבר בחודשים האחרונים על ההתפקחות של בנימין נתניהו אחרי שבעה באוקטובר - ובצדק. ראש הממשלה שינה דיסקט: הוא הכריז מלחמה כוללת על ציר הרשע, פועל מול חמאס, חיזבאללה, איראן והחות'ים, מדבר בגלוי על ניצחון מוחלט, על פירוז רצועת עזה ועל פירוק חמאס מנשקו. כל אלה צעדים הכרחיים. אבל הם לא המבחן כולו.
כי בזמן שאנחנו עסוקים - ובצדק - בזירה האזורית והבין־לאומית, מתפתח כאן איום חמור לא פחות: בתוך מדינת ישראל עצמה אנחנו מאבדים את הגליל ואת הנגב. וזה אירוע מסוכן מאוד. צריך לומר את האמת בלי כחל וסרק: היכולת לשתק את הגליל ואת הנגב קיימת כבר היום, בתוך דקות. בגליל יש מיעוט יהודי מובהק, ובנגב יש אזורים שלמים עם נוכחות יהודית דלילה במיוחד. במציאות כזו, כל אובדן של משילות, כל עצימת עין, כל דחייה- עלולים להתגלגל במהירות לאירוע ביטחוני רחב היקף.