צה"ל מקים במהירות ובחשאי מכשול עפר ענק המפריד בין יותר ממחצית משטח רצועת עזה, שנמצאת בשליטה ישראלית, לבין יתר חלקי הרצועה - כך עולה היום (שלישי) מתצלומי לוויין שנבחנו על ידי סוכנות הידיעות אי-פי. לפי הדיווח, בחודשים האחרונים הוקמו יותר מ-23 קילומטרים של סוללות עפר, החוצות קהילות פלסטיניות שנהרסו בידי הצבא.
אורכו של המכשול שכבר נבנה שווה ליותר ממחצית אורכה של רצועת עזה, שאורכה כ-40 קילומטרים ורוחבה המרבי כ-11 קילומטרים, ובה חיים יותר משני מיליון פלסטינים.
לאחר שהוצגו בפניו תצלומי הלוויין, צה"ל אישר לאי-פי כי הקים מכשול פיזי באזור המכונה "הקו הצהוב" - הגבול שאליו נסוגו הכוחות הישראליים במסגרת הסכם הפסקת האש עם חמאס באוקטובר. בהסכם שנתמך בידי ארצות הברית, הוצג הקו כהפרדה זמנית בלבד, לקראת נסיגה ישראלית רחבה יותר.
אולם על רקע הקיפאון ביישום הפסקת האש, נראה כי ישראל מבססת את אחיזתה בשטח - ומגבירה את החשש הפלסטיני שהקו הזמני הופך למעשה לגבול קבוע. פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית, שאחראי לפקח על הפסקת האש, ו-"מועצת השלום" שנועדה בעתיד לפקח על הנעשה בעזה, סירבו להתייחס למכשול.
"אזור ביטחוני" עם אמצעי מודיעין וטכנולוגיה
צה"ל מסר לאי-פי כי לצד המכשול הוקם סביב הקו גם "אזור ביטחוני", המצויד באמצעים מודיעיניים וטכנולוגיים. הצבא סירב למסור פרטים על התוואי המתוכנן של הסוללות או לומר עד לאן הן יורחבו.
לדברי הצבא, המכשול נועד למנוע חדירות ולהגן על הכוחות הישראליים ועל היישובים הישראליים הסמוכים לרצועה.
מאז כניסת הפסקת האש לתוקף, פלסטינים ברצועה חוששים כי ישראל לא תחזיר את השטחים שנותרו בשליטתה. עם זאת, לפי אי-פי, נראה שרבים מהם כלל אינם מודעים להיקף סוללות העפר שנבנות באזור, בין היתר בשל הסכנה הכרוכה בהתקרבות לקו.
תצלומי לוויין של חברת פלאנט לאבס מראים כי קטע מהמכשול בדרום הרצועה הוארך ביותר משני קילומטרים בתוך שבועיים בלבד במהלך החודש. ב-1 ביולי אורכו של הקטע היה כחצי קילומטר, וב-15 ביולי כבר הגיע לכ-2.4 קילומטרים.
הקטע מפריד בין חורבות רפיח שבשליטת ישראל לבין אזור אל-מוואסי, שבו נמצאים כמה ממחנות האוהלים הפלסטיניים הגדולים ברצועה.
אם הבנייה תימשך בכיוון הנוכחי, המכשול החדש צפוי להתחבר לקטע הארוך ביותר של הסוללה - המשתרע כמעט ברציפות לאורך כ-17 קילומטרים, מאזור חאן יונס בדרום ועד סמוך לעיר עזה בצפון.
הבנייה החלה בפברואר
לפי תצלומי הלוויין, בניית הקטע המרכזי החלה בפברואר, והעבודות להארכתו דרומה נמשכות. יותר מקילומטר נוסף נבנה בין 21 ביוני ל-7 ביולי, סמוך לבסיס צבאי ישראלי שהוקם על חורבות העיירה בני סוהילה, ליד חאן יונס.
בצפון הרצועה נראים כמה קטעים נפרדים של סוללות עפר, שהוקמו בסמוך לעיירה בית לאהיה, שנהרסה ברובה. גובהן של הסוללות אינו ברור. בכמה מקומות נראה כי הן חורגות מתוואי הקו הצהוב.
מרבית אוכלוסיית עזה נדחקה לאזור החוף שממערב לקו הצהוב, ורבים מתושביו חיים במחנות אוהלים בתנאים קשים ותלויים בסיוע הומניטרי.
מהצד השני של הקו, תצלומי הלוויין מראים כי הכוחות הישראליים הרסו באמצעות דחפורים וחומרי נפץ את הרוב המכריע של המבנים. כמה עיירות, וכן העיר רפיח - שבה התגוררו בעבר יותר מרבע מיליון בני אדם - נמחקו כמעט לחלוטין.
צה"ל סלל באזור רשתות כבישים חדשות והקים בסיסים על חורבות יישובים פלסטיניים. גם שטחים חקלאיים הושמדו. הצבא מסר כי הוא הורס תשתיות ששימשו את חמאס.
קו שלא הוגדר במדויק
הקו הצהוב לא הוגדר במדויק בהסכם הפסקת האש, וגם גורמים ישראליים ואמריקניים לא פרסמו תוואי ברור שלו. בשטח הוא סומן באופן לא אחיד.
צה"ל מסר לאי-פי כי הוא פועל לסמן בבירור את תוואי הקו, במטרה "לצמצם חיכוך ולמנוע פגיעה בבלתי מעורבים".
כוחות ישראליים הרגו פלסטינים שהתקרבו לקו או חצו אותו. בצה"ל אומרים כי הירי מתבצע לעבר מי שנחשדים כחמושים המאיימים על הכוחות. עם זאת, בין ההרוגים היו גם ילדים ואזרחים שנראה כי לא היו מודעים למיקומו של הקו. כמה חיילים אמרו כי לא תמיד ידעו לעבר מי הם יורים, וכי קיבלו הוראות להרוג כל מי שחוצה את הגבול.
מאז כניסת הפסקת האש לתוקף נהרגו, לפי הדיווח, יותר מ-1,100 פלסטינים, רובם בתקיפות אוויריות ובתקיפות כטב"מים ברחבי הרצועה. צה"ל מסר כי התקיפות מכוונות נגד חמושים. באותה תקופה נהרגו חמישה חיילים ישראלים בהתקפות של ארגונים חמושים.
הנסיגה הנוספת תקועה
על פי הסכם הפסקת האש, ישראל אמורה בסופו של דבר להסיג את כוחותיה אל הקצוות החיצוניים של הרצועה, ולהעביר את השליטה הביטחונית לידי כוח בינלאומי. עם זאת, יישום ההסכם תקוע כבר חודשים.
דיפלומט לשעבר באו"ם, שמופקד כעת על תיאום הפסקת האש, הטיל את האחריות על סירוב חמאס להתפרק מנשקו. השיחות למציאת מתווה להוצאת אמצעי הלחימה משימוש לא הניבו התקדמות משמעותית, בעוד שחמאס מאשים את ישראל בהפרת הפסקת האש.
לפי משרד הבריאות בעזה, נהרגו יותר מ-73 אלף בני אדם ברצועה מתחילת המלחמה.
משרד הבריאות, שהיה כפוף לממשלת חמאס שפורקה לאחרונה, מנהל רישומים מפורטים הנחשבים בדרך כלל למהימנים בידי סוכנויות האו"ם וארגונים בינלאומיים. הוא אינו מבחין בין אזרחים לחמושים, אך טוען כי נשים וילדים מהווים כמחצית מכלל ההרוגים.