ככל שחולף הזמן, מתברר היקף השגיאות הקשות בפרשת ירי כוחותינו בשלושת החטופים שהוחזקו בשג'אעיה. המידע החדש שהתקבל היום (רביעי), שחושף כי כלב של יחידת עוקץ נכח בזירה כמה ימים לפני הירי ואף תיעד את החטופים במצלמה שנשא עליו, מעלה שורה של שאלות מטרידות - ומציירת תמונה של מסכת כשלים מתמשכת, שבמסגרתה התקרית במעורבות הכלב תחייב תחקיר מקיף בפני עצמה.
התקרית, שתכונה להלן כ"תקרית הכלב", אירעה לפני עשרה ימים. לוחם של יחידת הכלבנים עוקץ שלח את כלבו, שנשא על צווארו מצלמה, לתוך מבנה בשכונת שג'אעיה שבעיר עזה. מחבלי חמאס פתחו באש לעבר הכל והרגו אותו. לוחמי סיירת גולני חיסלו את המחבלים, אך גופת הכלב אותרה רק לאחר שמונה ימים ואיתה המצלמה. שלושת החטופים - יותם חיים, אלון שמריז וסאמר טלאלקה - נהרגו ב-15 בדצמבר מאש כוחותינו, לאחר שזוהו בשוגג כמחבלים. כמה ימים קודם לכן, בסמוך למקום, אותר מבנה שעליו בד עם הכתובות "SOS" ו"חטופים", שכתבו השלושה, ואיש לא בדק אותו.
תחקיר ראשוני של האירוע העלה כי שלושת החטופים צעדו במשך חמישה ימים, למרחק של יותר מקילומטר, בשדה הקרב. כל זאת, בשעה שהמרחב סופג תקיפות מהאוויר ומהקרקע, ותוך כדי שלוחמים צה"ל נתקלים במחבלים ונלחמים איתם מטווח קרוב. בפרק הזמן הזה, שלושת החטופים חיפשו מחסה. הם הצליחו לרשום את הכתובת "SOS" באמצעות תבלינים, על גבי בד שתלו על מבנה, אך כאמור, איש בצה"ל לא בדק את המבנה, אף שבצבא היו מודעים לקיומו. השלושה המשיכו לצעוד עד שהגיעו אל מבנה מול הבית הפלסטיני שבו שהו לוחמי גדוד 17 בבית הספר למקצועות החי"ר - שפתחו לעברם באש, וזאת אף שאחד מהם הניף דגל לבן.
לפני יומיים נסרקו הממצאים מהמצלמה שנשא הכלב. המצלמה, נדגיש כאן, אינה "משדרת לאחור" בזמן אמת, וההקלטות ממנה יכולות להיבחן רק בדיעבד; יחידות אחרות, למשל הימ"מ, משתמשות במצלמות שדווקא מסוגלות "לשדר לאחור" את הנקלט בהן. בתיעוד שחולץ ממנה נשמעות צעקות בעברית, שהוקלטו במבנה שבו נורה הכלב: "הצילו", "חטופים", "אלון ויותם". בתיעוד זה לא ניתן לראות את החטופים, אלא רק לשמוע אותם, מפני שהמצלמה המשיכה להקליט את הנעשה גם לאחר שהכלב נהרג בידי המחבלים. לוחמי סיירת גולני שמעו את הקולות בעברית, אבל חשבו שמדובר בניסיון לבצע מה שמכונה בעגה הצה"לית "פיגוע משיכה". פיגוע מסוג זה נועד לפתות את הלוחמים להסתער אל תוך המבנה רק כדי לפתוח לעברם באש או להפעיל מטען חבלה.
השתלשלות דברים זו של "תקרית הכלב" מעלה כמה שאלות קשות, שצה"ל יידרש לחקור לעומק:
- מדוע לוחמי סיירת גולני ולוחמי עוקץ לא אספו את גופת הכלב זמן קצר לאחר ההיתקלות, כדי לסרוק את המצלמה שנשא?
- מדוע לא הובא כלב נוסף, כדי לסרוק את המבנה, להבין היכן בתוכו ממוקם הכלב והאם יש בו מחבלים נוספים?
- אם לוחמי גולני חשבו שיש במבנה מחבלים נוספים, מדוע עזבו את המרחב?
- אם לא חשבו שיש במבנה מחבלים נוספים, מדוע לא נכנסו כדי לאסוף את גופת הכלב? לו היו נכנסים, בוודאי היו מגלים את החטופים.
- מדוע חלפו ימים ארוכים עד שהוחלט לאסוף את גופת הכלב? מפעיל המצלמה, או גורמי מקצוע אחרים, היו חייבים לסרוק את המצלמה שנשא הכלב זמן קצר לאחר התקרית כדי להבין מה התרחש לפני שהכלב נהרג מאש המחבלים, וגם מה קרה לאחר מכן.
את השאלות הללו יהיה צורך לבדוק עד תום. בינתיים אפשר רק להסיק שמדובר במסכת של כשלים, ושאם הכוחות היו פועלים כשורה, אולי היו יכולים לאתר את החטופים בחיים.