ב-10 צעדים: האסטרטגיה החדשה של משרד הביטחון נחשפת | פרסום ראשון

תמיכה מלאה בכל צורכי צה"ל בשלושת טווחי זמן: במערכה הנוכחית, בשיפור המוכנות לעשור ביטחוני עצים עם דגש על מלאים ומוכנות ללחימה במספר זירות במקביל - ובפיתוח אמצעי לחימה שוברי שוויון למערכות עתידיות. כל זאת, כולל חתירה לעליונות צבאית מול סוגי אויב קשים לצפייה מראש, והובלת הגנת המאמץ על הסודות והנכסים הרגישים במערכת הביטחון.

בסיס תקציב הביטחון נדרש לגדול בשנים הבאות ובהמשך לכך יש להתאימו לרמת הפעילות המוגברת של צה"ל.

משרד הביטחון הרחיב את מעורבותו בתהליכי קבלת החלטות אסטרטגי במערכת הביטחון בהתאם למדיניות שר הביטחון כ"ץ. בין היתר, גם בשימוש בנכסים הביטחוניים ובכלים המדיניים של משרד הביטחון לקידום מדיניות החוץ הביטחונית.

העמקת השותפות האסטרטגית עם ארה"ב, בהמשך להישגי המלחמה והתאמה של שותפות זו למאפייני הממשל הנוכחי. כמו כן, בחינת חלופות אסטרטגיות לעתיד השותפות הביטחונית עם ארה"ב - בין חידוש מזכר ההבנות (mou) לשנים 2028-2038 לבין קידום הסכם הגנה ארוך טווח עד שנת 2048.

הרחבת ה-qme, מעבר לפיקוח על ייצוא נשק אמריקני. ה-qme הוא מושג במדיניות החוץ של ארצות הברית וביחסי ארצות הברית-ישראל. דוקטרינה זו מבטיחה את עליונותה הצבאית של ישראל על שכנותיה. במסגרת נושא זה, מדובר בהרחבה שתחול גם על שדרוג מתמיד של אמל"ח והמערכות הביטחוניות המסופקות לישראל.

חיזוק החוסן החברתי והלאומי. המיקוד הוא בשיקום פצועי מערכת הביטחון, על כלל גופי הביטחון - וגם בליווי של המשפחות השכולות.

הגדלת הייצוא הביטחוני של מדינת ישראל ככלי מרכזי להבטחת בניין הכוח, התעצמות צה"ל וחיזוק התעשיות הביטחוניות.

הרחבת בסיס הייצור הישראלי על בסיס לקחי המלחמה.

חיזוק האחיזה האסטרטגית בגבול המזרחי.

הבטחת רציפות התפקוד וההגנה על אתרים אסטרטגיים ביטחוניים כולל האצת תהליכי ההשתנות הדיגיטלית.