צה"ל יגדיל את סדר הכוחות שלו וייערך לאפשרות של מתקפת פתע רב-זירתית גם ללא התרעה מוקדמת, תוך ביסוס המוכנות על יכולות האויב ולא על כוונותיו. כך עולה מהלקחים המרכזיים מטבח 7 באוקטובר שהוצגו היום (ראשון) בכנס סגל הפיקוד הבכיר של צה"ל, בראשות הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר.
"אחד הלקחים הגדולים ביותר שלנו מה-7 באוקטובר הוא הצורך להרחיב את שולי הביטחון", אמר זמיר בכנס, "אנחנו צריכים לבנות את סד"כ צה"ל אל מול כל האתגרים והאיומים הרב-זירתיים. גודל צה"ל הוא העומק האסטרטגי שלנו". לדבריו, "אנחנו בונים את אסטרטגיית צה"ל כשתרחיש הייחוס שלנו הוא מוכנות למלחמה בהפתעה, ובכלל זה סיכול איומים חמורים בהתהוותם - זהו המצפן האופרטיבי שלנו".
הכנס, שנערך במחנה גלילות בהשתתפות קצינים מדרגת תת-אלוף ומעלה מכלל הפיקודים, האגפים והזרועות, נועד לסכם את תחקירי 7 באוקטובר, לבחון את יישום הלקחים ולהציג את המשך תהליך התחקור והלמידה בצה"ל. בפתח הכנס עמדו המפקדים דקת דומייה לזכר הנופלים בטבח.
בצה"ל חילקו את הלקחים לארבעה תחומים מרכזיים: המערכתי-אסטרטגי, האופרטיבי, בניין הכוח והמודיעין. בין השינויים המרכזיים שעליהם הוחלט נמצאים הגדלת היקף הכוננויות והעתודות, שינוי תפיסת ההגנה על היישובים, הרחבת עצמאות הכוחות בשטח, חיזוק יכולות האש והאיסוף בגבולות ושינוי דפוסי העבודה באגף המודיעין.
לפי הנתונים שהוצגו בכנס, מספר הכוננויות ועתודות הסד"כ בכלל הגזרות גדל ביותר מפי שניים. בנוסף נקבעו כוננויות ייעודיות של עתודות ומכפילי כוח, וכוחות וכלים חולקו בין הגזרות במטרה לאפשר מענה מהיר לכל מרחב. במסגרת הלקחים המערכתיים נקבע כי צה"ל נדרש להיות מוכן למתקפת פתע בכמה זירות במקביל גם במקרה שבו ההרתעה וההתרעה נכשלות. המוכנות, כך נקבע, תיבנה על בסיס יכולות האויב ולא על הערכת כוונותיו, ובמקביל יושם דגש על פעולה התקפית יזומה למניעת התבססות של איומים.
עוד הוחלט לחזק את התמרון היבשתי ואת יכולות המפקדות לגבש תמונת מצב ולתפקד באירועי קיצון ובתנאי חוסר ודאות. בצה"ל מבקשים גם להעמיק את הידע האסטרטגי והאופרטיבי ולעודד חשיבה ביקורתית, הטלת ספק והצפת פערים בתוך המערכת.
במישור האופרטיבי יעודכנו תרחישי הייחוס, תוכניות ההגנה, הכוננויות והעתודות בהתאם להשתנות האויב. תרחישי הייחוס יעודכנו אחת לחצי שנה ותבוצע עליהם בקרה רב-זרועית. במקביל, יורחבו תרגילי הפתע, תרחישי הקיצון ובחני הרמטכ"ל, במטרה לשפר את המעבר משגרה למלחמה ואת המוכנות הן בהגנה והן בהתקפה.
בצה"ל מתכוונים גם לחזק את מעמדם של הפיקודים המרחביים בפיתוח הידע הזירתי ולשלב את הערכותיהם בתכנון המטכ"לי, תוך הרחבת העצמאות המבצעית וחופש הפעולה של המפקדים בשטח. אחד הלקחים המרכזיים בתחום בניין הכוח נוגע להגנת היישובים. בצה"ל קבעו כי היישוב הוא "שטח חיוני ומושא ההגנה", וכי בעת חדירה נדרשים הכוחות לחתור למגע ולהגיע אליו במהירות. בהתאם לכך, מיקום המוצבים יותאם לקרבתם ליישובים וליכולת להגן עליהם גם בסד"כ מצומצם.
הרמטכ"ל אייל זמיר בכנס הצגת לקחי ה-7 באוקטובר, 5 באוקטובר 2026
צילום: דובר צה"ל
במקביל יורחבו כוחות ההגנה המרחבית ומרכיבי הביטחון ביישובים, בהם מחלקות הגנה, ית"מים, גדודי הגמ"ר וחטיבות דוד. בצה"ל מבקשים להסדיר את חלוקת האחריות, לקבוע כתובת אחת בשעת חירום ולחזק את התיאום בין המערכת הצבאית למערכת האזרחית.
עוד הוחלט לחזק את עצמאותן וקטלניותן של החטיבות והאוגדות המרחביות, בין היתר באמצעות הרחבת יכולות התקיפה העצמאיות והגדלת זמינות האש מהיבשה ומהאוויר בגבולות. בנוסף יוקם מערך איסוף גזרתי רב-ממדי ורב-שכבתי שניתן יהיה להפעיל מכמה מוקדים, ויחוזק הקשר בין הכוחות בשטח לאגף המודיעין.
בתחום המודיעין הוגדרה ההתרעה מחדש כליבת עיסוקו של אמ"ן, לצד התמקדות בבירור המציאות ובגיבוש תמונת מודיעין. בצה"ל מבקשים להגדיר בצורה ברורה יותר את תחומי האחריות המודיעיניים, תוך יצירת חפיפה מכוונת ומיסוד מנגנוני עבודה בין גופי המודיעין.
עוד תיבחן עבודת מודיעין האוגדות ויכולתן לגבש תמונת מצב מלאה, לצד סנכרון מודלי ההתרעה בכלל הזירות ושמירה על עצמאותו של כל דרג לגבש הערכה משלו. בנוסף יודגש הצורך בהבחנה בין מחקר אסטרטגי ארוך טווח לבין מחקר טקטי קצר טווח ובהעמקת תרבות של ביקורתיות והטלת ספק.
המסר הזה קיבל ביטוי גם כאשר הרמטכ"ל העניק במהלך הכנס תעודת הערכה לרנ"ג ו' מיחידה 8200, שהתריעה לפני 7 באוקטובר כי חמאס נערך למתקפת פתע רחבת היקף. "ו' היא דוגמה מובהקת לאומץ לב מחשבתי ולמקצועיות", אמר זמיר, "בתרבות הארגונית שלנו אסור לאפשר שיח מרצה, עריצות מחשבתית או דיכוי של חשיבה ביקורתית".
זמיר התייחס גם לכשל הצבאי ביום הטבח ואמר כי "ב-7 באוקטובר צה"ל כשל כישלון חרוץ", אך הוסיף כי בהמשך "צה"ל קם על רגליו והוכיח את עצמו כבעל רוח נחושה". לדבריו, "החובה שלנו היא לוודא שהם לא יישנו".
הרמטכ"ל הוסיף כי הכנס הוא "יריית הפתיחה" לתהליך רחב יותר של תחקור המלחמה, וכי שנת 2027 תוגדר בצה"ל כשנת תחקור המלחמה כולה והפקת הלקחים ממנה. בתקופה הקרובה יושלמו בין היתר תחקירי מבצע "שאגת הארי", ובהמשך יסוכמו כלל לקחי המלחמה.