שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר: צה"ל מציג את השינויים - ומה עם הלקח הגדול באמת?

ראש אמ״ן, האלוף שלומי בינדר, ביצע תהליך עומק משמעותי בארגון שחווה את הטלטלה הגדולה ביותר מאז הכישלון במלחמת יום הכיפור. עיקר משימתו הייתה לשקם את ביטחון האגף ולהוביל אותו להתמודדות עם האתגרים השונים.

בראש סדר העדיפויות לשינוי הציב את משימת ההתרעה מפני מלחמה, פעילות עוינת, איום או התפתחות העלולים לסכן את מדינת ישראל ואזרחיה. האלוף בינדר מיקם אותה כאחריותו המרכזית של אמ"ן. בנוסף, סימן את ארבעת הערכים המובילים של האגף: אחריות, מקצועיות, ענווה ואמת. בשנתיים האחרונות עודכנה תפיסת ההתרעה הממשית, תוקפו מודלי התרעה קיימים ונבנו מודלים חדשים, חוזקו חמ״לי ההתרעה בכל הרמות ובכל הזירות, ונבנו הכשרות מתקדמות במערך ההדרכה של אמ"ן.

עוד הוחלט כדי להתייחס באופן שלם ל״איתותים מהמציאות״, ולראייה הוקם חמ"ל התרעה אמ"ני רב זירתי ורב דיספלינארי ליצירת תמונת מודיעין אחודה ומחוברת לשטח. האלוף בינדר הוא היחיד שהניח דגש מרכזי על שינוי יסוד בתרבות ובתהליך המודיעיני, כשהוא ממקד את מיצוב אתגר ההפתעה ואי-הוודאות בלב התודעה הארגונית והיומיומית, תוך אימוץ גישה ביקורתית וספקנית והעצמת הספק העצמי והוויכוח.

בינדר החליט גם על אימוץ תפיסת התרעה וטכניקות מקצועיות שיאפשרו התרעה כאשר האויב שינה את מוכנותו, תוך צמצום משקל הערכת כוונותיו או ״סימנים מרגיעים״. מאמץ זה כלל בניה מחדש של מודלי התרעה מבוססי ״סימנים מעידים" כבסיס לשפה משותפת בין המפקדים המבצעיים, המחקר המודיעיני והאיסוף. הוא קבע שורה של עוגנים ארגוניים שנועדו לשמר את השינוי, לבקר אותו ולוודא שהוא מחלחל לאורך זמן.

מחלקת הבקרה הוקמה מחדש במתכונת מורחבת, כדי לאתגר באופן שיטתי את תפיסותיו והערכותיו של הארגון, ובמקביל הוקמה "המדרשה" - בית להכשרת מפקדי המודיעין.

במקביל, בימים אלו מוקמת יחידה טכנולוגית חדשה באמ״ן שמטרתה לרכז ולעבד את המידע והידע באמ"ן. היחידה מוקמת מתוך תפיסת השתנות והתאמה לאתגרי העתיד, במטרה להוביל שיטת עבודה מודיעינית תוך מיצוי המידע הארגוני. היחידה תמקסם שילוב מתקדם בין תשתיות מחשוב, דאטה וטכנולוגיות בינה מלאכותית.

פיקוד הדרום הדגיש בנתונים שהוצגו למטכ״ל את חיסול שרשרת הפיקוד והמחבלים שהשתתפו בטבח ה-7 באוקטובר בשיתוף חיל האוויר, אגף המודיעין ואגף המבצעים. במהלך המלחמה חוסלו ארבעה ראשי הזרוע הצבאית של חמאס, 17 מפקדי חטיבות, כ-60 מפקדי גדודים וכ-300 מפקדי פלוגות. לצד זאת, ברור לכל ראשי מערכת הביטחון שהשיטה המיושמת עד כה - הכוללת קו צהוב - לא תביא להבסת חמאס, שנערך ללחימה עם ישראל גם בימים אלו.

כמו כן, שודרגו תשתיות ומרכיבי הגנת היישובים, וחוזק המענה והכשירות ביישובים למצבי החירום. לאורך הקו הצהוב, שמאותגר מאוד בימים אלו על ידי חמאס, הוקמו כ-40 מוצבים בשטחים שולטים. גם הגדר שנפרצה ביותר משישים מוקדים עברה תיקון ושדרוג. תשתיות טרור הושמדו מעל ומתחת לקרקע, ובוצעו מעל 4000 קידוחים כדי לאתר מנהרות ולהשמידן.

בעקבות לקחי ה-7 באוקטובר, והכישלון של החיל לעצור בשעות הראשונות את אלפי המחבלים, חיזק חיל האוויר את מוכנותו לתרחיש של מלחמה רחבה ובהפתעה בכלל הזירות, ובכלל זה לתרחישי הגנת הגבולות. במסגרת זו גובשו פקודות ייעודיות, הורחב ביזור הסמכויות לדרגי השטח, הותאמו מאמצי האיסוף המודיעיני ושונתה יציבת ההגנה וההתקפה של החיל.

כחלק מכך, הוגדל סדר הכוחות הנמצא בכוננות עד פי ארבעה ביחס לערב המלחמה, ובמערכים מסוימים עד פי שישה. כמו כן, הוגדלה יציבת השליטה וחוזקו מנגנוני בניית תמונת המצב של החיל למתן מענה מיידי בהגנה ובהתקפה. כשירות לתרחישי פתע נבחנת באופן שוטף באמצעות אימונים ותרגילים לדרגי השטח ולמטה המבצעי.

עוד הוחלט על העמקת השותפות בהגנת הגבולות, קיצור זמני המענה האווירי בגבולות, הגנת שמי המדינה ברום הקרוב לקרקע, חיזוק הגנת בסיסי חיל האוויר, בקרה ומימוש הלקחים. יחד עם זאת, יש לציין כי חרף ההפתעה העצומה, הצליח חיל האויר להתעשת ומאז ה-7 באוקטובר צבר הישגים בקנה מידה בינלאומי בכלל הזירות, באופן פורץ דרך.

ראש אגף המבצעים, האלוף איציק כהן, הגדיל את מספר התרגילים המטכ״ליים, בדגש על הגנה, תרחישים רב-זירתיים בהפתעה ובחני רמטכ״ל, תוך בדיקת יישום הלקחים בכל בוחן והפעלת הסד״כ והכוננויות בשטח בזמן אמת. עוד הוחלט על עדכון תפיסת ההגנה והמענה למתקפת פתע. נקבע סטנדרט מבצעי, הוחלט על הרחבת הכוננויות והעתודות, חטיבת המבצעים ואופן הפעלתה.

בפיקוד הצפון הוחלט על תפיסת הגנה חדשה המבוססת על מניעת התבססות אויב. הדבר בא לידי ביטוי בטיהור המרחב בדרום לבנון, שינוי תפיסת ההגנה בסוריה וברמת הגולן, חיזוק ההגנה ביישובי הצפון, הקמת יחידות תגובה מהירה וארגון המרחב.

נתוני תקיפות בגזרות השונות

• רצועת עזה - 65,000 מטרות

• לבנון וסוריה - 28,000 מטרות

• איראן - 4,500 מטרות

• תימן - 80 מטרות

נתוני שיגורים (טק"ק) לעבר מדינת ישראל

• לבנון - 20,000 שיגורים

• רצועת עזה - 10,200 שיגורים

• איראן - 1,200 שיגורים

• תימן - 90 שיגורים

• סוריה - 50 שיגורים

נתוני נפגעים בחולים ופצועים

חללים - 970 חללים שנפלו בנסיבות מבצעיות

פצועים שחזרו ללחימה - מעל 70% מהחיילים שנפצעו במלחמה חזרו לשרת

נתוני פעילות ביהודה ושומרון

• אמצעי לחימה - אותרו והוחרמו מעל 3,800 אמצעי לחימה

• מעצרים - נעצרו ועוכבו לחקירה כ-45,000 מבוקשים. אוכלוסיית העצורים כוללת: סוחרי ומחזיקי אמל״ח, מבוקשים שתכננו לבצע פיגועים בטווח הזמן המיידי, פעילי טרור, מיידי אבנים ובקת״בים ומסייעי טרור

• החרמת כספי טרור - הוחרמו מיליוני שקלים שיועדו למימון פעילות טרור