השבוע מלאו שבעים שנה למבצע "לולב", המבצע הראשון של חטיבת הצנחנים כחטיבה. ביום כ"א בתשרי תשי"ז (26 בספטמבר 1956), במהלך חול המועד סוכות, יצאה החטיבה לפעולה מול כוח של הלגיון הירדני במבנה משטרת כפר חוסאן שבמבואות בית לחם.
באותם ימים הייתה המציאות הביטחונית בקו התפר מתוחה וסוערת, כאשר פיגועי מחבלים שחדרו ליישובים ישראליים גבו מחיר דמים כבד. העילה הישירה ליציאה למבצע הייתה פיגוע קטלני שאירע שלושה ימים קודם לכן, שבו נפתחה אש לעבר משתתפי כנס ארכאולוגי של החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ברמת רחל; ארבעה מדענים נרצחו במקום, ואזרח נוסף מת מפצעיו בהמשך. מעשי רצח נוספים במושב עמינדב ובקיבוץ מעוז חיים הובילו את הדרג המדיני והצבאי, בראשות הרמטכ"ל משה דיין, להחלטה לפגוע בסמל שלטון של הלגיון הירדני.
המשימה הוטלה על חטיבת הצנחנים בפיקודו של אריאל שרון, שפעלה לראשונה במבנה של שני גדודים: גדוד 890 בפיקוד רפאל איתן (רפול) וגדוד הנח"ל המוצנח 88 בפיקוד מרדכי גור (מוטה), לצד סוללת תותחים וכוחות סיוע.
הקצאת הכוחות הייתה מפורטת: כוח א' מפלוגה ב', בפיקוד טיבי שפירא, נועד לפרוץ למבנה המשטרה.כוח ב' מפלוגה א', בפיקוד דוד בן עוזיאל ("טרזן"), שימש כעתודה וחיפוי, בעוד סיירת סטף בפיקוד דוביק תמרי נשאה את חומרי הנפץ. כוח ג', בפיקוד משה סטמפל ואריה בירו, חסם את כביש חוסאן–אל-חאדר. כוח ד', בפיקוד אריק רגב, הוצב למשימת חסימה ופינוי שלל. כוח ה' מגדוד 88, בפיקוד אברהם קלר, נתן הוכרמן ומיכה פייקס, נשלח לכבוש את מוצבי חירבת אום-קלעה וחירבת חמסה.
הכוחות עלו מאזור מושב זכריה אל מבוא ביתר, אך הירדנים זיהו את התנועה והזרימו תגבורות. המסע המפרך בטרסות של נחל המעיינות גזל זמן יקר, גרם לעיכובים ולאובדן גורם ההפתעה, והוביל לקרבות פנים-אל-פנים קשים. ביומנו תיאר הרמטכ"ל משה דיין כי המשימה בוצעה בשלמות והמשטרה פוצצה לרסיסים, אך המחיר היה כבד: עשרה הרוגים ו-16 פצועים, מול כ-39 הרוגים לכוחות הירדניים.
פעולת חוסאן, לצד פעולת קלקיליה שנערכה שבועיים לאחר מכן, היו מפעולות התגמול הגדולות והאחרונות במתכונת זו, וכחודש לאחר מכן יצאה ישראל למבצע קדש. הערכים שהונחלו ביחידה 101 והוטמעו בחטיבת הצנחנים – ובהם הדבקות במשימה בכל מחיר והעברת הלחימה לשטח האויב – עיצבו את תורת הלחימה של צה"ל לדורות.
למרות חשיבותו ההיסטורית, נדחק המבצע לשולי התודעה, והאנדרטה לזכר החללים במבוא ביתר עמדה מוזנחת במשך שנים רבות. לפני כ-16 שנה החל ד"ר יוסי פרוכטמן, יחד עם בית ספר שדה כפר עציון ובנימין טרופר, לחקור את הקרב ולפעול להפיכת המקום למוקד הנצחה. כיום, עם ציון 70 שנה למבצע, קוראים בבית ספר שדה כפר עציון לרשויות ולמושב מבוא ביתר לפתוח את הגישה לאנדרטה באופן קבוע לציבור הרחב, כדי להבטיח שמורשת הלוחמים תישאר נחלת הכלל ולא תישכח.