אין ספק שמינויו של ח"כ אבידר לשר שבר שיא בתהום שפעורה בין אמירות, מאבקים, הפגנות של אנשי ציבור לפני רבע שעה והתנהלותם ההפוכה ב-180 מעלות מכל מה שאמרו. ח"כ אבידר לא לבד. התנהלות ראשי ממשלת השינוי מתאפיינת ב"אבידריזם" מאז שהצליחו להוציא את בנימין נתניהו מבלפור, והרשימה לצערי ארוכה.
כמה קיתונות רותחים שפכו לפיד, בנט והורביץ על הממשלה המנופחת שהקימו נתניהו וגנץ, והם הקימו ממשלה שבה מספר השרים והמשרדים מנופח הרבה יותר. על החוק הנורבגי טענו לפיד וחבריו כי מדובר בחוק מושחת, ואז הם עצמם הגדילו לעשות וחוקקו חוק נורבגי רחב, לעומת החוק שהיה בממשלת נתניהו-גנץ.
זוכרים כמה דיברו על הסתרת הפרוטוקולים ולמה הפרוטוקלים בנושא הדיונים בקורונה לא נחשפים לאלתר? הדובר המרכזי בנושא היה ח"כ ניצן הורוביץ, כיום שר הבריאות. וכעת מסביר הורוביץ שזה הנוהל. ישיבות הממשלה חסויות בכל הנושאים ל-30 שנה. פליק פלאק שראוי למדליית זהב באולימפיאדה.
עד עכשיו מונחת עתירה בפני בג"צ, שהוגשה על ידי האופוזיציה דאז, הקואליציה להיום, לגבי ראש הממשלה החליפי. לפיד אף כתב מאמר ב"הארץ", שקרא באופן חריג לבג"צ להתערב ולפסול את ראש הממשלה החליפי, שעצם קיומו חותר תחת הדמוקרטיה בישראל.
להזכיר - ראש הממשלה החליפי בממשלת נתניהו-גנץ נולד כתוצאה מחוסר אמון מוחלט של גנץ בנתניהו שיקיים את הרוטציה ללא המערך של ראש הממשלה החלופי, אבל בין בנט ללפיד שוררים יחסי אמון מוחלטים, ברית אחים. מדוע המשיכו במבנה הלא טבעי הזה של ראש ממשלה חליפי, רק כדי לספק תאוות שררה. רק כדי שלפיד יוכל למנות מנכ"ל למשרד רה"מ החליפי. כשגנץ עשה את זה אכלו לו את הכבד. מדוע הוא לא יכול היה להסתפק בתפקיד מ"מ רה"מ, עם כל מה שכרוך בכך.
גם בנוגע ליחסי קואליציה-אופוזיציה, הקואליציה העכשווית הגדילה לעשות ברמיסת האופוזיציה בחלוקת התפקידים בוועדות הכנסת, תוך חציית קווים אדומים בכל מה שקשור למבנה הפרלמנטרי. שוב נזכור שכאשר קואליציית נתניהו רמסה את האופוזיציה דאז במימדים הרבה יותר קטנים, זעקות האופוזיציה נשמעו בכל רחבי ירושלים.
האבידריזם, תופעה מסוכנת מאין כמוה לעתידה של הדמוקרטיה, כשהיא מגיעה מצד אלה שהפגינו, פעלו, דיברו ומחו נמרצות כנגד מעשיו של נתניהו, ובצדק, זה ביטוי קיצוני של צביעות ומוסר כפול. שיהיה ברור - הקמת הממשלה זכתה לאמון הכנסת ושלחה את נתניהו לאופוזיציה, זהו מעשה לגיטימי בעיניי, אולם דווקא בהתנהלות של ממשלת השינוי לכאורה, הם מערערים את הלגיטימיות של הממשלה שבאה לשנות לטובה ובסופו של דבר הרעה את המציאות הדמוקרטית והפרלמנטרית בישראל.
הכותב כיהן כח"כ ושר בממשלות ישראל