בצל הביקורת החריפה בצה"ל נגד משרד האוצר והקושי לבצע רכש הכרחי של חימושים מתקדמים ועסקאות של כלי טיס ומערכות נשק, תתקיים מחר (רביעי) ישיבה שמוגדרת "סודית ביותר". הישיבה תתקיים בוועדת הכספים בכנסת.
כותרת הדיון: "זימון לדיון בנושא צרכים דחופים של משרד הביטחון". בדיון בראשות יו"ר ועדת חוץ וביטחון חבר הכנסת בועז ביסמוט, ישתתפו נציגי המל"ל, משרד הביטחון ונציג משרד האוצר הממונה על התקציבים. לפי גורם צבאי במידה ותהיה התקדמות בדיון ואישור מתאים מצד האוצר יתקיים דיון נוסף בוועדת חוץ וביטחון בכנסת.
במהלך הדיון אמור משרד האוצר להציג את הבקשות של משרד הביטחון ואת התגובות שלו לנושא. משרד הביטחון יציג את הצרכים הדחופים להם הוא צריך היקף של 15 מיליארד שקלים שכבר הוגשו לפני חודשיים ולא נענו בחיוב.
כאמור, במשרד הביטחון וצה"ל התריעו כבר מספר חודשים כי העימות בנין משרד האוצר למשרד הביטחון פוגע בביטחון המדינה וביכולת של צה"ל להתעצם במערכות נשק חדשות ולייצר תחמושות ייחודיות להיערכות וכוננות מול כלל הזירות.
כמו כן, בצה"ל הדגישו כי אבדו "החלונות" לעסקאות רכש מטוסים מול משרד ההגנה האמריקאי לאחר שמשרד האוצר דחה שוב ושוב את הנחיות ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר האופוזיציה סרב להגדיל את הנומרטור בטענה כי יש מקורות תקציב שהוסטו לטובת אינטרסים קואליציונים.
גורמים בתוך מערכת הביטחון טענו במקביל כי לא כל משרדי הממשלה ניצלו את מסגרת התקציב שניתנה להם לשנת 2026 ובנוסף לכך היקף המס שנגבה בשנה האחרונה מהציבור עלה על הציפיות.
עוד התריעו בצה"ל, כי אם לא יינתן התקציב בהתאם למה שהובטח ייאלץ צה"ל לצמצם במהירות את היקף המילואים שתומך ומשלים את משימות כוחות הסדיר, יאלצו לצמצם תוכניות התעצמות בכוח אדם ביחידות סדירות, יפגעו אימונים והאצת פרויקטי בינוי ברחבי הארץ.
רק לפני כשבוע, לוואלה נודע כי מאחורי הקלעים ממשיכים להתנהל מגעים בין משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד הביטחון וצה"ל כדי לגשר על הפער שנוצר בתקציב הביטחון.
צה"ל ומשרד הביטחון עדיין פועלים תחת חוק תקציב 2026. מנגד, "הנומרטור" - תוכנית התקציב התלת-שנתית של משרד האוצר - קובע את תקרת ההתחייבויות של הממשלה לשנים הבאות. כפועל יוצא, כל התחייבות ביטחונית משמעותית, כגון רכש ובניין כוח, מחייבת מקור מימון מוגדר מראש; ללא מקור כזה, ההתחייבות נחסמת. המהלך שיוזם משרד האוצר מיועד לאפשר התקשרויות תקציביות לשנים 2027-2029.
משמעות המהלך היא שכל הרציפות התפקודית של התעשיות הביטחוניות כמו רכש חומרי גלם, פתיחת קווי ייצור והעסקת עובדים, ידחו עד אחרי ההחלטה על גודל הנומרטור.
גורם ביטחוני בכיר המצוי בפרטים, אמר לוואלה: "זה אומר שתהיה פגיעה במיירטים של מערכות הגנה אוויריות, פגיעה בייצור תחמושות שונות, ייצור מערכות נשק ואפילו החלטות את מה לתקן, את מה לייצר ומה לא. כבר מרגישים את הפגיעה. זה משפיע גם על גובה החובות וריביות מבחינת התעשיות. זה משפיע על היבטי התחרותיות של התעשיות הביטחוניות הישראליות בחו"ל יהיו עוד השלכות".