גורמים בממשלה העלו רעיון לאפשר שליטת חמאס ביהודה ושומרון, כך טוען ראש השב”כ לשעבר רונן בר בכתב תביעת לשון הרע נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנשלח היום (רביעי). בר מתאר את הדברים כחלק מהמחלוקת על המדיניות כלפי חמאס בחודשים שקדמו למתקפת 7 באוקטובר.
לפי התביעה, הרעיון עלה ברקע לישיבת הקבינט ב-9 ביולי 2023. המסמך אינו מציין מי העלה אותו, אינו מפרט כיצד אמור היה להתממש ואינו מתאר החלטה לאמצו. אולם טוען: "ברקע לאותה ישיבה הועלה רעיון מצד גורמים בממשלה, לאפשר שליטה של חמאס ביהודה ושומרון”, נכתב בתביעה. “התובע נדרש להבהיר שחמאס הוא תנועה דתית פונדמנטליסטית שחרטה על דגלה חיסול ישראל ורצח ישראלים”.
בר טוען כי באותה ישיבת קבינט אמר שמבצע “שומר החומות” היווה נקודת שינוי בביטחון העצמי של חמאס ובשאיפתו לעבור לפעילות רב-זירתית. הדברים מובאים במסגרת פירוט התרעותיו והמלצותיו בנוגע לפעילות חמאס מרצועת עזה ולהכוונת פיגועים ממנה ליהודה ושומרון.
לפי התביעה, למחרת הישיבה, ב-10 ביולי 2023, המליץ בר לנתניהו להגיב בעזה על ניסיון פיגוע ביהודה ושומרון באמצעות סיכול מכווני הטרור היושבים ברצועה. לדבריו, הציג גם חלופה למקרה שלא תאושר פעולת סיכול: לפגוע לפחות במכסת הפועלים הנכנסים לישראל. בר טוען שהמלצה זו חזרה בפגישות ובדיונים נוספים, אך המלצותיו נתקלו בהתעלמות או לא קודמו.
בהערכת מצב ב-12 ביולי, לפי המסמך, הבהיר בר כי הפיגועים ביהודה ושומרון מחייבים שינוי במדיניות הישראלית, לרבות צמצום כניסת פועלים ופגיעה במכווני הטרור של חמאס בעזה. עוד טען כי רצף נטילות האחריות והפעולות של מנהיגי הארגון העיד על חולשת ההרתעה הישראלית.
בר מציג את הדברים כחלק מביקורתו על מדיניות הבידול בין רצועת עזה ליהודה ושומרון. לטענתו, המדיניות שעליה הנחה נתניהו שימרה את הפיצול בין שלטון חמאס בעזה לבין הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, תוך הכלת התעצמות חמאס והכוונת טרור מן הרצועה.
“שימור שלטונו של החמאס לא היה תוצאת לוואי, אלא מעשה מחושב, שעמד במוקד מדיניותו של הנתבע”, נטען בתביעה. טענה זו עוסקת בשימור שלטון חמאס ברצועת עזה; היא מובאת בנפרד מהאזכור של הרעיון לאפשר את שליטתו גם ביהודה ושומרון.
לפי בר, השב”כ התנגד לשימור ולחיזוק שלטון חמאס ברצועה. הוא טוען כי במסמך אסטרטגיה שגיבש עם כניסתו לתפקיד, והועבר גם לנתניהו עם תחילת כהונתו הנוכחית, הבהיר שאין להשלים עם קיומו של אויב אסלאמיסטי-פונדמנטליסטי בעל יכולות צבאיות בסמוך לגבול ישראל.
בר טוען כי ביקש לקבוע משוואה של גביית מחיר ברצועת עזה על הכוונת פיגועים ביהודה ושומרון. לדבריו, היעדר תגובה אפשר לחמאס להמשיך להכווין טרור מן הרצועה, בלי שייגבה ממנו מחיר על כך בעזה.
התביעה מתמקדת בפרסום של נתניהו מ-28 בספטמבר 2026 בנוגע להתנהלות בר בליל 7 באוקטובר. בר דורש פיצוי של שלושה מיליון שקל ופרסום תיקון או הכחשה. לצד טענותיו נגד נתניהו, הוא מדגיש כי השב”כ כשל במתן התרעה על היקף המתקפה ועיתויה, וכי כמי שעמד בראש השירות הוא נושא באחריות לכשלי הארגון.