צה"ל נערך להסלמה רב-זירתית - אבל מערך הטנקים לא חזר לכשירות מלאה

לפי גורמים בצה"ל, מצב הכשירות והתחזוקה של הטנקים לאחר יותר משנתיים של לחימה מעורר דאגה, בדגש על אי-חזרה לכשירות מלאה של עשרות רבות של כלים. זאת, חרף העובדה שכ-90% מהכלים שנפגעו במהלך הלחימה עברו תהליכי שיקום.

בצה"ל מאשרים כי מערך הרק"ם טרם חזר לרמת הכשירות שהייתה ערב ה-7 באוקטובר, וגם אז סבל ממחסור בחלפים ובמלאים. לדברי גורמים המעורים בפרטים, הפערים במלאי החלפים והמנועים של טנקי המרכבה והנמ"רים היו ידועים עוד לפני פרוץ המלחמה, אך בשל שיקולים תקציביים הוחלט אז לקחת "סיכון מחושב".

גורמים בצבא מצביעים על כמה סיבות מרכזיות לפגיעה בכשירות: הלחימה הממושכת יצרה בלאי מצטבר משמעותי, לאחר יותר ממיליון וחצי קילומטרים של תמרון קרקעי, מה שהפך את שימור הכשירות למשימה מורכבת יותר ככל שחולף הזמן.

בנוסף, מציינים גורמים בחיל הטנ"א כי בתחילת המלחמה בוצע גיוס נרחב של חיילי מילואים שסייעו בהחזקה, שיקום והעלאת כשירות הכלים. עם זאת, בחודשים האחרונים צומצמו ימי המילואים, והעומס הועבר לכוחות הסדיר והקבע של מערך הטנ"א, שגם כך פועלים בעומס כבד וחלקם מוגדרים כ"שחוקים".

אתגר המחסור בחלפים ממשיך לעמוד בפני צה"ל ומשרד הביטחון, הפועלים לצמצום הפערים באמצעות מאמצים חובקי עולם. במקביל, ישנם גורמים המותחים ביקורת חריפה על ניהול מלאי החלפים בזרוע היבשה ערב המלחמה, ועל ההיערכות למלחמה רב-זירתית.

נדבך נוסף לפגיעה בכשירות נבע מהאמברגו הגרמני, שחשף נקודת תורפה אסטרטגית: רכיבים קריטיים לטנק המרכבה, ובהם מנועים וממסרות, מיוצרים בחו"ל. בעקבות זאת, מוביל משרד הביטחון מהלך להקמת פסי ייצור מקומיים ולהגדלת המלאים, במטרה לצמצם את התלות במדינות זרות.

תגובת צה"ל: "אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, בשיתוף זרוע היבשה, אמונים על כשירות וזמינות אמצעי הלחימה ביבשה ועל חזרת צה"ל לכשירות. חיל הטנ"א פועל במלחמה רבת זירות ואתגרים, והביא נתון חסר תקדים של למעלה מ-80% כשירות לאורך המלחמה כולה. משקים רבים בצה"ל פועלים במודל של אחזקה משולבת, מתוך הכרה בכך שבמשק האזרחי קיימים מוקדי ידע בתחומים שונים".