ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הציג היום (ראשון) את תפיסת הביטחון החדשה בתדריך כתבים מדיניים. לדבריו, ״מתקפת ה-7 באוקטובר חייבה את ישראל להשיב בלחימה רצופה מעזה עד תימן, מלבנון עד איראן. ישראל הרחיקה מעליה סכנת השמדה גרעינית קרובה והסירה את טבעת החנק של הציר האיראני״.
בהמשך לכך, ציין כי המלחמה חייבה רענון של עקרונות בסיסיים בתפיסה המסורתית של הביטחון הלאומי, וביניהם מתן עדיפות למניעה והתקפה (חיסול חמינאי, נסראללה, מתקפת הביפרים ועוד) על פני הכלה והגנה כבעבר - כולל נקיטת מכת מנע לסיכול איומים מתהווים, העצמת הגנת העורף מול איומים חדשים, ביסוס מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית, בניית עצמאות מרבית בחימושים, הבטחת היתרון בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, והעצמת המאבק בגלי האנטישמיות העולמית. במקביל, נוצרו אפשרויות לכינון בריתות חדשות, באזורנו ומחוצה לו.

מפת האיומים: שבעה מרכזיים - מבית ומחוץ
נתניהו הציג את סדר האיומים על מדינת ישראל.
״איום ראשון: ראש התמנון, איראן. שינינו את פני המזרח התיכון, כי שינינו את עצמנו (המעבר לדבריו מהכלה ליוזמה ותקיפה). האיום המרכזי הוא הנשק הגרעיני. זה עוד עומק על הפרק. נלחמתי על זה לאורך שנים, בניגוד לבכירים במערכת הביטחון. אני זיהיתי בגרעין האיראני איום קיומי״, אמר.
האיום השני שסימן רה"מ הוא איום הרחפנים - מבית ומבחוץ. לדידו, יש לבנות תשתית הגנה מפני שלושה סוגי רחפנים: רגילים, רחפני סיב אופטי ורחפני סים. בראייתו הרחפנים יכולים להגיע מעיר בישראל, מרמאללה, או מהגבולות. ״זה אתגר עולמי עצום. הקמנו לשם כך צוות משימה מיוחד״.
האיום השלישי הוא איום הטילים המדויקים, ובראשם טילים בליסטיים עם ראש נפץ קרבי במשקל של 1000 ק״ג, שיודעים להגיע במהירות רבה לישראל. לדבריו, אם צה״ל לא היה תוקף באיראן לאיראן היו עשרות אלפי טילים בליסטיים.

האיום הרביעי כולל את הסייבר, בינה מלאכותית ומחשבי קוונטים. בראייתו, ישראל צריכה לשמר פער ברור מול אויביה. האיום החמישי הוא הנשק הבלתי חוקי בישראל ותרחיש היפוך הקנים באיו״ש. לדבריו, לאחרונה התקיים דיון מקצועי ומעמיק בנושא שעסק במענה ובמוכנות. האיום השישי הוא איום הכלי טיס הלא מאוישים וכלים תת מימיים הנשלטים מרחוק.
האיום השביעי הוא קצב שינוי האמל״ח. נתניהו סיפר כי לאחרונה פגש את אחד מבכירי התעשיות הביטחוניות בעולם ודן עמו על פתרונות לאיומים בלוחות זמנים קצרים, המשלבים בינה מלאכותית. לדבריו, הוגדרו תקציבים לפיתוח וייצור ואמל״ח, כולל אמצעים שנעים מתחת לפני הקרקע.
תחת נושא הזירות המאיימות, נתניהו סימן שני צירים מרכזיים. הראשון הוא ציר שיעי בהובלת איראן והשני הוא ציר האחים המוסלמים בהובלת טורקיה. החשש המרכזי בראייתו הוא התלכדות הצירים. ״זה מדאיג את מדינות האזור לא פחות מאיתנו״, סיפר.
איום נוסף הוא טרור שיכול להתפרץ מאיו״ש, עזה, לבנון, ואף מתוך ישראל. ״לשם כך שינינו גישה. אנו פועלים בהתקפיות, כמו במחנות הפליטים באיו״ש - כבשנו ולא יצאנו״. כמו כן, נתניהו סימן גם דה לגיטימציה ובידוד של ישראל בעולם כאיום נוסף.

נתניהו הבהיר כי יש לייצר ושלמר יתרון ביכולות הצבאיות של מדינת ישראל. "היא צריכה להיות תמיד צעד אחד לפני אויביה. היא חייבת להימנע מהכלה של תקיפות אויב ובניין כוחו, להבטיח יתרון ביכולות מול כל אויביה, ולא להסתמך על כוונות אויבים וידידים שעשויות להשתנות כהרף עין", הדגיש.
לשם כך, נקב עשרה עקרונות בתפיסת הביטחון החדשה:
מניעת נשק גרעיני, כולל פעולה התקפית יזומה.
הרתעה - ביסוס איום אמין באמצעות קיום יכולת שיגור אש מדוייקת ומאסיבית, סיכול ושיבוש מערכות צבאיות ואזרחיות.
התרעה - השגת והחזקת תמונת מודיעין רצופה ואפקטיבית על יכולות וכוונות האויב, באופן המונע הפתעה.
יוזמה, תחבולה וגישה ביקורתית, וטיפוח עקרונות אלו בצה"ל ובכל זרועות הביטחון, כולל מוכנות למכת מנע בהפתעה.
הגנה - בלימת פלישה בגבולות, קיום אזורי חיץ על פי צורך, הגנת העורף נגד מתקפות מבית ומחוץ, מתן מענה נגד מתקפת פתע ואיום הרחפנים, מוכנות תמידית למלחמה.
בריתות - טיפוח נכסיות ישראל לקידום בריתות אזוריות ובינלאומיות.
טכנולוגיה ועצמאות: בניין הכוח וצמצום תלות בגורמי חוץ - העצמת היכולת העצמית בבניין הכוח, במחקר ופיתוח וייצור מקומי, וביכולות מעצמתיות בטכנולוגיות קריטיות (קוונטום, בינה מלאכותית, חלל ועוד). במקביל, הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון.
מאבק על התודעה פיתוח יכולות, כולל בינה מלאכותית, למאבק תודעתי נגד איראן ומדינות אויב אחרות, מאבק באנטי-ציונות ובאנטישמיות בזירה הבינלאומית.
ניצחון - שבירת כוחו של האויב ואמונתו ביכולתו להוות איום ממשי, על ידי כלל העקרונות הנ"ל.
רוח העם - לכידות לאומית והסכמה על עקרונות יסוד, בראשם: ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ממשל דמוקרטי, נכונות להילחם על ביטחון המדינה תוך חתירה לניצחון, עידוד חשיבה עצמאית, יישוב ארץ ישראל וטיפוח מורשת ישראל, שמירת קשר עם יהדות התפוצות ועידוד עלייה.