logo

הפסקת אש עם סימן שאלה: ישראל חופשית יותר לפעול - אך ההכרעה עוד רחוקה

96

אחרי שהפסקת האש הופרה תוך שעות, מתבהר הלקח המרכזי של המערכה: ישראל כבר לא כבולה למגבלות העבר - אך גם אין קיצורי דרך להכרעה. הרתעה אמיתית תיבחן לאורך זמן, ולא רק בתקיפות אוויריות

אנה ברסקי
אנה ברסקיעודכן לאחרונה 25/06/2025 - 05:54
המראת מטוסי קרב של חיל האוויר לתקיפות באיראן, מבצע "עם כלביא", 13 ביוני 2025
המראת מטוסי קרב של חיל האוויר לתקיפות באיראן, מבצע "עם כלביא", 13 ביוני 2025צילום: דובר צה"ל

לאחר 12 ימי לחימה בין איראן לישראל, ובתיווך אמריקני-קטרי, הוכרזה הפסקת אש. ואולם, כשלוש שעות לאחר כניסתה לתוקף - היא הופרה בירי טילים לעבר ישראל. בתגובה, הדגישו שר הביטחון והרמטכ"ל כי ישראל תגיב בעוצמה.

הנשיא טראמפ מיהר להצהיר כי "היעדים הושגו" וכי תוכנית הגרעין האיראנית הושמדה - אך מאחורי ההכרזות החגיגיות מסתתרת תמונה מורכבת בהרבה.

אכן, המבצע הצבאי השיג את "תוכנית המינימום": פגיעה קשה בתשתיות הגרעין של איראן. עם זאת, נותרות שאלות פתוחות באשר לעומק הנזק, יכולת השיקום של איראן, ובעיקר - האם שלטון האייתולות התערער בעקבות המערכה. בישראל לא כיוונו ל"תוכנית המקסימום" של החלפת המשטר, אך בהחלט קיוו שזו עשויה להיות אחת מתוצאות הלוואי. גם הנשיא האמריקאי רומז לכך - אך אין מדובר בתוכנית סדורה המונחת על השולחן.

תקיפה איראנית בבסיסים אמריקאיים בקטאר. 23 ביוני 2025

צילום: לפי סעיף

אחד ההישגים המרכזיים של ישראל במערכה הוא השינוי התודעתי: מחסום הפחד מפעולה צבאית ישירה נגד איראן נשבר - הן בישראל והן בקהילה הבינלאומית. צה"ל והדרג המדיני הוכיחו כי ניתן לפעול בעומק שטח איראן, כולל שליטה נרחבת במרחב האווירי שלה, מבלי להיגרר בהכרח למלחמה כוללת.

שנית, נוצר מרחב פעולה עתידי - ההפצצות האחרונות סללו את הדרך למבצעים נוספים, אם וכאשר יידרשו. כל עוד שלטון האייתולות ומשמרות המהפכה שורדים, הצורך הזה עוד עשוי להתעורר.

שלישית, ההרתעה האזורית של ישראל - שנשחקה בצורה מסוכנת מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 - שוקמה במידה רבה. המסר שהועבר לביירות, דמשק וטהראן ברור: ישראל לא תבליג עוד, והיא מוכנה לשבור כללי משחק אם תידרש לכך.

עם זאת, חשוב להבהיר: האויב לא הובס. שלטון האייתולות עדיין ניצב על תילו, חיזבאללה לא נעלם, וחמאס מוסיף להתקיים. ייתכן שהאויבים מורתעים יותר - אך הם לא מוכרעים. הצפון שקט זמנית, אך הסיכון להתלקחות מחודשת נותר גבוה.

האתגר העיקרי שנותר הוא המשך קיומו של "ציר ההתנגדות" - הציר השיעי בהובלת איראן. אולי "הראש של הנחש" נחבל, אך הנחש עצמו עוד חי ובועט. עיראק, חיזבאללה, חמאס והחות'ים ממשיכים להוות איום ביטחוני ממשי.

המערכה הנוכחית סימנה נקודת מפנה: ישראל חצתה גבולות שבעבר נחשבו טאבו, ויצאה כשידה על העליונה - לפחות בשלב זה. אך הדרך לשקט בר-קיימא עוד ארוכה. המשטר בטהראן אמנם ספג מכה, אך לא קרס - והסכנה נותרה בעינה.

אם יש לקח מרכזי מהימים האחרונים, הוא זה: ישראל כבר אינה כבולה למגבלות של אתמול - אך גם אין קיצורי דרך להכרעה. הרתעה אמתית לא תיבחן רק בתקיפות אוויריות, אלא ביכולת לשנות לאורך זמן את מאזן הכוחות האסטרטגי בזירה.

עוד באותו נושא: