לפני כמעט חודשיים מתו שלושה אנשים עם מוגבלות שהתגוררו במעון "בית דפנה" בחולון. באותו מקרה אושפזו גם עשרות אחרים בגלל הרעלת מזון. חקירת משטרה היא דבר בסיסי, והזוי שלא נפתחה כבר לפני חודשיים, מיד עם מות השלושה. לא נתפס שהמשטרה לא מחפשת את האחראי!
כואב מאוד שהיה צריך קמפיין ציבורי של הורים על מנת לגרום לחקירת משטרה, דבר כל כך בסיסי! עד עכשיו לא קיבלנו תשובות לשאלות רבות, כגון: ממה מתו השלושה? מי הם, מה שמותיהם? מה נעשה בכדי למנוע מקרים כאלה בעתיד? מה האחריות של החברה שמפעילה את ההוסטל?
אם מקרה כזה היה קורה בבית מלון באילת, ולא במעון לאנשים עם מוגבלות, אם זה היה קורה לאנשים שאינם עם מוגבלות - כל המדינה היתה סוערת וחקירת משטרה הייתה נפתחת מיד. האם באמת חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל מוערכים פחות? שווים פחות?
התחושה הקשה של חוסר שקיפות, עמימות שגובלת בהסתרה סביב האירוע מלווה אותנו לאורך כל התקופה. נכון, לא מדובר בסלמונלה בשוקולד של שטראוס, נושא שהעסיק את ישראל שבועיים, זה "כולה" שלושה אנשים עם מוגבלות שמתו. מקומם לגלות שמישהו חושב שהחיים שלהם שווים פחות.
לחברה הישראלית אסור לשתוק. צריך לחקור מי אחראי למוותם של שלוהש אזרחים ישראלים. הם לא שווים פחות. אנחנו, ההורים המיוחדים לא נשתוק. אבל גם החברה הישראלית לא צריכה לשתוק!
כותב הטור הוא מייסד מיזם "סיכוי שווה" לשילוב אנשים עם מוגבלות