לשורת השכול הארוכה והכואבת של קיבוץ בית השיטה שבעמק חרוד נוסף היום (שישי) שמו סא"ל דור גדליה בן שמחון. נפילתו של בן שמחון, קצין שריון מוערך, מחזירה את הקיבוץ בבת אחת אל הקשר ההיסטורי והעמוק שלו לחיל השריון, קשר של גבורה שגבה מהקיבוץ את המחיר היקר מכל. בן שמחון הוא חלל צה"ל ה-39 של הקיבוץ.
במשך עשורים זכה בית השיטה בפי לוחמים ומפקדים לכינוי "קיבוץ השריונרים", לאחר שגידל דורות של אנשי צוות, מפקדי טנקים וקצינים בכירים בחיל השיריון. האתוס השריונאי של המשק הלך ונבנה דרך שורה ארוכה של לוחמים ומפקדים שהטביעו חותם - בהם סא"ל ניצן סלע שהיה מפקד גדוד 82, הגדוד הראשון של טנק המרכבה.
במלחמת יום הכיפורים תא"ל (מיל') משה פלד, קצין שיריון מוערך ששימש לימים כחבר כנסת וסגן שר; והאחים רן ויוסף (יוסל'ה) שריג, בניו של מפקד חטיבת הנגב בפלמ"ח נחום שריג. יוסף, משורר ומלחין השיר "אור וירושלים", נפל בקרבות הבלימה ברמת הגולן ועוטר בעיטור המופת, בעוד אחיו רן פיקד על חטיבה 179, נפצע, וחזר להוביל את לוחמיו אל עומק המובלעת הסורית.
הקיבוץ, שזכה לכינוי "בית השיריון", שילם מחיר דמים בלתי נתפס במלחמת יום הכיפורים - כשכל בית השיטה 11 מבניו, מרביתם שריונרים שנפלו בקרבות ברמת הגולן ובסיני, והפך לאחד הישובים ששילמו את המחיר הכבד ביותר בארץ ביחס לגודל האוכלוסייה. מאותו שבר, כזכור, צמח גם הלחן המצמרר של יאיר רוזנבלום לפיוט "ונתנה תוקף" ושירה של חברת בית השיטה, דורית צמרת, "החיטה צומחת שוב".