המחיר שהוכפל, הפיתוחים הישראלים והאיום הטורקי: מאחורי הקלעים של אח"י דרקון

הגרמנים בונים כעת לעצמם וגם לנורבגיה ולקנדה דגם מעט גדול יותר, אבל סדרת צוללות הדקר שיקבל חיל הים מ-2031, באורך של 74 מטר, תחזיר לצוללות הישראליות את התואר שהן מחזיקות בו כעת.

מחירה של הדרקון מוערך בכ-600 מיליון אירו, כ-1.75 מיליארד שקל, לא כולל את עלויות הפיתוח של המערכות הישראליות שלה. כמו שבעה מטוסי F-35, או יותר מ-50 טנקי מרכבה סימן 4 ברק. המחיר יותר מהוכפל מאז נחתם החוזה ב-2012, עוד בידי שר הביטחון אהוד ברק. המחיר עמד אז על 400 מיליון אירו, כאשר הקנצלרית אנגלה מרקל אישרה סבסוד של כשליש, 135 מיליון אירו. מועד האספקה לחיל הים הוערך לשנת 2018.

מאז כמעט הוכפלה העלות והמסירה נדחתה בשש שנים, כאשר סכום הסבסוד לא השתנה. זאת הייתה תוצאה בעיקר של החלטת חיל הים ומשרד הביטחון לשנות את תכנון הצוללת השישית מתאומה של הרביעית והחמישית לאחת גדולה ומתקדמת הרבה יותר, שתהיה גם אב הטיפוס לצוללות הדקר. גם הקורונה ומשבר הייצור סביבה השפיעו על קצב העבודות, שכלל צוות ישראלי קבוע במספנה בקיל. בחלק מהמקרים, גם אמברגו של מדינות זרות על רכיבים שתוכננו להשתלב בצוללות חייב החלפת ספקים.

רוב המערכות האלקטרוניות של הדרקון הן מתוצרת חברות גרמניות אך יש בה יותר מערכות ישראליות מאשר בצוללות הדולפין הקודמות, גם כן כהכנה לצוללות הדקר. לפי פרסומים זרים, דגמי הדולפין הקודמים צוידו בטילי שיוט שפיתחה רפאל, המשוגרים מפתחי הטורפדו שהוגדלו עבורם ומעניקים לצוללת יכולת לתקוף מטרות בטווחים של כ-1,500 ק"מ. רפאל גם מייצרת מערכות להטעיית טורפדות וליירוטם, והתעשייה האווירית מייצרת מכ"ם שטח לצוללות, המזהה מטרות כאשר הן משייטות על פני הים. אלביט מייצרת מערכות קשר לצוללות.

שינוי המבנה של הדרקון, בעיקר הכפלת אורך ה"מפרש" שלה - החלק שבולט מעל גוף הצוללת - הביא להערכות בעולם על תוספת מערכת נשק חדשה: תוספת האורך, ביחד עם הגובה של המפרש, פותחת לראשונה אפשרות להוספת יכולת לשגר מהצוללת גם טילים בליסטיים בשיגור אנכי. טילים כאלה מהירים בהרבה מטילי שיוט ויכולים לאפשר יכולת סגירת מעגלים ותגובות מהירות. כפי שנחשף בוואלה, דיווחה התעשייה האווירית לפני שנתיים על זינוק בפעילות המסווגת שלה עבור משרד הביטחון ועל קבלת חוזה בסך של כ-2 מיליארד שקל. תע"א מייצרת טילים בליסטיים כמו לורה, ולפי מקורות זרים גם את הטיל יריחו בעל ראש הנפץ הגרעיני.

בנוסף, כמו אח"י תנין ורהב, גם הדרקון מצוידת בהנעת דיזל-חשמל-מימן (AIP). זו הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בעולם מבחינת הארכת זמן השהייה של הצוללת מתחת לפני הים, כאשר הצוללת מייצרת חשמל באמצעות מערכת תא דלק, שהופכת מימן לחשמל. זה גם מה שעושה כור גרעיני בצוללות, אבל בעלויות כלכליות וסביבתיות גדולות בסדרי גודל. לפי הפרסומים בעולם, הצוללות הגרמניות המצוידות במערכת הנעה כזאת, מסוגלות לצלול ברציפות כ-50 ימים, מה שמקשה מאוד על איתורן.

אם במקור נבנה צי הצוללות הישראלי מול אלה של מצרים וסוריה, כיום הצי הבולט באזור שייך לטורקיה - המגלה עוינות גוברת והולכת לישראל. לישראל יש כעת שש צוללות, והשלוש שיגיעו בעשור הבא אמורות להחליף את הישנות שביניהן; ליוון יש ארבע, ואילו לטורקים יש כעת 14 צוללות והם מגדילים את הצי ל-18. עם זאת, חלק מהצוללות הטורקיות מיושנות מאוד, נבנו לפני כ-50 שנה, ומבחינה טכנולוגית דומות יותר לצוללות הגל הישנות של חיל הים הישראלי, שיצאו משירות לפני 25 שנה.

טורקיה מייצרת בהרבה רעש ותעמולה צוללות בעצמה, אבל הדור הנוכחי, "רייס" (Reis), היא גרסה של הצוללת הגרמנית U-214, שטורקיה בונה ברישיון. עם זאת, הקצב יוצא דופן: עד 2027 טורקיה תצטייד בשש צוללות כאלה, בקצב של אחת בכל שנה. זו צוללת קצרה יותר מהדרקון, כ-68 מטר, ללא מפרש מורחב, והיא משלבת מערכות גרמניות וטורקיות.

בהוראת נשיא טורקיה יושקעו 6.5 מיליארד דולר בסדרת צוללות טורקית חדשה, המולדן, באורך של 80 מטר, שיהיו פיתוח טורקי מלא. הייצור צפוי בעשור הבא, ואלה יהיו המתחרות של צוללות הדקר. עם זאת, בטורקיה מדברים גם על פיתוח צוללת גרעינית, כלומר עם הנעה גרעינית, בלי קשר לסוג החימוש. אלה צוללות גדולות ויקרות, שנחשבות גדולות עבור הים התיכון, אבל מילת הקסם "צוללת גרעינית" אמורה לשקף את עוצמתה של טורקיה ושל השליט שלה, אם יצליחו לעמוד ביכולת הכלכלית והטכנולוגית לבנות אותן.

אח"י דרקון וצוללת רייס הטורקית תוכננו שתיהן במספנות TKMS בגרמניה. הדרקון נבנתה במספנות TKMS, ואילו הרייס נבנית במספנות גולג'וק. מהדרקון נבנתה צוללת אחת; מדגם רייס מתוכננות שש, מהן אחת בשירות וחמש בבנייה או בניסויים. הדחק הדרקון הוא 2,050-2,400 טון, לעומת 1,850-2,050 טון ברייס. אורך הדרקון כ-70 מטר וקוטר גופה 6.8 מטרים; אורכה של הרייס 68 מטר וקוטר גופה 6.5 מטרים. לשתיהן מערכת הנעת דיזל-חשמל-מימן. מהירות הדרקון היא 20 קמ"ש על פני הים ו-37 קמ"ש בצלילה, לעומת 22 קמ"ש על פני הים ו-36 קמ"ש בצלילה ברייס. מחירה של הדרקון כ-600 מיליון אירו, לעומת כ-450 מיליון אירו לרייס. הנתונים הם לפי פרסומים זרים.