מנחיתת החירום באיראן ועד פרעות אמסטרדם: כך צה״ל שומר על חייליו בחו״ל

האירוע הפך לנקודת מפנה בתפיסת צה״ל את ביטחון חייליו ברחבי העולם. בעקבותיו, הוקם ענף ביטחון אישי בפיקודו של סא״ל א׳, בחטיבת הביטחון באגף המבצעים במטכ״ל. בחודשים האחרונים התרחב עיסוקו של הענף המיוחד, כשקיבל אחריות על ביטחון חיילי צה״ל בארץ ובעולם מפני איומים מגוונים - החל מחיילים בשירות סדיר ועד לבעלי תפקידים רגישים, האלופים והרמטכ״ל. בריאיון בלעדי לוואלה, מספר ראש הענף המתרחב על הסיכון ההולך וגדל, על ההתרעות ועל המענה המבצעי של כלל גופי הביטחון.

״אנחנו אחראים לכל איום הפיגועים, וזה פוגש אותנו ביתר שאת מאז המבצעים 'עם כלביא' ו'שאגת הארי' באיראן, עם מה שנקרא 'לסגור חשבון' בחו״ל (מצד האיראנים) וכל מה שקשור לצד האנטישמי שאותו רואים לא מעט״, סיפר ראש הענף, והוסיף: ״פורסם בערך לפני שנה וחצי על חייל שחילצנו מתאילנד בעקבות פרסומים שקראו לפגוע בו, ובעוד אירועים אנטישמיים כאלה ואחרים גם באמסטרדם, וכן אירועים משפטיים״.

בשנה האחרונה בוצע תהליך משמעותי באגף המבצעים שעדכן את המדיניות לביטחון האישי של החיילים בכל הדרגות, בארץ ובחו״ל. לאחר שהתברר כי הסוגייה הרגישה מחייבת קשב רב-ארגוני ולא רק בצה״ל, הוחלט להקים את חטיבת הביטחון באגף המבצעים במטכ״ל בפיקודו של תא״ל ט׳, שיהווה מפקד ראשי וכתובת אחת וברורה למתן מדיניות והנחיות טכניות בכלל הזרועות, האגפים, החילות והפיקודים. ״מהלך נוסף הוא מינוי קצין מודיעין ייעודי לנושא והתארגנות מיוחדת של אגף המודיעין, שעליה אני פחות יכול לפרט״.

אחת המשימות הראשונות של הענף שבוצעו לאחרונה כללה ניתוח מקיף של כל הנתיבים ומסלולי הטיסה בעולם שיכולים להוות סיכון לחיילי צה״ל (כמו במקרה נחיתת החיילת באיראן). במסגרת זו הוגדר יחד עם המל״ל אילו טיסות אסורות לחיילים בשל רמת הסיכון לנחיתות חירום או ביניים במדינות אויב או במדינות עוינות לישראל. ״כל המידע הזה, שנאסף בעבודה רבה, הונגש לכלל החיילים באפליקציה מיוחדת שבאמצעותה הם יכולים להבין מה מותר ומה אסור״, הסביר ראש הענף והוסיף: ״המשרת מזין את כל הפרטים, כולל נתיב הטיסה וטיסות ביניים, ובהתאם מקבל הנחיות על איומים - כולל בביטחון מידע ואיך לנהוג בתחום הסייבר. לכן אנחנו קוראים לזה ביטחון אישי״.

תקיפת אוהדי קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב באמסטרדם בנובמבר 2024 הדליקה נורות אדומות נוספות. פרו-פלסטינים תקפו ישראלים בצורה מתוזמנת על רקע מלחמת "חרבות ברזל" במספר מוקדים ברחבי העיר, תוך שהם מעבירים מידע ומתעדים את האלימות ברשתות החברתיות. חלק מכלי התקשורת תיארו את האירועים כפוגרום, ובהולנד הגדירו אותם כמתקפה אנטישמית. ״כשזה התחיל פנו אלינו ואמרו שהרמטכ״ל מבקש לדעת האם יש שם משרתי צה״ל. אנחנו בודקים ומגלים שיש שם הרבה חיילים שלא ידענו שהם שם - או כי הם נחתו במדינה אחת ונסעו להולנד, או כי נסעו מעיר לעיר. האירוע הזה לימד אותנו שאנחנו חייבים להרחיב את יכולת השליטה על כל חיילי צה״ל בעולם. למשל, אם יש רעידת אדמה בוונצואלה, אני יכול בלחיצת כפתור להוציא דוח האם יש שם חיילים או שהם שם רק בתחנת ביניים. אנחנו בענף מנהלים את הכול וכבר לא צריכים לחפש אחרי המידע כמו בעבר״. אחד האתגרים הוא מצב שבו חייל טס מישראל לחו״ל והמערכת הצבאית-אזרחית אינה מעדכנת שמדובר בחייל בשירות סדיר או קבע, אך גם לכך מצאו פתרון להפקת המידע שעליו לא ניתן להרחיב.

״סוגיה נוספת שמדאיגה אותנו היא האזרחויות הכפולות. במיוחד על רקע אנטישמיות בעלייה: מחאות סביב בתי חיילים בחו״ל, או חיילים בעלי חובת גיוס במדינה שבה יש להם חובת גיוס מקומית והם נדרשים להסדיר זאת״, סיפר מפקד ענף ביטחון אישי. ״לכן כל חייל נדרש לדווח על כך שיש לו אזרחות כפולה, כדי שנדע לתת לו הנחיות מתאימות לאחר בדיקה, שלא יקרה מצב שחס וחלילה החייל טס והוא נעצר על ידי הרשויות כי הוא לא הסדיר את הנושא. זה קרה לנו בתחילת המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, ולאחר מכן גילינו שיש חובת גיוס גם במדינות אירופיות״.

האיום הבא, והוא מאתגר לא פחות, קשור לחשיפת פרטי החיילים ולמרדף אחריהם ברחבי העולם, לצד איומים בהוצאת צווי מעצר. ״אני חותם על כל נוהלי החשיפה של בעלי תפקידים ומפקדים: האם מותר לחשוף ולשתף שם ודרגה. יש פקודה ברורה ואנחנו אוכפים אותה כדי להגן ולשמור על זהותם של משרתי צה״ל. מצד אחד לאפשר – ואני יכול להגיד שאנחנו עובדים הרבה בפורום קהילתי בנושאים האלה גם עם השב״כ והמוסד, רק שלהבדיל מהעובדה שהם ארגונים חשאיים, אנחנו גם ארגון גלוי. לאחרונה הסברתי את זה בשב״כ: 'צה״ל הוא צבא העם, הוא בא מתוך העם והוא חוזר לעם'. לכן אנחנו מתקשים מאוד לקיים נוהל חשיפה (לאסור על פרסום זהותו) של מפקד בסיס אימונים חטיבתי או מפקד חטיבה, אבל מצד שני יש לנו אינטרס להגן עליו שלא ייעצר בחו״ל ושלא יחליטו חס וחלילה לפגוע בו. אנחנו מנהלים פה מתח יומיומי, כמעט שעתי, ונמצאים בקשר רציף עם דובר צה״ל. אנחנו נעים בין הרצון לפרסם לבין הרצון להצליח לשמור על המשרתים. בסופו של דבר אנחנו קובעים את המדיניות – מי יתפרסם ומי לא – וזה עולה עד לראש אגף המבצעים במטכ״ל (האלוף איציק כהן). זהו יתרון, כי יש לו ראייה רחבה על צה״ל כולו, ויש לנו גם את המודיעין כדי להבין את התמונה המלאה. אני יכול לעשות הערכת סיכון והערכת נזק, גם אם קרה והדבר פורסם״.

אולם האתגר של חטיבת הביטחון אינו נעצר רק בחיילי החובה והקבע. סוגיה מורכבת לא פחות נוגעת לאנשי המילואים שהשתחררו משירות ומטיילים ברחבי העולם. לענף ביטחון אישי יש פחות אחריות וסמכות כלפיהם, מאחר שכל עוד אינם בשירות צבאי לא ניתן לדעת מה מיקומם והם אינם מחויבים לדווח עליו.

למרות זאת, קיימת התארגנות משותפת של חטיבת הביטחון באמ״ץ עם משרד החוץ ומשרד המשפטים. ״אם מוגשת תלונה נגד איש מילואים, או שיש כוונה להגיש תלונה, אנחנו מערבים את הפרקליטות הצבאית מתחום הדין הבינלאומי, יחד עם משרד המשפטים ובערוץ האג״מי מול משרד החוץ. אנחנו מנהלים את האירוע הזה יחד, בעבודה מאומצת מאוד ובהסדרה שיצרנו כדי לתת לכך מענה״, אמר ראש ענף ביטחון אישי והוסיף: ״רוב הדיווחים על מקרים כאלה מקורם בעיקר בפרסומים מהשנים 2024-2023. אנחנו לא רואים דברים חדשים. כן חשוב להדגיש את הסיכון מאותם ארגונים שפועלים בשיטה של אגירת מידע: ברגע שמשרת נוחת במדינה מסוימת ומפרסם על כך, הם מצליחים לפעמים 'לסגור עליו מעגל'״.

לאחרונה היו גם פרסומים של קרן מסוימת נגד חיילי מילואים מחיל הים, שהשתתפו לכאורה בעצירת משט המחאה. לאחר בדיקה של ענף ביטחון אישי התברר כי הטענות כלפיהם הועלו אך ורק מפני שציינו ברשת הלינקדאין פרטים על שירותם הצבאי בחיל הים, ולא מעבר לכך. ״אנחנו מגבשים מדיניות למקרים מהסוג הזה בנוגע למה מותר ומה אסור, גם במקרה של משרתי מילואים שהם אזרחים ואינם כפופים באופן מלא למדיניות צה״ל. בשלב זה אנחנו פועלים בעיקר בהסברה כדי שכולם יכירו את האיום״, אמר סא״ל א׳ והדגיש כי לא מדובר באזרחים שאכן השתתפו בעצירת המשט, אלא שהחיבור אליהם נוצר רק מעצם שירותם בחיל הים: ״לאחרונה התפרסם קמפיין של משרתי קבע. קראנו להם לשיחה, הצגנו בפניהם את הסיכונים והסברנו מה אנחנו ממליצים״.

מעבר לאיומים הישירים בחו״ל, ענף ביטחון אישי נדרש להתמודד גם עם זירת ההסברה והמשפט המתפתחת ברשתות, במיוחד בצל סערות ציבוריות. כך למשל, בנוגע לסרט ״נז״א״, שחולל סערה ציבורית בישראל בכלל ובצה״ל בפרט ומעורר חשש כבד מגל עכור של מתקפה תקשורתית ואולי אף משפטית בעתיד נגד חיילי צה״ל, אמר ראש ענף ביטחון אישי כי מוקדם להעריך את השלכותיו. בשלב זה ממתינים בחטיבת הביטחון באמ״ץ לחוות דעת ולהערכה של נציגי הדין הבינלאומי בפרקליטות: ״חשוב להדגיש כי אף אחד מהאיומים עד כה לא הבשיל לכדי תלונה וסיכון ממשי. זה מעסיק אותנו בעיקר כי המרחק בין הליך משפטי למשהו שיכול להגיע עד כדי פגיעה או רצון לפגוע באותו אדם הוא מרחק קטן מאוד, ולכן אני מתייחס לאירוע הזה גם כאירוע של ביטחון אישי״.

מעבר למאבק התקשורתי בשלב זה, בצה״ל נערכים לאיום החמור והמיידי ביותר: מאמצי האיראנים, חיזבאללה וחמאס לנקום ערב התקופה המתוחה של חגי תשרי, לצד אזהרות מערכת הביטחון מגל חדש של ריגול אחר חיילי צה״ל וגופי הביטחון – בין היתר במטרה לחשוף סודות ואת האופן שבו הגיע צה״ל להישגיו במלחמה.

״זה בדיוק הרעיון של חטיבת הביטחון״, הסביר בריאיון סא״ל א׳ והוסיף: ״אם עד היום הייתי מסתכל רק על פגיעה באישים, הרי שכשאנחנו יושבים היום מול גופים במערכת הביטחון (שב״כ, מוסד, משטרה ומשרד הביטחון), אנחנו בוחנים את הדברים בראייה כוללת ויש לנו נגישות אחרת. כמו בפרשיות ריגול. אני יכול להבין האם זה פוגש אותי במקום שבו נמצא הרמטכ״ל, או איפה זה יכול לפגוש מישהו שנמצא בעולם. זה בדיוק האקס-פקטור של חטיבת הביטחון, שבעבר כל גוף ביטחוני פעל בנושא בנפרד״.

לדבריו, ישנם מקרים שבהם הענף מטפל ב״מעגל אפס״ ובנגישות מול מתקפות סייבר וטלפונים: ״הרחבנו מאוד את היכולת להגן על אישים. היכולת שהשתנתה מאוד היא היכולת לנטר מודיעינית, וכאשר עולה משהו – לספק התרעה ומענה. אני לא יכול להתייחס לפעולות אופרטיביות, אבל אנחנו מסתכלים על הדבר הזה גם בתוכניות אופרטיביות רחבות וגם באירועים פרטניים. נתקלנו באירועים, בוודאי סביב בכירים אך גם מול דרגות נמוכות יותר, שנאלצנו לתת להם מענה והצלחנו להגן על האנשים בצורה טובה. זה פגש אותנו ומוסיף לפגוש אותנו״.

על השאלה האם היה ניסיון לפגוע פיזית בבכירים, השיב סא״ל א׳: ״בחו״ל כמעט שלא. זה יותר בעולמות של המוסד. אבל בארץ היו כוונות ורצונות שידענו לאתר מספיק בזמן כדי שבסופו של דבר לא נגיע לכדי פגיעה. זאת אומרת, לא הגענו למצב של 'כמעט' פגיעה פיזית. אני מדבר על יכולת להבין שמשהו מתבשל ולתת לו את המענה, וזה כמובן בסיוע השב״כ והמוסד כשזה נוגע לעולמות החו״ל. אני שמח לומר שעד כה אנחנו ללא הצלחות של האויב, ואני מקווה שכך זה יימשך. אנחנו עובדים עם כולם: שב״כ, מוסד, משטרה – כי זה אירוע שפוגש את כולנו״. לסיכום התקופה והמוטיבציה של הצד השני לפגוע בחיילי צה״ל ובמפקדים בארץ ובחו״ל, הדגיש סא״ל א׳: ״יש בזה יותר עיסוק, ורצון. כן, יש הרבה מוטיבציה״.