פרטי האירוע הדרמטי בטיסת פליי דובאי לישראל עדיין נחשפים בהדרגה בשלב זה, אך דקות הבהלה שעברו על אזרחי ישראל החזירו את זיכרונות טרור חטיפות המטוסים, שלפני עשרות שנים שימש כלי מרכזי בקרב ארגוני הטרור הפלסטיניים.
החל ממחצית שנות ה-60 נכנסו לזירת המאבק הישראלי-ערבי ארגוני טרור פלסטיניים שאימצו אסטרטגיה חדשה: לצד זירת המלחמה הקונבנציונלית בין ישראל ומדינות ערב השכנות, החלו להפעיל נגד ישראל מתקפות טרור. משנת 1968 החלו ארגונים פרו-פלסטיניים לתקוף מטרות אזרחיות מחוץ לישראל ובתוכה, ולרצוח ישראלים. בהדרגה קיבל הסכסוך הישראלי-ערבי, שעד אז נתפס כמאבק בין מדינות ערביות גדולות ורודניות לבין ישראל הקטנה והמבודדת, דימוי נוסף: היו שהחלו לראות בו "מאבק שחרור פלסטיני", שבו ישראל נתפסת כצד החזק.
חטיפות המטוסים, כחלק ממגוון פעולות הטרור, הפכו למשמעותיות ביותר. זו הייתה זירת טרור חדשה שהציבה את עולם התעופה האזרחית במרכזה, הפכה את אירועי החטיפה לדרמות תקשורתיות וחוללה פחד ואימה. עבור ארגוני הטרור שימש המטוס החטוף במה גלובלית שפרסמה אותם, והפך את המאבק המזוין לאירוע המשודר כמעט לכל בית ברחבי העולם. הנשק הזה כפה על המערב לעסוק בדרישותיהם ובזהותם הפוליטית.
מעבר לפרסום, החטיפות הולידו גם מעגל של טרוריסטים מקצועיים: חוטפים ששוחררו בעסקאות או שלא נענשו בשל מחדלי שיפוט באירופה, שבו כמעט מיד לזירה כשהם מחזיקים במומחיות שנרכשה באירועים קודמים. במקביל, כספי הכופר העצומים שהניבו החטיפות הפכו למנוף התעצמות אדיר. ארגונים, דוגמת זה של ודיע חדאד מ"החזית לשחרור פלסטין", צברו הון, כמו חמשת מיליוני הדולרים ששילמו ממשלת גרמניה וחברת לופטהאנזה בפברואר 1972 לשחרור מטוס שנחטף לעדן. בהמשך שימש הכסף להתבססות גופי הטרור ולמימון פיגועי המשך, בהם גם תשלום ל"צבא האדום היפני" לביצוע הטבח בנמל התעופה לוד במאי 1972, שבו נרצחו 24 בני אדם ונפצעו 71.
החזית האווירית שאליה פנו ארגוני הטרור נפתחה ביולי 1968, כאשר חברי "החזית העממית לשחרור פלסטין" חטפו מטוס "אל על" בדרכו מרומא והנחיתו אותו באלג'יריה. באירוע זה, שהפך לחטיפה המוצלחת היחידה של מטוס ישראלי, נאלצה ישראל לנהל משא ומתן ממושך שבסופו שוחררו בני הערובה תמורת 24 אסירים פלסטינים מבתי הכלא בישראל.
כעבור חמישה חודשים תקפו שני מחבלים בירי רובים ובהשלכת רימונים מטוס אל על בעת נחיתת ביניים באתונה; נוסע אחד נרצח ודיילת נפצעה קשה. רק ארבעה חודשים חלפו, וחוליה של ארבעה מחבלים ארבה למטוס אל על שעמד להמריא מציריך. הארבעה פתחו בירי רובים לעבר המטוס, והמאבטח מרדכי רחמים ניהל עימם קרב יריות וחיסל את מפקד החוליה. בפיגוע נהרג טייס המשנה יורם פרס.
בספטמבר 1970 הוציא ארגון החזית העממית מתקפה גדולה ומתואמת נגד מספר מטוסים במקביל. יעד אחד היה מטוס שיצא מתל אביב, נחת נחיתת ביניים באמסטרדם והמשיך לניו יורק, ועל סיפונו 138 נוסעים ועשרה אנשי צוות. החטיפה עצמה סוכלה בזכות תושייה ואומץ לב של הקברניט, המאבטח והדייל שלמה וידר, שנפגע מאש המחבלים ומת מפצעיו. חוטפים נוספים של הארגון הצליחו לחטוף שלושה מטוסים של חברות תעופה בינלאומיות אחרות: שניים מהם הונחתו במסלול מדברי בירדן, ואחד בקהיר. כעבור שלושה ימים נחטף מטוס נוסף בדרישה לשחרר את המחבלת לילה חאלד, שנתפסה בפיגוע במטוס אל על, וחאלד אכן שוחררה. נוסעי המטוסים שנחטפו לירדן שוחררו, למעט הישראלים, היהודים, האמריקאים, השוויצרים והמערב־גרמנים, ששוחררו רק לאחר שבועיים במסגרת עסקת חילופי שבויים.
מפקד החוליה שחטפה את מטוס אל על לאלג'יריה ב-1968, כמאל ריפעת, ניצל את הניסיון שצבר כדי לפקד ארבע שנים מאוחר יותר על חטיפת מטוס לופטהאנזה לעדן שהניבה את כספי הכופר, ובהמשך עמד גם בראש חוליית חטיפת מטוס "סבנה". אירוע זה התרחש ב-8 במאי 1972, אז נחטף מטוס בואינג 707 של חברת התעופה הבלגית סבנה בטיסה מבריסל לישראל, כשעל סיפונו 109 נוסעים ואנשי צוות. דרישת החוטפים הייתה שחרור 315 אסירים פלסטינים הכלואים בישראל.
בהוראת המחבלים נחת המטוס בנמל התעופה לוד, ושם החלה סיירת מטכ"ל, בפיקודו של אהוד ברק, לתכנן מבצע חילוץ. כוח של היחידה, ובו בנימין נתניהו, התקרב למטוס כשהלוחמים מתחזים למכונאים ולבושים בסרבלים לבנים. בתוך המטוס התחולל קרב יריות קצר שבמהלכו נהרגו שני חוטפים ושתי חוטפות נלכדו. בפעולה נפצעו שלושה נוסעים, ואחת מהם מתה מאוחר יותר מפצעיה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה ארגון "ספטמבר השחור", שעד אז התמקד במטרות ירדניות, פעל נגד ישראל - וכעבור ארבעה חודשים בלבד רצחו אנשיו את 11 הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן.
מקרה החטיפה האחרון והמפורסם ביותר התרחש לפני 50 שנה: חטיפת מטוס "אייר פראנס" ביוני 1976. המטוס, שהיה בדרכו מתל אביב לפריז, הוטס תחת איומי החוטפים לאנטבה שבאוגנדה. שם ביצעו החוטפים סלקציה והפרידו בין הנוסעים הישראלים והיהודים לשאר הנוסעים, ששוחררו.
האירוע הסתיים ב-4 ביולי 1976 ב"מבצע יונתן" - פשיטה צבאית נועזת של כוחות צה"ל במרחק אלפי קילומטרים מגבולות המדינה, שבה חולצו בני הערובה והונחתה מכה קשה על הטרור האווירי הבינלאומי. בפעולה נהרג מפקד סיירת מטכ"ל, יוני נתניהו. במהלך חילופי הירי נהרגו שלושה בני ערובה, ובת ערובה נוספת, שהייתה מאושפזת בבית חולים מקומי, נרצחה.