עד הצהריים לא הודיע חמאס באופן רשמי אם מוחמד דף (אבו חאלד), ראש הזרוע הצבאית של הארגון, שרד את ניסיון החיסול אמש ב-21:30 בשכונת שייח רדואן בעזה. על פי הדיווחים משם, מטוסי חיל האוויר תקפו את בית משפחת א-דלו, שם שהו בני משפחתו של דף. הבית נפגע מחמישה טילים וכל שלוש הקומות שלו קרסו. בבוקר הודיע חמאס שווידאד, אשתו של דיף, ועלי בנו, נהרגו וכן אחמד א-דלו, בן 20. חמאס אף הציג מסמך שבו צילום של רשומות בית החולים שיפא, המתעד את שעת הבאת גופותיהם של האישה ושל הבן של דף לבית החולים העזתי. מדוע לקח כל כך הרבה שעות עד שהעבירו את הגופות לבית החולים? קשה לומר או להסביר.
יש לא מעט שאלות נוספות מלבד התעלומה המרכזית. האם הייתה כאן תקיפה על בסיס מידע מוצק של היעד או על סמך מידע כללי יותר, כלומר הימצאותם של בני המשפחה בבית מסתור בשכונה בעיר עזה, הרחק ממקום מגוריה של משפחת דף במחנה הפליטים בחאן יונס.
הסבירות שדף בא לבקר את רעייתו ואת ילדיו בשעה שההסלמה כבר החלה נראית לא גבוהה בשלב זה. אולם לא מעט מבוקשים בכירים שילמו בעבר מחיר כבד בגין שגיאות דומות. דף אמנם הוכיח שרידות מרשימה, אך נפגע קשה יותר מפעם אחת בתקיפות ישראליות וניצל רק בנס לא בגלל יכולת הסתתרות מופלאה.
אחד הסיפורים הידועים בקרב צמרת השב"כ הוא על אודות הקשר המיוחד שהיה בין ראש הזרוע הצבאית של חמאס בגדה, רב-המחבלים איברהים חאמד, שהיה המבוקש מספר אחת, לבין אשתו. לחאמד הייתה חולשה גדולה לרעייתו: אפילו בשנים הקשות ביותר של המעקב אחריו, הוא העביר לה מכתבים ומתנות בסתר תוך סיכון עצמי עצום, ואשתו אף נכנסה להריון בזמן שחאמד היה מבוקש. אין משמעות הדבר שאלה פני הדברים גם לגבי דף, אך ניתן להניח שהטרוריסט, המבוקש מתחילת שנות ה-90, מגיע מדי פעם לבקר את אשתו ואת הילדים (אחרת, מן הסתם, לא היו לו ילדים).
המשמעות ברורה: הליכה להסלמה, ביודעין
סוגיה אחרת שצריכה להיבדק קשורה לשיקולים של מדינת ישראל לתקוף יעד כזה בתזמון הנוכחי. אין הכוונה כאן לטעון שלא היה נכון לפגוע בדף; האיש הפך את עצמו לבן-מוות כבר לפני הרבה שנים. אך עניין התזמון מעורר תהיות: כמה שעות לפני כן עוד התנהל מו"מ אינטנסיבי על הפסקת אש בין ישראל לחמאס בתיווך מצרים והרשות הפלסטינית. נכון שהירי החל כמה שעות לפני כן, במטח לעבר באר שבע ונתיבות, אך לאחר מכן השיגורים פחתו.
החלטת ישראל לתקוף את הבית בשכונת שייח רדואן נשאה בחובה משמעות ברורה: הליכה להסלמה, ביודעין. ייתכן שזו החלטה נכונה יותר מהמשך מו"מ עקר. אך אם אלה פני הדברים, ממשלת ישראל הייתה צריכה לקצר אפילו יותר את השיחות ולהכין פעולה קרקעית רחבת היקף הכוללת גיוס מילואים. מי שאישר את ניסיון החיסול של מוחמד דף ידע שמשמעות הדבר היא המשך הלחימה ואף הסלמה שתימשך ימים לא מעטים.
ומה הסיכויים שהמו"מ במצרים או בתיווך אמריקני יתחדש? למרבה האירוניה, הדבר תלוי כעת במצבו של דף. אם "הסמל" של חמאס חוסל, משמע שהארגון, מבחינה פוליטית, יהיה חייב להסלים את הלחימה ולהגיב בצורה הקשה ביותר על החיסול כדי להוכיח לציבור הפלסטיני שאינו נכנע. כלומר, האפשרות של רגיעה או הסדרה בימים הקרובים תהפוך לאפסית. ואולם, אם דף שרד, הרי שעניין הנקמה הופך לאישי בלבד, ולא לסוגיה פוליטית מדינית. ודווקא אז, ייתכן שקהיר תשוב ותארח סבב נוסף של שיחות לא-ישירות בדרך להסכם כולל יותר.
