logo

92% יירוט - אך החשש מפגיעות רק מתגבר: כך הטילים מצליחים לחדור לעורף

2502

בעוד בחיל האוויר מציגים שיעור יירוט גבוה, טיל שמסתמן מסוג קאדר 110 זרע הרס בערד ובדימונה. טיל מסוג רעד פגע הבוקר בת"א ולא ברור למה היירוט לא צלח. טיל קאדר הוא נשק כבד שמתמרן באמצעות מאפיינים ייחודיים ומאתגר את מערכות ההגנה

אמיר בוחבוט
אמיר בוחבוטעודכן לאחרונה 24/03/2026 - 12:46
זירת הנפילה בערד, 22 במרץ 2026צילום: אבי רוקח

בחיל האוויר מתגאים בנתון מרשים של 92% יירוט טילים בליסטיים מתחילת מבצע שאגת הארי, אך בציבור הישראלי התמונה מורכבת בהרבה: האופוריה מההישג של אמ"ן וחיל האוויר בעריפת הראשים של צמרת איראן מתחלפת באכזבה וחשש מתגבר נוכח הנפילות של הטילים בלב הערים בעורף, רק הבוקר - במרכז תל אביב.

זירת נפילה, ת"א, 24 במרץ 2026
התמונה מורכבת בהרבה. זירת הנפילה בתל אביב צילום: פלאש 90, אבשלום ששוני
הרס מטיל בדימונה
הייחודיות שלו מאתגרת את המיירט. זירת ההרס בדימונה צילום: תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

מה נפל בדימונה וערד?

בהתאם לתחקיר של חיל האוויר ואמ"ן מסתמן בסבירות גבוהה כי מה שגרם לאתרי ההרס בדימונה ובערד הוא טיל הקאדר 110, המקביל לשיהאב 3, עם טווח משופר לטווח של 2,000 ק"מ, תוצרת התעשיות הביטחוניות האיראניות. לפי הערכות בצה"ל עולה כי מדובר בראש קרב של 500 ק"ג חומר נפץ. הבוקר בתל אביב מדובר היה בטיל מסוג "רעד" בעל ראש הקרב שנשא "רק" 100 ק"ג חומר נפץ, מה שגרם להרס רב אבל לא דומה לזה שהיה בערד.

הייחודיות של הקאדר 110 מתאפיינת ביכולת תמרון בשלב הכניסה מהחלל לאטמוספירה, מה שמאתגר את המיירט של חץ 3 ואת מיירט הטהאד.

מה שעוד מיוחד בטיל הבליסטי היא היכולת הקצרה להכשיר אותו לשיגור (30 דקות בממוצע) בשונה מטילים שדורשים הכנה מוקדמת ארוכה יותר בממוצע של שעתיים. מה שמקשה על גורמי המודיעין והאוויר לאתר אותו.

זירת נפילה, ת"א, 24 במרץ 2026
הרס מטיל הקאדר 110. זירת הנפילה בתל אביב צילום: TPS, גדעון מרקוביץ
זירת הפגיעה בערד, 22 במרץ 2026
אין הגנה הרמטית. הבור שנפער במקום הפגיעה בערד צילום: אבי רוקח
זירת נפילה, ערד, 22 במרץ 2026
לדברי גורמי צה"ל יש מגוון דילמות בתהליך קבלת ההחלטות לקראת היירוט. זירת ההרס בערד צילום: אבי רוקח

הפגיעה הישירה בדימונה וערד, המחישה כי גם במערך הגנה מקצועי ומדויק מהטובים בעולם, נחדר על ידי 8% מהטילים שמשוגרים לעבר ישראל ויוצר פער בין הביטחון לתחושת הביטחון של הציבור בישראל.

לדברי גורמים בחיל האוויר יש מגוון דילמות בתהליך קבלת ההחלטות לקראת היירוט ביניהם: איזו מערכת תיירט את הטיל, אמריקנית או ישראלית ולמי יש יתרון יחסי, באיזו תצורה ושלב. חלק מההחלטות מתקבלות בשבריר שנייה.

גורמים בחיל האוויר הדגישו כי בחלק מהמקרים המפעילים בקצה מקבלים החלטה עצמאית בניגוד להמלצת המערכת ובכך מצילים חיים. בנוסף לכך יש מדיניות יירוט שמתעדפת אתרים ומוקדים וריכוזי אוכלוסייה בהתאם להערכות המצב. ועדיין מדגישים בחיל האוויר כי אין הגנה הרמטית ועל הציבור לשמוע להנחיות פיקוד העורף ולהתמגן בהתאם.

עוד באותו נושא: