המגעים לעסקת טיעון בין בנימין נתניהו ליועמ"ש אביחי מנדלבליט חיים ובועטים. את אחת הבעיטות ספגו חסידיו של הנאשם, ששמעו אותו מבטיח פעם אחר פעם שלא ילך לעסקת טיעון, לא יפרוש ויוכיח את חפותו בבית המשפט. הרי התיקים שלו קורסים לאורך כל הדרך. בחקירה, אצל פרקליט המדינה, אצל היועמ"ש, בשימוע, במשפט עצמו. עכשיו מתברר שהנאשם מוכן להודות בביצוע עבירה פלילית. אם הייתה כאן קריסה, היא לא של התיקים.
מדהים איך מכונת התעמולה הביביסטית ממושמעת: ביום רגיל, פרסום כמו המגעים לעסקת הטיעון היה פותח את שערי הגיהינום. והנה, ביום רביעי, דממה דקה. פה ציוץ, שם יבבה. בקבוצות הווטסאפ הפנימיות הם מתפלשים בפייק שלפיו היועץ המשפטי הוא שפנה לנתניהו לעסקת טיעון. פרקטיקה כזו לא קיימת, אגב. כלפי חוץ, הם שותקים, כי הם יודעים את האמת. ספוילר: אם המגעים ייכשלו, הר הגעש יתפרץ בדיעבד. עם אותם שקרים, גידופים, הכפשות ואיומים.
היממה האחרונה הייתה, כנהוג במקומותינו, עמוסה בתבהלה, פאניקה, טירלול ואיומים חלולים מכל עבר. הצייצנים הכריזו חגיגית שאם תהיה עסקת טיעון, זו תהיה פשיטת רגל של מערכת שלטון החוק. הלחשנים הפוליטיים הכריזו שזה יהיה סופה של הממשלה הנוכחית. רואי השחורות טענו שנתניהו ימנה את מחליפו הזמני וימשיך להטריל את המערכת מהגלות הנוחה בקיסריה (אם יימצא מי שיממן את זה).
צריך להירגע. הממשלה הנוכחית יותר יציבה מכפי שהיא נראית מהסיבה הפשוטה שלאף אחד ממרכיביה אין אינטרס ללכת לבחירות. היועץ לא ילך לעסקה בלי לוודא את הרחקת נתניהו מהחיים הפוליטיים עד גיל 80, פלוס מינוס (קלון הוא שבע שנים ממועד ריצוי העונש, שיהיה בין 9 ל-12 חודשי עבודות שירות). אם היועץ יוותר, אז כל מה שנאמר עליו בציוצי היממה האחרונה נכון, ויותר.
מיום רביעי בבוקר, המועד שבו נחשפו המגעים לעסקת הטיעון ועד חמישי אחר הצהריים, חוותה המערכת הפוליטית והציבורית מסע מואץ ברכבת הרים מטורפת. זה התחיל בשלווה יחסית (כשחשבנו שהמגעים התפוצצו) והפך להתקף אמוק על סטרואידים כשהתברר שלא ממש. השופרות שינו סטטוס במהירות: מהצהרות שביבי לא יזם את המגעים הם עברו לזה שאם אחרי הכול הוא יודה בקבלת כמה מתנות, זו ההוכחה הסופית להפיכה השלטונית והמרדף הפוליטי אחריו. בכירים בליכוד פמפמו בחשאי מסרים שלפיהם אסור לוותר לנתניהו בעניין הקלון. בסביבת ראש הממשלה המכהן הביטו בפלצות בהתפתחויות. מבחינתם, כניעה של היועמ"ש היא התפרקות סופנית של מה שנותר מהממלכתיות וממערכת הצדק הישראלית. אה, כן, גם של הממשלה. וכך הלאה. כולם מגזימים, כמובן.
נחזור להתחלה. במשך כל השנתיים האחרונות חשש נתניהו להיכנס למו"מ עם היועץ, מחשש לדליפה שתגרום לו נזק כפול: בכירי הליכוד יבינו שתם עידן ויאזרו אומץ לזנב בו ושופרותיו יתפכחו ויתחילו לקפל. הוא גישש בעניין האפשרות לקבל חנינה (ונדחה) לפני כשנתיים. לפני כשלושה חודשים שיגר שליח, שאינו עורך דין, לגשש אצל מנדלבליט (ע"פ ספי עובדיה). השליח נדחה. אם רוצים לדבר, נאמר לו, זה רק מול עורכי דין. אני רוצה להרגיע כאן את נתניהו: אל תתרגש, בכירי הליכוד הם שפנים, הם יאזרו אומץ לאחר לכתך. השופרות? נו, טוב. אני לא צריך להסביר לך שגם אם תיכנס לבית הכנסת של ריקלין ומגל עם מגש שרימפס, כומר ושיקסע, ביום כיפור, ותבקש להינשא לה מול ארון הקודש, הם יפצחו בריקודים.
בעניין עסקת הטיעון: יש מחלוקות, אבל הן ניתנות לגישור. הכול תלוי כעת בנתניהו ובסביבתו. כלומר בסביבתו. זה לא סוד שהאיש שהתיימר להיות "מנהיג חזק" כבר מזמן אינו חופשי לקבל החלטות בעצמו. הבעיה הפעם היא שבקצב הזה, בעתיד הוא באמת עלול לא להיות חופשי. "סביבתו", שדחקה בו לא לוותר על מקומו לטובת בכיר ליכוד אחר, כדי שהימין יוכל להקים ממשלה בקלות, הכשילה אותו. אלה שהטיפו לו שהוא בלתי מנוצח ואין מצב שמישהו יצליח להוציא אותו מבלפור, שיקרו לו. בשנתיים האחרונות הוא כשל שוב ושוב. כל הערכות המצב וההחלטות שקיבל, בהשראת סובביו, היו גרועות והרות אסון. הגיע הזמן שילמד מהניסיון.
יש לו מנהג ידוע נוסף: לדחות כל החלטה לרגע האחרון, ואז לדחות אותה עוד קצת. הפעם, זה עלול לעלות לו ביוקר. הוא לא אוהב לשלם ביוקר (או לשלם). בעוד 12 יום אמורה ועדת האיתור לבחור את המועמדים הסופיים לתפקיד היועמ"ש הבא. בעוד 16 יום יעזוב מנדלבליט את לשכת היועמ"ש וחלון ההזדמנויות ייטרק. אם נתניהו לא יחתור לאקזיט מהיר עכשיו, הדבר הבא שעלול להיטרק עליו הוא שער ברזל כבד. במוחו הקונספירטיבי והרדוף שום דבר טוב לא מאיים עליו מכיוון היועמ"ש הבא. כזכור, מי שיבחר אותו יהיה הנמסיס האולטימטיבי, השטן הכי גדול, ההכלאה בין קאסם סולימאני, טיטוס ונוני מוזס: גדעון סער. אם נתניהו רוצה עסקה, זה עכשיו, או אף פעם.
תיכף אשוב
מעניין איך הגיב אחד, שאול אלוביץ', כשנודע לו ברביעי בבוקר, לאחר הפרסום באתר "מעריב", שנתניהו מנהל מו"מ לעסקת טיעון. כזכור, אלוביץ' סירב בתוקף להיות עד מדינה ולהפליל את נתניהו, וסירב גם לעסקת טיעון מקלה. אם נתניהו סוגר עסקה עכשיו עם היועמ"ש, הוא מותיר את אלוביץ' לבד עם השוחד. ביבי קלאסי. בדרך כלל הוא ידוע כמי שמותיר את שותפיו לבד כשמגישים חשבון. הפעם, מדובר במחיר יקר מנשוא.
במגעים בין פרקליטי נתניהו ליועמ"ש התברר כי הנאשם מוכן להודות בהפרת אמונים, לספוג עונש של מאסר על תנאי (!) ולהתפטר מהכנסת ומתפקיד יו"ר הליכוד. אין לי מושג אם דובר על קנס ואם מי שדיבר על קנס שרד. כפי שפרסם ספי עובדיה אתמול, אלה אינם דברים של מה בכך. נתניהו חותר להשארת סעיף הקלון "פתוח", בסגנון דרעי, מה שיאפשר לו להתקמבן חזרה בהקדם האפשרי. מבחינתו, מנדלבליט יכול להשאיר אחריו חוות דעת שלפיה העברה נושאת עימה קלון, אבל לא יותר מזה.
מנדלבליט לא זורם עם היצירתיות הזו. אם הוא מסכים לשלושה או לשישה חודשי עבודות שירות בלי קלון, הוא מאשרר בדיעבד את טענת נתניהו שנרדף פוליטית. דרישת הסף של מנדלבליט היא הרחקת נתניהו מהחיים הציבוריים. פרקליט המדינה עמית איסמן והתובעת ליאת בן-ארי מחמירים אף יותר ממנו. לתפיסתם, פסק הדין חייב לכלול קלון.
על פי אחד הפרסומים, נתניהו מוכן להכריז על פרישה מרצון של 5 שנים. ממה שאני שומע מסביבתו, מדובר בשנתיים בלבד. זה עוד נתניהו קלאסי. הוא יתלה שלט "תיכף אשוב" ויפרוש לשנתיים, שבהן הוא מלכתחילה לא עושה שום דבר חוץ מנזקים ללכידות הישראלית ולביטחון הלאומי (תיכף נדון בהם). ולמרות כל האמור לעיל, חילוקי הדעות בין הצדדים צליחים. אם נתניהו יבין שהוא מהמר על חרותו, יכול להיות שאפשר יהיה להגיע לעסקת טיעון. אם לא? אז לא.
בינתיים, הוא מגביר את מאמצי הטירוף שלו להבעיר את המדינה על יושביה. אין כאן הגזמה. כפי שניסה להבעיר את ירושלים בתחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית (לאינתיפאדה, לו הייתה פורצת, היינו קוראים "אינתיפאדת בן גביר"), כך הוא מנסה עכשיו להדליק את השטח בכל מקום שהוא, מכל סיבה שהיא. הוא אפילו לא מנסה לטשטש את כוונותיו אלה. להיפך. המודל שלו הוא אריאל שרון בשנת 2000. עלה להר הבית, הצית את האינתיפאדה השנייה והחליף את אהוד ברק בראשות הממשלה.
"הנגב שלנו"
נתחיל מההתחלה: כל ראשי הממשלה בישראל הבינו, כל אחד בתורו, את משמעות הפתגם "דברים שרואים מכאן, לא רואים משם". כולם, ללא יוצא מן הכלל, דיברו חזק והתלהמו באופוזיציה, נרגעו והרגיעו על כס השלטון. נתניהו, שלימד את העולם לא לדבר עם הטרור, שיחרר 1,100 מחבלים עבור חייל חטוף. החזיר את חברון. הכיר בפתרון שתי המדינות. רשימה חלקית לגמרי. אותו כנ"ל רבין, בגין, שרון וכו'. גם יצחק שמיר, ה"קיצוני" ביותר, החזיק בשיניים את צה"ל והממשלה לא להגיב על מתקפת הטילים של סדאם חוסיין ב-1991. עכשיו תורו של נפתלי בנט לגלות את זה.
ראש ממשלה ישראלי מסתכל על התמונה המלאה, המורכבת כל כך, הנפיצה עד אימה של ניהול המדינה הזו. הוא לא "יתאבד" על מאחז או מטע או קשקוש אחר כלשהו, כשהוא מטפל בסוגיות הרות גורל ומכריעות בהרבה. הוא לא יסתובב עם פח שמן בין הגחלים הלוחשות. אלא אם כן, קוראים לו בנימין נתניהו. "מלאך החבלה" (יצחק שמיר).
הח"כים של הליכוד ירדו "לנטוע" בנגב ביום רביעי. הם ידעו שזה ידליק את האוויר ואת השטח. הכול היה מתואם בקבוצות הווטסאפ (נחשף בערוץ 13). מיקי זוהר: "אני מבין שהאירועים בנגב מסלימים... אסור להרפות מהסוגייה, בנט צפוי להתקפל". הלו, מיקי. נתניהו לא התקפל? אתה זוכר את המגנומטרים, למשל? את ההתנצלות והפיצויים לטורקיה? אתה צריך את כל הרשימה?
הלאה: אופיר אקוניס: "האירוע היום היה הצלחה מסחררת! התנועה האסלאמית מעמידה עכשיו את הקואליציה למבחן יומיומי... אסור לנו להרפות... כל הכבוד לכל היוזמים, המארגנים והמשתתפים".
איזה כבוד, אקוניס. שכחת מי אחראי על הזנחת הנגב? שכחת מה היה כאן ב"שומר החומות"? שכחת מי הפקיר את המשילות? שכחת מה ביבי הבטיח למנסור עבאס? הממשלות שלו כלל לא נטעו באיזור הנטיעות השבוע בנגב. הממשלה הנוכחית נטעה שם כבר פעמיים. מי שברח מהנגב זה לא בנט. זה נתניהו. עכשיו, כדי לחזור לשלטון, אין לו בעיה להדליק את הנגב מחדש. ולסיום, יועצו של נתניהו, אחד בשם איקי כהן, מצייץ את זה: "אנחנו קרובים להפיל אותם! הנגב הוא שלנו! תמשיכו ללחוץ".
אני שואל את עצמי איפה היו סיסמאות "הנגב שלנו" ב-12 השנים האחרונות. המסקנה היחידה שעולה מהדברים היא שהליכוד מוכן להבעיר את המדינה כדי לחזור לשלטון. והנה, כדי שניזכר מה היה כאן לפני חצי שנה, ציוץ של שמעון ריקלין ממאי 2020: "בוקר טוב לסמוטריץ! 1. עבאס הוא חלק מהמערכת הפוליטית. 2. הוא מנסה לשנות, תראה את תגובתו לפיגוע בצומת תפוח והאסון במירון. 3. הרבנים התירו! 4. אתה לא מנהיג ישיבה אלא מנהיג פוליטי וככזה מניעת הקמת ממשלה צרה בראשות נתניהו היא טעות קשה! 5. אני מתחנן בפניך לשקול שוב את דעתך ולמצוא לזה פתרון".
ולסיום: ציוץ של ריקלין מהשבוע: "כבוד לליכוד שמעדיף לגבות את הקואליציה ולאפשר את הנטיעות ואולי בהמשך שליחת רע"ם למקומה הטבעי מחוץ לממשלה. בושה לבנט ושקד ולפיד שאלה ההם השותפים שלהם. כי מנסור עבאס הוא אויב שרוצה להשמיד את מדינת ישראל. ועם אויב כזה לא עושים עסקים!".
אלוהים ישמור. מה הם שותים ואוכלים, החבר'ה האלה? איך יכול מנסור עבאס להיות גם התקווה החדשה של הציונות וגם צורר היהודים החדש, בעת ובעונה אחת? הם לא מודעים לפאתטיותם? הם לא מזהים את השקר שבתוכו הם מתפלשים? הם באמת חושבים שהנטיעות באותו שטח מריבה בנגב זה קץ ההיסטוריה? הקטין לעשות, כרגיל, הסמן התחתון של הגידוף העברי המודרני, רמי בן-יהודה, בהתבטאות מחליאה במיוחד בטוויטר, כשהסביר ש"בתוך תוכי אני מוכן שיפלו בתל אביב איזה 20 טילים, שלא יפגעו בחיי אדם, אבל זה יביא מבצע בעזה ויפיל את הממשלה".
יש לי הצעה לח"כי הימין שנותרה בגופם עוד כמות, מזערית ככל שתהיה, של כבוד עצמי: חוק האזרחות יעלה להצבעה חדשה בקרוב. קחו קאטר, נתקו את השלשלאות שבהן כבלתם את עצמכם למשפחת נתניהו ותתמכו בו. זה מה שהאופוזיציה עשתה לאורך כל הדרך, מאז שהחלה הסאגה. זה מה שלפיד, בנט או סער היו עושים באופוזיציה, אם קולותיהם היו נדרשים להעברת החוק. זה מה שאתם אמורים לעשות, אם המדינה הזו חשובה לכם. ההתניות והתירוצים שלכם לא ראויים למאכל אדם וההתמקחות מול שקד מיותרת. החוק לא מושלם, אבל גם בשנים קודמות התירו שרי פנים קודמים (ע"ע דרעי ואחרים) מקרים הומניטריים לא מעטים.
החוק הזה חיוני, נדרש ודחוף. מי שלא יצביע עבורו, יירשם לדיראון עולם כמי שמכר את הציונות לטובת הבריונות. תודה.
גיהינום מלאכותי
בעיני, האירוע החמור ביותר שקרה השבוע לא קרה בנגב, אלא בטיקטוק. באחד הסרטונים היותר נחותים של נתניהו, הוא משחק "עץ או פלי" עם אחרון הסנשו פנשאים שלו, טופז לוק. בטקסט שנכתב על ידי ילד בן 7, הם מגחיכים את בדיקות האנטיגן ונתניהו, אחד המדינאים המנוסים, החכמים והמכובדים בעולם, מלעיג שם נגד הבדיקה וטוען שעדיף לעשות עץ או פלי מאשר להיבדק בה.
צפיתי בסרטון הזה כמה פעמים כדי להיות בטוח שלא מדובר בכפיל. האמת היא שכן מדובר בכפיל. זה לא בנימין נתניהו המקורי. זה לא האיש שהיה פעם ממלכתי וזהיר, לפחות למראית עין. מה הפלא שחמתו של ראש הממשלה בנט ניצתה והוא פרסם פוסט תגובה שבו התייחס, באופן נדיר, לנתניהו וכינה אותו "מי שמשקר ביודעין ומסכן חיי אדם בשביל רווח פוליטי".
תזכורת: מאז תחילת סבב האומיקרון, לא נשמעו קריאה, אמירה, מלמול או רמז כלשהו מכיוון נתניהו לציבור לצאת להתחסן. אתה חושד בזריקה הרביעית? קרא להורים לחסן את ילדיהם, קרא לאלה שלא קיבלו עדיין את הבוסטר ללכת לקבל אותו. מדובר בחיי אדם. פיקוח נפש. עכשיו הוא תוקע מקלות בגלגלי הממשלה כשהוא הופך את האנטיגן לבדיחה. האיש הזה איבד את שאריות האיזונים שהיו בו פעם. אני שואל את עצמי אם הוא מבין את המשמעות האמיתית של תעלולי הטיקטוק שלו.
האמת היא זו: הממשלה החליטה, בצדק, להקדיש את בדיקות ה-PCR לטובת בני ה-60 פלוס. אם לא הייתה עושה את זה, מערך הבדיקות היה מנפק תשובה רק אחרי 4-6 ימים. כשמדובר במבוגרים חולים, זה יכול להיות ההבדל בין חיים ומוות, כי התרופות (שנרכשו והובאו ארצה) יהיו אפקטיביות רק אם ייטלו אותן בימים הראשונים של המחלה.
אז הציבור הצעיר והמוגן יותר עומד בתור לאנטיגן. זה לא כל כך נורא. ובעניין עצמו: האנטיגן פחות מדויק. את זה יודעים כולם. הוא פחות יעיל בקביעה אם אנחנו נושאים את המחלה, אבל הוא יעיל מספיק בקביעה אם אנחנו בשלב שבו אנחנו מדבקים. וזו בדיוק השאלה הנדרשת בירור. ולכן האנטיגן, בדיקה פחות מדויקת, מתאימה למשימה הנוכחית שלה. כך עושים בכל העולם, לא רק בישראל. ואת זה מנסה מי שהיה ראש הממשלה 15 שנה להרוס, לטרפד ולעצור. ואין מי שיבוא ויגיד לו הלו, משוגע, תפסיק את זה.
בסוף הכול קשור להכול. המאמץ להבעיר את הנגב קשור למגעים לעסקת טיעון, כי הנאשם יודע שככל שימאיס את עצמו על כולם ויוכיח שהוא מסוכן לביטחון הלאומי, כך תגבר הנטייה של היועמ"ש לפטור את המדינה מעונשו ולו ל-8 שנים. תיאוריית הכאוס שמפיצים סוכניו של הנאשם, אותו כנ"ל בדיוק. הממשלה עושה שגיאות בטיפול במגיפה ומתקדמת בניסוי, תהיה וטעיה. כך עושים כולם במצב שבו אין שום דרך לבלום נגיף מדבק כמו נגיף האומיקרון. מכונת התעמולה הביביסטית הופכת את החיים בישראל, סבירים, טובים ונוחים בהרבה מהחיים ברוב העולם, לגיהינום מלאכותי.
הם מדברים על כאוס ובונים על הזיכרון הקצר של הציבור. כאוס זה שלושה סגרים. איסור יציאה מהבית. אחר כך אישור יציאה עד 100 מטר מהבית. מרדף אחרי אנשים שרצים בים, בעוד החרדים מתגודדים באסיפות ענק. כאוס זה מחלקות קורונה בחניוני בתי החולים. חדרי כושר סגורים 70 יום. שיא עולמי בסגירת מערכת החינוך. אולמות אירועים סגורים, אין חתונות, אין בתי קפה, אין מסעדות. זה כאוס. ראש ממשלה שבאמצע הכאוס, ברגעים הכי קשים, שולח את איש אמונו מיקי זוהר לוועדת הכספים כדי לסחוט מהמדינה עוד מיליון שקל, החזרי מס על עבודות שהמדינה ביצעה במעונו הפרטי (!), זה לא כאוס, זה כאוס על סטרואידים. אבל השופרות קיבלו הוראה, והם מבצעים. וזה מצליח.
ההימור הראשון של נפתלי בנט הצליח. גל הדלתא נצלח בהצלחה. בלי סגר, בלי הגבלות. עכשיו אנחנו בתוך ההימור השני. הוא מושכל יותר ומסוכן פחות מהראשון, כי רבים נפלו לאומיקרון לפנינו ויצאו בחתיכה אחת. אם ההימור הזה ייכשל, בנט יחטוף ובצדק. ואם הוא יצליח? אז הוא גם יחטוף, כמובן, כי את הטון נותנת מכונת התעמולה העוצמתית ביותר שנבנתה כאן אי פעם.
"לא נשרוף שבעה מיליארד שקל ללא צורך"
האומיקרון מתפשט, עוד ועוד ישראלים נכנסים לבידוד, אבל שר האוצר אביגדור ליברמן לא מתרגש לא מזעקות בעלי העסקים ("לא נפקיר איש, מי שזקוק לסיוע, יקבל"), לא מהכותרות בתקשורת ("אחת הבעיות שלנו היא היסטריה וסוכני כאוס"), ובטח לא מהדיבורים על משבר ("סיימנו את 2021 יותר טוב מאשר את 2019"). ואל תדברו איתו אפילו על עליית המחירים של אסם: "לסגור אותם זה 550 מובטלים בשדרות". ראיון
על קופת המדינה שומר איש מפחיד. קר רוח, לא מתרגש, ידו קפוצה. אביגדור ליברמן הפך בחצי השנה האחרונות ל"ילד הרע" שמופקד על הברז. גרסה מודרנית של יגאל הורוביץ המנוח, ההוא מ"משוגעים, רדו מהגג", בימי האינפלציה העליזים.
למה אתה לא מגלה קצת חמלה, אפילו בדרך הביטוי שלך? יש אנשים שקשה להם, הם לא מעטים והמצב לא באמת טוב. אתה יודע את זה.
"תפקידי כשר האוצר לשמור על הקופה הציבורית, לשמור על יציבות המשק, להילחם ביוקר המחיה ולהבטיח צמיחה כלכלית. כשנכנסתי לתפקיד הבטחתי לקבל החלטות רק על פי שיקולים כלכליים, ולא על פי שיקולים פופוליסטיים או אלקטורליים. מי שלא לקח את זה ברצינות ב-14 ביוני, כדאי שייקח את זה בשיא הרצינות עכשיו".
כן, אבל תפקידך גם לסייע לחלשים. ויש חלשים, יש נחלשים, יש משבר.
"בוא נעשה סדר: בכל הפרמטרים הכלכליים סיימנו את 2021 הרבה יותר טוב מאשר את 2019, שנה של טרום קורונה. זה לא פחות ממדהים. הצמיחה היא 7%, הגרעון ירד בחדות, הכנסות המדינה גדלו בצורה יותר חדה משנת 2019, לפני הקורונה. גם האינפלציה והתעסוקה במצב טוב מאוד. זה לא קרה סתם, זה הושג כי אנחנו עושים בדיוק להיפך ממה שעשתה הממשלה הקודמת ושל שר האוצר הקודם. דבר ראשון, ביטלתי את החל"תים. הודעתי שלא יהיו סגרים ונלמד לחיות לצד הקורונה. זה לא אומר שלא נסייע. אנחנו נסייע לכל מי שיצטרך סיוע. באופן ממוקד, הוגן ואחראי. כך עשינו בענף התיירות, כך עשינו עם אל-על. אין צורך להילחץ מכמה שרים שנכנסים ללחץ ומייצרים בהלה. לא, לא יהיה מענק לכל אזרח, לא נשרוף 7 מיליארד שקל ללא צורך".
אבל יש אזרחים שכן זקוקים לסיוע כזה. בדיוק לסיוע כזה.
נכון, והם לא רבים. אתה צריך עכשיו 750 שקל?"
אני לא.
"מי שיצטרך סיוע, יקבל. בנינו מודל פיצוי לכל השכירים שיושבים בבידודים, בגלל שנחשפו לחולה או בגלל הילדים. אנחנו בדרך לחקיקה כדי לצרף גם את העצמאים לאותו מודל. כל העסקים שמתקשים יכולים לקחת מיד הלוואה בערבות מדינה, ההסדר הזה קיים עד סוף פברואר ואם נצטרך נאריך אותו. לצערם של כמה אנשים, אני קיבלתי חינוך רוסי. אני עובד באופן שיטתי, לא מאחר, קורא את כל החומר. כשאני מסתכל על הבורסה הישראלית, היא קפצה בשנה האחרונה בסביבות 30%. ענף הבנקאות קפץ 67%, הבניה 74%.
"בכלל, כשאני מסתכל על החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה בתל-אביב, ועל אלה שהנפיקו אג"חים ואלה שנסחרות גם בניו יורק, מדובר ב-803 חברות, הביצוע של הרוב המוחץ מתוכן הוא מצוין. החברות האלה הן עמוד התווך של הכלכלה הישראלית. אני מאחל לבעלי המניות ביצועים דומים גם בשנה הבאה. ואלה נתונים של שלושה רבעונים, כשהרבעון הרביעי היה הכי חזק. החברות האלה צריכות להגיש דו"חות עד 31 במרץ, אני מציע לך לעקוב אחרי זה".
לא הכול זה חברות נסחרות בבורסה.
"גם החברות שלא נסחרות בבורסה, רובן במצב מצוין. אנחנו שומרים על היציבות ועל הצמיחה כפי שהבטחתי. כל אחד שייפגע, יקבל סיוע. לא נפקיר אף אחד. אבל אני לא מוכשר כמו חלק מהמבקרים שלי בממשלה שדורשים סיוע אחרי עשרה ימים. אני לא יודע להעריך חברה בטווח של עשרה ימים. בשביל זה צריך רבעון לפחות. נחכה, נראה, נבדוק ונדע".
מתי?
"אחרי ינואר נדע בדיוק איפה אנחנו עומדים. אנחנו עובדים במשרד האוצר בשיטת חמ"ל. כל יום הערכות מצב, לפעמים גם בימי שישי ובמוצאי שבת. ישיבות הנהלה מתחילות בשבע וחצי בבוקר. כל יום מתחיל בדו"חות של כרטיסי אשראי, נסועה בכבישים ותשלומי מע"מ. אחת הבעיות שלנו היא היסטריה וסוכני כאוס למיניהם בתקשורת. עקבנו השבוע אחרי חמישה ערוצי טלוויזיה בעולם, לא כל כך מקצועיים וחשובים כמו ערוץ 14 או אחרים, אני מדבר על SKY, BBC, פוקס, CNN ופראנס 24. ביום רביעי בבוקר פרסם ארגון הבריאות העולמי שני דברים מרתקים על הקורונה, בעניין הבוסטר הרביעי והעובדה שבחודשים הקרובים מחצית מתושבי אירופה יחלו בנגיף. בנוסף, בצרפת השבוע באחד הימים מספר הנדבקים הגיע כמעט ל-300 אלף.
"הסתכלתי על החדשות בשמונה בבוקר. אייטם ראשון היה על המתח בשיחות בין רוסיה לנאט"ו בבריסל. אייטם שני היה על נסיונות של ביידן לבחון חקיקה חדשה בנוגע לחוק הבחירות בארה"ב. אייטם שלישי על האירועים בקזחסטן ורק אייטם רביעי על הקורונה. גם זה בצורה אחראית, שקולה ומנומקת. הלוואי שכך היו מגישים חדשות בערוצי הטלוויזיה בארץ".
כן, אבל מצד שני המצב לא ורוד כפי שאתה מתאר אותו. המחזורים יורדים בתלילות, מסעדות חצי ריקות, הצגות כמעט אין, מופעים מצטמצמים ועוד.
"אין ספק שמחכים לנו ינואר ופברואר מאוד לא פשוטים, מאוד מורכבים. ללא ספק יהיו אנשים שייפגעו. אני חוזר ואומר ניתן פתרון צודק לכולם אבל בצורה אחראית ושקולה, כמו שטיפלנו בתיירות ובאל-על. לא נפקיר אף אחד. אין שום מקום להיסטריה".
האנשים לא מאמינים לזה. אפילו אנשי התיירות הנכנסת טוענים שעוד לא קיבלו כלום.
"הרבה קיבלו והרבה יקבלו. שמע, גייסנו מעל 3,000 נאמני קורונה למערכת החינוך במשכורת עשרת אלפים שקל. בגדול, שנת התיירות 2021 יותר טובה מבחינת ביצועים מ-2019, למרות שהיו יותר תיירים ב-2019. בסך הכול, המצב בשליטה. הרפורמות שהעברנו בתקציב עובדות, התוצאות בסך הכול טובות. אני אופטימי לקראת 2022. אין הוקוס פוקוס".
בינתיים, המחירים עולים. דיברתם על הורדה, יש עליה.
"זה ייקח זמן. שוב, אין הוקוס פוקוס. אתה יודע, אחרי שהטלנו מס על כלים חד פעמיים, אמרו לי במכס בחודש האחרון שיבוא מדיחי כלים קפץ ב-70%".
ואסם מודיעה שתעלה מחירים בחדות. למה אתה שותק?
"לגבי אסם, אנשים שטחיים. למה לא שמעת אותי באוסם? כי המרכיבים שלהם קפצו פלאים. הם חברה בינלאומית שמייבאת שמן, שקפץ ב-70%, חיטה ב-40%, סוכר, מחיר ההובלה הימית קפץ ב-460%. הבעלים האמיתיים של אסם זה נסטלה. אז מה, נסגור את אסם? זה 550 מובטלים בשדרות".
פרש האפוקליפסה
נסיים בתמונה הפאתטית של השבוע, שצולמה בכיכר הבימה בתל-אביב. גבר בגיל העמידה, בבטל-דרס קרבי במיוחד, עמד שם במסכה על הפה והאף ונשאל ע"י מראיינו: "תגיד יואב, אנחנו מסיימים כאן סיור במתחם בדיקות בתל אביב, מה דעתך על כל התורים שאנחנו רואים כאן?".
ואז מוריד האלוף במילואים יואב גלנט את המסכה ואומר את הדברים ההיסטוריים הבאים: "שמע, האמת היא שזה פשוט לא יאומן מה שקורה פה. בתור הזה, עומדים שעתיים, שלוש, ארבע. יש אנשים שאומרים לי שהיו פה אתמול! עם הילדים, ועמדו שלוש-ארבע שעות. הממשלה פשוט לא מכתיבה סדר יום, לא ברור מה קורה, לא ברור מי צריך לעשות בדיקות, איזה בדיקות, איפה להיבדק, כאוס מוחלט. פשוט, הממשלה ויתרה על הכול. מצער מאוד, עצוב מאוד, בעיקר מיותר".
אני מניח שאחרי שסיים את דבריו, עטה בחזרה את השכפ"ץ הקרמי, דילג לנגמ"ש וחילץ את עצמו מאזור האסון. למרבה הצער, המציאות, כלומר התמונה שמאחוריו, פחות שיתפה פעולה עם האפוקליפסה. היה שם תור, לא ארוך, לא ממורמר, לא בשרני במיוחד. והיה די שקט. סוג של שלווה. כמי שעמד בעצמו בכמה תורים כאלה בימים האחרונים אני מודע לזה שבימים הראשונים אכן הייתה אי ודאות ומבוכה, אבל זה מאחורינו. הגיעו מיליוני בדיקות אנטיגן (אביגיל חזרה ביום רביעי מביה"ס עם שלוש ערכות שקיבלה בחינם), המתווה ברור למי שמואיל לקרוא אותו, המצב בסוג של שליטה. זה יכול להשתנות, זה יכול להיחרב, זה יכול להתפרק, אבל כרגע זה בסך הכול בסדר.
אני חושב על הגלנט הנ"ל. היה מפקד השייטת. אלוף בצה"ל. נתעלם באלגנטיות ממה שקרה אחר כך. האיש הזה עשה כמה דברים בחייו, היה בכמה מצבים מסוכנים בחייו. מה גורם לו עכשיו להפוך את עצמו לשטיח ניגוב רגליים של הביביזם? להדום של טופז לוק? כנראה מה שגורם גם לאבי דיכטר את אותן התופעות ולכל שאר האנשים בליכוד.
אין לי מושג איך תסתיים סאגת עסקת הטיעון. אני לא לגמרי יודע את עמדתי בנושא. זו דילמה. מצד אחד, המדינה זקוקה לקצת שקט. אני לא בטוח שהגוף שלה יעמוד בכמויות הרעל שמוקזות לתוכו מדי יום, כל היום, על ידי אותה מכונת תעמולה. מצד שני, אין לבטוח בנאשם. אין שום הצהרה, חתימה, הבטחה או הסכמה שלו שתעמוד במבחן חמש הדקות הראשונות. מאיפה אני יודע? מהסטטיסטיקה, מההיסטוריה, מהניסיון. האמת? לא מתחלף עכשיו עם מנדלבליט.