אחד השיקולים המרכזיים שמעסיקים את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בטרם הכרעה על הצטרפות למערכה צבאית לצד ישראל נגד איראן - הוא ריכוז הכוחות האמריקאיים הפזורים ברחבי המזרח התיכון. לפי ההערכות, מדובר בעשרות אלפי חיילים הפרוסים כיום ב-19 מתקנים צבאיים, מהם לפחות שמונה בסיסי קבע.
בכירי מערכת הביטחון האמריקאית הביעו דאגה מיכולת ההגנה על אותם בסיסים, במיוחד על רקע האיומים הגלויים של איראן בשבועות האחרונים: אם ארה"ב תשתתף בתקיפה - טהראן לא תישאר אדישה, אלא תגיב בעצמה בפעולה צבאית.
פריסה רחבה, סיכון ממשי
הבסיסים האמריקאיים המרכזיים במזרח התיכון כוללים בין היתר:
בחריין - הבסיס הגדול ביותר, משמש כבית לצי החמישי של ארה"ב, עם אלפי חיילים.
קטאר - בסיס אל-אודייד, מטה פיקוד המרכז (סנטקום), בו מוצבים אלפי חיילים.
כווית - מספר בסיסים, עם למעלה מ-10,000 חיילים במצטבר.
ערב הסעודית, ירדן, איחוד האמירויות, עיראק וסוריה - בסיסים רבים עם אלפי חיילים אמריקהיים בכל מדינה. הבולט שבהם: משולש אל-טנף בסוריה, בו משרתים כאלף חיילים.
ישראל - כוחות אמריקניים פרוסים כבר כעת בסוללות הגנה אווירית מסוג THAAD, וחשופים לטילים בליסטיים ששוגרו מאיראן בשבוע שעבר לעבר שטח ישראל.
נערכים לאפשרות של מתקפה
ככל שהבסיסים קרובים יותר לגבולות איראן - כך הסיכון הנשקף להם גדל. על רקע זה, בצבא האמריקאי בוצעו לאחרונה שדרוגים במיגון ובאמצעי ההגנה מפני טילים, רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים, במטרה להיערך לכל תרחיש אפשרי.
שיקול אסטרטגי נוסף של ממשל טראמפ הוא חששן של מדינות המפרץ: סעודיה, האמירויות, קטר ומדינות נוספות - מודאגות שהצטרפות של ארה"ב למלחמה תהפוך אותן למטרות ישירות של איראן, ותחשוף תשתיות לאומיות, אישים בכירים ואזרחים לסכנה ממשית.