צעד קדימה או שניים אחורה: הדילמה שעומדת בפני צה"ל והמטרות החדשות בלבנון

אחרי יותר תשעה חודשי לחימה בפני צה"ל עומדות מספר תגובות. השאלה היא האם צה"ל רוצה לשנות את המציאות הביטחונית ולכפות על חיזבאללה משוואה חדשה או להמשיך עם אותו סל תגובות.

כאמור, צה"ל עד היום תקף תשתיות טרור של חיזבאללה בדרום לבנון כולל בבקעת הלבנון בטווח של 100 ק"מ, סיכולים ממוקדים וכולל סיכול חוליות טרור ופעילים בזמן אמת כמו הרג 4 פעילי כוח רדואן היום בכפר קילא סמוך מאוד לגבול. כשצה"ל רצה להפגין עוצמה הוא תקף מספר מרחבים בעצימות גדולה או מספר מוקדים בהם היו פעילי חיזבאללה במקביל. עד היום נהרגו למעלה מ- 370 פעילי חיזבאללה וסה"כ למעלה מ-420 לבנונים ביניהם פעילי טרור מארגונים אחרים.

השאלה שעומדות כעת לפתחם של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל היא האם להחריף את התגובה ולהכניס לסל התגובות מטרות חדשות : דמויות בכירות בארגון הטרור, יעדי טרור מחוץ לדרום לבנון תוך הגדלת טווח הפעולה, תשתיות לאומיות של לבנון שמשרתים את חיזבאללה, פגיעה ביעדים רגישים לחיזבאללה שחשב עד כה שהם בגדר סוד, או חמור מכך: פגיעה ביעדי חיזבאללה בביירות שעד כה היתה כשטח גיאוגרפי מחוץ למלחמה.

כל פעולה מעתה עשויה לשרטט את המשך המלחמה. אם יגיב צה"ל על בסיס אותן משוואות עד כה, יתיר לחיזבאללה לשגר רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ואם יחריף עשוי להעביר את הדילמה על המשך המלחמה ואופיה לצד של מזכ"ל חסן נסראללה שיידרש להכריע האם יחריף בתגובה על התגובה או יבלע את הרוק. הלגיטמיות הבינלאומיות היא לצד ישראל אחרי רצח הילדים במג'דל שמס.

יצוין, כי יכול מאוד להיות שראש הממשלה וראשי מערכת הביטחון יחליטו לדחות את התגובה כדי להתמקד בתהליך המו"מ לשחרור החטופים אך חשוב להדגיש המצב הנוכחי מבהיר שוב, יותר מתמיד, את חיבור הזירות שבו ישראל רוצה להגיב במוקד גיאוגרפי ועליה להביא בחשבון את שאר הזירות : איראן, רצועת עזה, איו"ש, עיראק, סוריה, תימן וכו'.