41 חובלות וחובלים טריים עמדו נרגשים ברחבת המסדרים ביום רביעי, לצד חבריהם הקרובים ביותר, בטקס סיום הקורס אותו עברו במשך שנתיים וארבעה חודשים. את העומדים לצדם רובם הכירו רק בבקו"ם - אך לא כך במקרה של שירה ויובל, החברים הכי טובים כבר מהגן.
"הזיכרון הראשון הוא ממסיבת תחפושות בגן ברוש", יובל נזכר, "אני הייתי חייזר מאיזה משחק מחשב ושיר הייתה פיה". "אני לא זוכרת אותו מהגן, אבל בבית הספר הוא היה בכיתה של 'המגניבים' - ילד ג'ינג'י קטן", סיפרה שירה. יובל גר באודים, ושיר בבית יהושוע - שני מושבים צמודים. אחרי שהיו ביחד בגן, בתנועת הנוער ובשכבה בבית הספר - נדמה שהגיוס המשותף היה רק מתבקש.
עם השנים, גם המשפחות שלהם הפכו לחברות, לרבות ארוחות משותפות וטיולים. יחד עם עוד משפחה, בה האב היה מפקד ספינה בעצמו - הקשר לים ננטע עמוק: "יובל נרשם לגדנ"ע חובלים ואני מיד אחריו", שיר מספרת, "יש אפשרות לעשות גדנ"ע בקיץ עם סירות גומי וחווה דברים של חיל הים - ממש אווירה עם מילואימניקים, ככה כבר עשינו את הצעד הראשון יחד". גם את החוויה המאתגרת לרבות של הטירונות, עברו זה לצד זה. "אין ספק שהיה נחמד בהתחלה שיש פרצוף מוכר בהסעות לטירונות, מישהו להתחיל איתו את הדרך", הודו.
שיר סיפרה, "בשנה הראשונה של הקורס אתה נמצא פעמים ספורות בבית - החלק הראשון בקורס של ההתאקלמות, השלב הראשון יותר קשה פיזית, עם כל המסעות והבטיחות - פרצוף מוכר מהבית זה תמיד נחמד. חיוך פה, חיוך שם ושיחה שמזדמנת מדי פעם". שחר הוסיף, "וגם לחזור הביתה לחברים שלך שמבינים מה אתה עובר".
בשבוע הבא הם יתפצלו לראשונה בחייהם - אבל גם אז, לא רחוק מדי. הוא ישרת בספינת סערי 6, באח"י (אוניית חיל הים) מגן - והיא באח"י רומח, אבל ימשיכו לשרת באותו הבסיס. "תחושה טובה לדעת שיש מישהו שנמצא איתך בכל רגע ויודע על מה אתה עובר, בטוח שהיא תהיה כאן גם ביום ראשון הבא כשניסע יחד לבסיס", סיכם שחר בחיוך.