ממשלת בנט-לפיד, שמבוססת על לא מעט הבטחות מופרות, סימנה הלילה וי על מימוש הבטחתה הראשונה. זו שכל מפלגות הקואליציה הסכימו עליה ללא כל ויכוח, ושהופיעה במאה המילים הראשונות של כל ההסכמים הקואליציוניים.
אחרי יותר משנתיים בלי תקציב מסודר, במהלכן הממשלה והמשק התנהלו בלי מסגרת יציבה או אופק קבוע - ועוד תוך כדי ארבע מערכות בחירות ומשבר הקורונה - חילוץ הכלכלה והמשק מהשיתוק הפוליטי היו הקונצנזוס הכי קל לגיבוש בקואליציה המתוסבכת שהתרקמה כאן בקיץ האחרון. והעובדה שראש הממשלה לשעבר התחמק מהתקציב כדי לשמור על השלטון, שדרגה את המשימה הדי פרוצדורלית למעמד מיתולוגי בממשלת הרק-לא-ביבי, ואמצעי להוכחת התואר "ממשלת השינוי".
שבוע אחרי הקמת הממשלה, יאיר לפיד התנצל בפני הכתבים הפוליטיים שלא יהיו יותר ריבים ושהולך להיות משעמם. אז לגבי הריבים, איך אומרים, הוא צדק פחות. אבל תהליך העברת התקציב בממשלה ובכנסת, שנמתח על פני יותר משלושה חודשים והגיע לשיאו בשבוע האחרון, מגלה שלפחות חלקית - הוא צדק. הוויכוחים והאיומים של השרים והח"כים בקואליציה התנהלו על אש יחסית קטנה, ולא הגיעו לכדי משברים של ממש, ותמיד נפתרו הרבה לפני הרגע האחרון, אם כבר בשינוי מנתניהו עסקינן. התקציב עבר שבוע לפני ה"דדליין" לפי החוק, ואפילו הקדים בכמה שעות את היעד המתוכנן שהציבו בקואליציה בתחילת השבוע.
גם מרתון ההצבעות וההסתייגויות שנערך השבוע בכנסת, שהיה מועד לפורענות, היה כמעט משעמם: רוב הזמן, הדבר המעניין היחיד שקרה היו טעויות ההקלדה של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, שהתבלבל לפרקים והצביע עם הממשלה בעד חלק מסעיפי התקציב, במעין טוויסט אירוני על מי שהתחמק מלהעביר את התקציב הקודם ובדיעבד איבד בגלל זה את השלטון. מה היה קורה אילו, גיחכו במרירות גם בליכוד וגם בכחול לבן, נתניהו לא היה מבריז מהתקציב והרוטציה: בעוד שבוע וחצי גנץ היה נכנס ללשכת ראש הממשלה ונתניהו היה הופך להיות ראש הממשלה החליפי, כולל המשך מגורים בבלפור. צחוק הגורל שהוא הצביע בטעות בעד תקציב שנועד לוודא שהוא לא חוזר לשם.
אתמול בערב, ביישורת האחרונה, כשבקואליציה כבר החלו להיערך להרמות כוסית חגיגיות מוקדמות, הקארמה התהפכה גם עליהם והאצבע של ח"כ אמילי מואטי לחצה על המקש הלא נכון. הפשלה של מואטי פגעה בהצהרות היומרניות והאידיליות של בנט לניצחון 780-0 בכל אחד מסעיפי ההצבעה, והרסה לחבריה את החלומות על חמשו"ש מוקדם בבית עם שעות של עיכוב ביציאה. אבל מאחר והקואליציה כבר הספיקה לאשר את תקציב 2021 וחוק ההסדרים, היא לא גרמה לנזק של ממש ותיזכר בעיקר כקוריוז. וזה היה ההפסד היחיד של הקואליציה, שבהובלת זאב אלקין, עידית סילמן ובועז טופורובסקי תפקדה כמו מכונה ממושמעת ומשומנת. האופוזיציה היעני לוחמת לא הצליחה לאתגר אותם באף מהלך טקטי או תרגיל מפתיע, ומופעי הצעקות הנמוכים והבריוניים של דודי אמסלם ואורלי לוי לא תרמו דבר מלבד לבזות את מעמד הכנסת.
כמיטב המסורת, עם אישור התקציב כל הקואליציה פצחה בחגיגות "סלפיז", חיבוקים ונישוקים. אפילו בני גנץ נראה מאושר מתמיד. אחרי הטראומה מנתניהו, התקציב שעבר היה בשבילו תיקון. אך יותר מכולם חגגו שלושה: ראש הממשלה בנט, שותפו החליפי לפיד, ושר האוצר ליברמן שניהלו סביב התקציב מבצע תלת ראשי. בשביל בנט, שמוקף ומותקף בזעם ושנאה מהמחנה אליו השתייך במשך שנים, העברת התקציב היא הישג משמעותי ראשון שמצדיק את החבירה למחנה הנגדי. לא בטוח שהתקציב הוא מה שיעלה את ימינה מעל הזעם הימני בסקרים, אבל הוא משדר ומסמל נורמליות וחזרה למסלול, שנרשמים על שמו. התקציב גם נותן לבנט פוליסת ביטוח להמשך ישיבתו בלשכת ראש הממשלה בשנתיים הקרובות: עדיין אפשר להפיל את הממשלה, אבל הרף שנדרש מהאופוזיציה כדי לעשות את זה גבה בהרבה.
בנט, שזכה לקבלת פנים קשה מהקורונה בתחילת כהונתו, עד לא מזמן התעסק כל כולו בניהול הגל הרביעי ומבצע החיסונים, וציר לפיד-ליברמן הוא שניהל ותחזק את כל הפוליטיקה של התקציב. ליברמן, שנודע בעבר בפתיל קצר ומזג כוחני ודורסני, עבר מהפך ואימץ את תפקיד המבוגר האחראי. בסבלנות, סובלנות, ורוגע לא אופייני, הוא העביר את אחד התקציבים הגדולים והמשמעותיים בזיכרון הקצר, ועוד בקואליציה מתוסבכת ומורכבת על חודו של קול אחד. אחרי שהתקציב אושר, ליברמן עלה לברך כחתן ביום חגו והתקשה להסתיר את התרגשותו: הוא מנה השבוע בפני בני שיחו לא פחות מחמישה ניצחונות שרשם תוך פחות מחמישה חודשים - החלפת השלטון והעומד בראשו, הקמת קואליציה בלי החרדים, דרישת תיק האוצר, העברת תקציב דו שנתי ועסקת חבילה חדשה למשק עם ההסתדרות והמעסיקים.
ביחד עם ליברמן, לפיד תפקד כפיקסר של אירועי התקציב. שר החוץ ושר האוצר העבירו בחודשים האחרונים מאות שעות של פגישות אישיות עם ח"כים בקואליציה, והם אלה שפתרו את המחלוקות וסגרו את הקצוות לפני ההצבעות הגורליות בממשלה ובכנסת. מעבר ליציבות הממשלה וכל זה, אישור התקציב נתן ללפיד כרטיס כניסה כמעט בטוח ללשכת ראש הממשלה, בדיוק עשור אחרי שנכנס לפוליטיקה. עבור לפיד, שחוגג היום גם יום הולדת, מדובר בהישג אישי חשוב אחרי שנים של בדיחות, מערכונים ותחזיות פוליטיות שמזלזלות בשאיפותיו, הוא שבר את תקרת הזכוכית של מקטרגיו. גם אם הרוטציה לא תקויים והכנסת תתפזר לבחירות, לפיד יהפוך מיד לראש ממשלת המעבר. הקמת הממשלה והעברת התקציב הוכיחו שהוא הצליח להחליף את נתניהו, והוא בדרך להוכיח שהוא יכול גם להפוך לראש הממשלה.