אחד הלקחים החשובים והמושתקים ביותר מתחקירי זרוע היבשה על אירועי ה-7 באוקטובר ועל הלחימה בתמרון הקרקעי נוגע דווקא לעודף מידע שנאסף לאורך הגבולות - בניגוד לטענות על ״עיוורון מודיעיני״ עליו נכתבו הררי מסמכים.
לאורך כל הגבולות יש מגוון רחב של סנסורים, רחפנים, מכ״מים, כלי טיס ואמצעי תצפית מתקדמים. חלקם ניידים וחלקם נייחים, ולרוב הם מתנקזים לכמה יחידות שלא בהכרח רואות אחת את המידע של השנייה.
הנתונים שנחשפו בתחקירי מחלקת תורת הלחימה של זרוע היבשה בפיקודו של אל״מ א׳, מג״ד שריון ומח״ט מילואים בעבר, מעלים כי מפקד גדוד משקיע כיום במסגרת נוהל קרב ויציאה למשימה כ-70% מזמנו היקר בניסיונות לדלות מידע חיוני ממקורות שונים, להצליב ולפענח את הנתונים הזורמים אליו, ורק כ-30% מהזמן לתכנון, קבלת החלטות ותיאומים אחרונים. כל זאת לפני דחיות וביטולים של המשימה או שינויים של הרגע האחרון - שעשויים לשנות את כל הליך התכנון.
מפקד זרוע היבשה, האלוף נדב לוטן, מתעקש להפוך את המגמה באמצעות הענקת כלים נוספים למפקד הגדוד וסיוע לו בקיצור תהליך התכנון, דיוק המשימה והקטלניות - וכל זאת על מנת לקצר את משך הלחימה.
כעת מובילה זרוע היבשה מהפכה תפיסתית במטרה להפוך את המשוואה מקצה לקצה. הפתרון: שילוב מערכות בינה מלאכותית מתקדמות על מאגרי המידע המבצעיים. האלגוריתם יסרוק, יסנן ויעבד נתונים עבור צוות מיוחד שזו תהיה משימתו, והתוצרים הרלוונטיים לבניית תמונת המצב או התכנון יוגשו למפקד הגדוד במסגרת נוהל הקרב או תוך כדי הלחימה.
״אנחנו מכירים בכישלון, מתחקירים לעומק את הפרטים, לומדים, משתפרים ומתייעלים כל הזמן״, אמר קצין בכיר בזרוע היבשה לוואלה. ״הגישה הכללית היא לקצר את משך הלחימה ולדייק אותה״, הסביר, ונקב בדוגמה לראייה. ״כשכוח מגיע למרחב ומטהר אותו, חשוב שזה יהיה יסודי, בהתאם לתכנון - ומבלי שנצטרך לחזור לשם בשנית״. ״זה שורף זמן יקר, זה מסכן כוחות, זה שוחק לגיטימציה ללחימה״, סיכם.