בצה"ל החליטו לבטל את הארכת שירות הסדיר בעקבות שחיקת הלוחמים וההד הציבורי שנלווה לכך, כך נמסר היום (שני) מהצבא. עיכוב השחרור שנכנס לתוקף מאז 7 באוקטובר, ותפס את החיילים בשלבים בעייתיים של שירותם, יצר תופעות שליליות. לכן, יופסק עיכוב השחרור הגורף בן ארבעת החודשים.
ההכשרה ביחידות המיוחדות ובסיירות נמשכת בין שנה וחודשיים לשנה וארבעה חודשים. המשמעות היא שכמחצית מתקופת השירות מוקדשת להכשרה, וחוסר המיצוי המבצעי מטריד.
כל הלוחמים שנמצאים בעיכוב שחרור, ארבעה חודשים אוטומטית במילואים, יפסיקו את השירות בנובמבר. מתגייסי מרץ 2023 ישתחררו במועד. מי שכבר מוגדר כלוחם ימשיך בשירות לפי הנהוג עד כה: מי שהיה צפוי לשרת ארבעה חודשים - ישרת, מי שלא - לא. "לא משנים את כללי המשחק תוך כדי המשחק", מסרו בצה"ל.
ללוחמים שנמצאים כעת בהכשרות יתווספו ארבעה חודשי שירות. מי שכבר משרת ארבעה חודשים, יתווספו לו עוד ארבעה. מי שטרם התגייס, יבצע את המודל במלואו: חלק מהיחידות המיוחדות ישרתו שמונה או 12 חודשים נוספים, וסיירות החי"ר ישרתו ארבעה חודשים נוספים. יהיה חלון של שלושה עד ארבעה מחזורי גיוס, שבמהלכו ייווצר פער מסוים כחלק מההתחשבות של הצבא כלפי הפרט. חיילים שהתגייסו באוגוסט 2024 מתגייסים למסלול בן 30 חודשים.
אלוף (במיל') אמיר אביעוז-אבולעפיה התבקש על ידי הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, לפעול בנושא. ההחתמה לא מומשה במשך שנים רבות, ומה שכן מומש היה רק פרק של ארבעה חודשים, וביחידות מיוחדות בלבד. המודל אושר על ידי אגף התכנון (אג"ת) ואגף כוח אדם (אכ"א). חלק מהסיבות למודל נבעו מההזדמנות שניתנה לחודשי קבע על ידי ועדת נגל.
הוועדה עסקה במודל הקבע הקצר עבור יחידות מיוחדות וסיירות. הצוות הורכב מנציגי אגף התכנון, זרוע היבשה (מז"י) ואגף כוח אדם, ונשמעו גם עמדותיהם של נציגי מערך מדעי ההתנהגות, דובר צה"ל והיועץ המשפטי. אבולעפיה נפגש עם לוחמים ביחידות הללו, וכן עם מג"דים ומח"טים.
המתח בין צרכי צה"ל לצרכי הפרט, הכוללים את שחיקת הלוחמים והמציאות שבה הם פועלים, מתקיים גם בתוך יחסי צבא־חברה על כל מורכבויותיהם: הדרישה הלגיטימית לשוויון בנטל והסוגיות הפוליטיות הנלוות. לו היו מאושרים 36 חודשי שירות חובה לצה"ל, הדיון הזה כלל לא היה מתקיים, או שהיה מתקיים רק כדי למצות טוב יותר את היכולות הקיימות ביחידות המיוחדות. הרצון ליישם את המהלך קיים כבר זמן רב.