מפקד אוגדה 98 תא"ל דן גולדפוס הצליח להפתיע בנאומו היום (רביעי) את דובר צה"ל ואת מפקדיו עם מסרים שחורגים מהמקובל לקצין בדרגתו, בזמן לחימה, ובטח ללא אישור מוקדם מראש, על נושאים פוליטיים נפיצים.
נאומו של תא"ל גולדפוס נאמר בפני עיתונאים ולכן מיהרו בצה"ל לעדכן את לשכות הבכירים על תוכנו. בין אלה שעודכנו: לשכת רמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה. לאחר מספר התייעצויות הוחלט כי בהזדמנות הראשונה יזומן תא"ל גולדפוס לשיחת בירור, בסופה יכול מאוד להיות שתירשם לו הערה פיקודית, חרף הישגיו הגדולים בלחימה במרחב חאן יונס, מעל הקרקע ומתחת.
הדעות בתוך המערכת הביטחונית חלוקות לגבי נקיטת הצעדים נגד תא"ל גולדפוס, על רקע תוכן נאומו בפני עיתונאים. יש מי שחושב שצריך להסתפק בהערה פיקודית או נזיפה, ויש "לשעברים" שטוענים שהיו מסיימים את תפקידו לאלתר, בדומה להתנהלות בתוך הצבא האמריקני בתגובה לאירועים מהסוג הזה.
אך דבר אחד ברור. תא"ל גולדפוס מבטא את תחושת הלוחמים בדרגי השטח, שכואבים את השיח הפוליטי המפלג, ומביטים בתחושת "הביחד" המתפוגגת בהדרגה בחברה הישראלית כאילו לא היה טבח ב-7 באוקטובר. גולדפוס הדגיש כי הוא מדבר בשם הלוחמים, שכמו שכולם שומעים ורואים, רוצים להביע דעה, גם אם היא אסורה, משום שבצוותים ובפלוגות הכול נראה אחרת. קיבוצניקים, מושבניקים, דרוזים, עירוניים, בדואים. חילונים לצד דתיים וחרדים, ללא שיוך מפלגתי, אלא עבור מטרה אחת: ניצחון.
ברור שדברים מסוג זה חייבים לעבור את התיאום המקובל בצה"ל, ולבטח לא היו מקבלים אישור, אך חשוב להניח את התוכן בהקשר הנכון. תא"ל גולדפוס, שהיה בעבר מפקד סיירת נח"ל, סגן מפקד שייטת 13 ומפקד חטיבת הנח"ל, מוגדר כקצין דעתן, אמיץ מאוד, אחד ממפקדי השדה הבולטים במלחמה ועוד קודם לכן, שידוע כחותר למגע והתקפי.
כחלק מההילה שנעה סביבו על הישגיו בקרבות לאורך השנים כתב עליו אחד הפקודים שלו: "10 עובדות על גולדפוס: גולדפוס פעם הרג שתי אבנים עם ציפור אחת, פעם גולדפוס זרק רימון והרג 50 איש ואז הרימון התפוצץ, גולדפוס ישן עם כרית מתחת לרובה, מפלצות בודקות בלילה אם יש להם גולדפוס בארון, גולדפוס שומע את שפת הסימנים, גולדפוס פעם חנק למוות מחבל עם כבל של טלפון אלחוטי, גולדפוס ספר עד אינסוף, פעמיים, גולדפוס לא מדליק את האור הוא מכבה את החושך. גולדפוס יכול להטביע דג. ביום השביעי הקב"ה שבת ונח מכל מלאכתו - גולדפוס התאמן".