עם תחילת המלחמה בעזה, בחיל ההנדסה של צה"ל הוחלט על גיוס נרחב של נהגי דחפור ומנהלי עבודה ותיקים ומנוסים ממערך המילואים, שיאיישו בצמדים דחפורי D-9, המתגברים את אוגדות הלוחמים המתמרנות בשטח הרצועה. הדחפורים מתקדמים בראש המחנה, סוללים צירים חדשים ללוחמים, מסלקים מהדרך את מטעני החבלה והמוקשים, בונים סוללות עפר בשטח כדי להגן על הכוחות, הורסים מבנים ממולכדים או מקומות מסתור למחבלים, ומשמידים פתחי מנהרות. במידת הצורך, הם אף יסתערו על מחבלים שמסתתרים במבנים, ובעת חילופי האש הם משמשים מחסה ללוחמים.
לאחר שמפקד פיקוד דרום, האלוף ירון פינקלמן, נתן את הפקודה על הכניסה הקרקעית לרצועת עזה, צוותי הדחפורים היו הראשונים לנוע בראש הטור, תוך סלילת צירים עם הכף הכבדה של ה-D-9. "כל נהג דחפור ומנהל עבודה שיושב לצדו, יודעים שהם המטרה הראשונה לחוליות הנ"ט של חמאס. הראשונים להיתקל במארבים וירי מנשק קל, מטענים או מוקשים. אז מה גורם להם לנוע קדימה? האחריות כלפי הלוחמים מאחוריהם, הביטחון שלהם במיגון של הכלי העוצמתי, והעובדה שלצידם עומדת עוצמת אש בכל רגע, מהאוויר ומהקרקע, שמגנה עליהם", מספר קצין בכיר במילואים בפיקוד דרום.
"נהג הדחפור דוחף את האדמה עם הכף בחוכמה, במטרה לגרום למטען החבלה להתפוצץ לפניו, ומבלי לפגוע בדחפור. כששומעים את הפיצוצים מבינים, שהדחפור עושה עבודה מעולה", מסביר הקצין, "ירו עליהם עשרות טילי נ"ט במהלך הפעולה בקרקע, ופתחו עליהם באש מנשק קל. הנהג ומנהל העבודה הם חיילים מאוד אמיצים. בעיניי הם גיבורים, מאוד מיומנים, מאוד חדים, והתרומה שלהם לקרב היבשה מובהקת. לכן הביקוש שלהם תמיד בעלייה. הלוואי והיו לנו יותר. הם כוח המחץ שלנו".
"כמו כל חיילי המילואים הם עברו אימונים בלילה וביום עם התאמות למשימות ולאיומים שצה"ל יפגוש בעומק השטח הפלסטיני", אמר הקצין על ההיערכות למלחמה בקרקע. "היה לנו מספיק זמן להיערך. ההתייצבות עברה את ה-140%. השורות שלנו מלאות".
הקצין הבכיר העיד על מסירותם של נהגי הדחפורים למשימה: "בימים האחרונים, היינו צריכים לדרוש מנהגי הדחפור לצאת מהשטח הפלסטיני להתרעננות, ולהתחלף בנהגים אחרים. הם התעקשו להמשיך בפעילות., וצעקו שלא נעז להחליף אותם, גם לא בשביל ריענון. זה ה-DNA של חיל ההנדסה. לא חוזרים עד שלא מסיימים את המשימה. האתגרים עוד לפניהם".
