מפקד זרוע היבשה, האלוף נדב לוטן, שביצע תחקירי עומק עם כניסתו לתפקיד על אירוע ה-7 באוקטובר והתהליכים שקדמו למתקפת הפתע - גילה כי אף מחבל לא נהרג מאש ארטילרית ברצועת עזה, מאחר והיא כלל לא הופעלה. התחקירים מגלים כי תפיסת החיל הייתה שגויה ולא מותאמת לאיומים המיידיים, בעיקר בשל הנחיות בטיחות שאסרו ירי ארטילרי במרחק של פחות מ-400 מטרים מבתים - על אף שאלו שימשו כתשתיות טרור עבור חמאס והג'יהאד האסלאמי.
בעקבות התחקירים, השינוי הדרמטי ביותר שהוביל האלוף לוטן בחיל התותחנים הוא אימוץ תפיסת הפעלה חדשה בשדה הקרב, המוגדרת כ״מהפכה באש היבשתית״. בשלב הראשון, הוחלט על מעבר לכלים ארטילריים המונעים על גבי גלגלים, כמו תותח ה״רועם״, במקום כלים זחליים. מדובר בשינוי המאפשר תנועה עצמאית ומהירה ממקום למקום, ללא תלות במובילי טנקים.
כמו כן, לפי התפיסה החדשה החיל יפעל באופן עצמאי, קטלני ומאסיבי יותר, תוך הרחבת סוגי שמטרות שניתן לתקוף. כל זאת תוך הבטחת זמינות ורציפות אש לכל גזרה בכל שעות היממה. עוד הוחלט על שילוב מערכות חדשות מלבד ה״רועם״, כמו משגר ״להב״ שמשגר עשר רקטות ״רומח״ ומערך כלי טיס לא מאוישים כמו ״דוהר שמיים״ ו״רוכב שמיים״, שצובר תאוצה.
הגילויים הנוספים: מחסור חמור בגדודי סיוע והנדסה
מלבד הכשל בתפיסת החיל, התחקירים מגלים גם כי היה מחסור חמור בגדודי סיוע מנהלתי, האמורים לספק את המעטפת לגדודים בעומק שטח היום תוך כדי תמרון קרקעי. הגדודים אמונים לצייד בתחמושת, דלק, מים, מזון וציוד נוסף עד לקו המגע, לרוב תחת אש ובנתיבים מאויימים. בנוסף, הם מעניקים מענה רפואי מציל חיים בשטח וניהול מערך פינוי הפצועים לאחור, באופן רכוב ומוסק.
גדודי הסיוע המנהלתי מסייעים גם בחילוץ כלי רק״ם תקועים או פגועים תחת אש, תיקון אמצעי לחימה בשטח והחזרתם המהירה לכשירות ולמעגל הלחימה. הם כוללים גם היערכות רחבה של הרבנות הצבאית, שפעלה בעומק השטח לטיפול רגיש ומהיר בפינוי חללים.
בפועל, ללא מעטפת הסיוע המנהלתי, כושר הלחימה והשרידות של גדוד או חטיבה היה מסתיים תוך ימים בודדים. האלוף לוטן עסק בהקמת הגדודים, הצטיידות וכשירות. "יש עוד הרבה בתחום. זה תהליך שיסתיים עוד שנים", סיפר גורם בכיר בזרוע היבשה לוואלה.
סוגייה נוספת שעלתה בתחקירים, רגישה מבחינת זרוע היבשה, הם הגד״חנים (גדודי הנדסה). תחקירי זרוע היבשה קובעים כי היו פערים גדולים מאוד בכוח האדם למרות ריבוי המשימות וריבוי הזירות. היעד שאישר מפקד זרוע היבשה מול המטכ״ל הוא לעמוד בתקינה של 22 גדודי הנדסה עד סוף התוכנית הרב שנתית ב-2030. ״לא רק שלא היו מספיק גדודי הנדסה - רובם הלכו ברגל ללא רק״ם וללא אמצעים מתאימים לפריצת מכשולים וטיפול בתת קרקע או בחבלה״, הסביר קצין בזרוע היבשה והצביע על תוכנית בניין כוח מואצת.
גדודי ההנדסה בסדיר ובמילואים פורצים מכשולים בשטח אויב, אחראים על פינוי ונטרול שדות מוקשים, סילוק מטעני חבלה, פילוס צירים מורכבים וגישור על תעלות ומכשולים כדי לאפשר לכוחות השריון והחי״ר להתקדם ללא הפרעה. הם אחראים גם על מיפוי והשמדה של תשתיות טרור, מתחמים מבוצרים, תוואי תת-קרקע (מנהרות) ומצבורי אמצעי לחימה באמצעות שימוש בחומרי נפץ ואמצעים הנדסיים מיוחדים. בנוסף, הם עומלים על הקמת מגננים ומוצבים בעומק שטח האויב.