הידיעה על כך שאבד הקשר עם מסוק העטלף בים, מול חופי חיפה, הגיעה למפקדת חיל הים סמוך לשעה 21:00. מיד עם קבלתה הנחה מפקד החיל, אלוף דוד סלמה, להכין את הבור לפעולת איתור וחילוץ. במקביל הוא העביר פקודה למפקד הבסיס בחיפה, תא"ל טל פוליטיס, להקפיץ לאזור את היחידות הרלוונטיות - שייטת 13, היחידה לפעילות תת מימית (ילת"ם) וכוחות פעילות הביטחון השוטף בגזרה הצפונית.
המקרה הזה החזיר את סלמה 26 שנים לאחור, לתקופה שבה שירת כקצין בכיר בקומנדו הימי ופיקד על חיפושי מסוק 'דולפין' שהתרסק בלב ים, כמה עשרות קילומטרים מחופי נהריה. באותו מקרה נספו שלושת אנשי הצוות. גופותיהם של שניים מאנשי צוות האוויר אותרו, ואילו גופתו של קצין הסיור המוסק, סרן ערן גרביה, לא נמצאה.
בשעה שכלי הטייס של חיל האוויר האירו את הים, התגלה לעיניהם חלק מגוף מסוק העטלף מבצבץ מהמים. צוות לוחמי דבורה השליך מצוף כדי לסמן את האזור לשאר היחידות שעשו לשם את דרכן. במקביל העביר חיל האוויר את האחריות למשימת החילוץ לסלמה, שכבר ישב בבור מול התמונה הימית, וצפה בתיעוד וידאו בשידור חי מהשטח.
היחידה לפעילות תת ימית בחיל הים 07.01.22
צילום: דו"צ
"זה מרוץ נגד הזמן", סיפר קצין שמעורה בפרטי מבצע החילוץ. "כולם בבור ידעו שקצין הסיור המוסק ניצל והועלה לסירה של השיטור הימי כשהוא פצוע, ושיש שני אנשי צוות אוויר נעדרים, שלפי עדות הקצין נמצאים בתוך המסוק השוקע. במקרה כזה צריך לבודד את המרחב ולחלץ במהירות".
צוות של שייטת 13 ושל ילת"ם הגיע לקרבת המטוס כשהוא מוכן לצלילה מיידית. סלמה, שמכיר אישית את הלוחמים והמפקדים בשטח, הטיל את משימת הצלילה לתוך המסוק על רס"ב ע' מהילת"ם. "מדובר בלוחם ותיק מאוד, עם יותר מעשרים שנות ניסיון", סיפרו עליו בוגרי הילת"ם, "הוא אחד מהצוללים המקצועיים שיש כיום בצה"ל לצלילות מורכבות בעומק. בטח מהסוג של חילוץ ממסוק במים. ע' הוא אדם קר רוח, בעל אופי חזק".
קצין בכיר בחיל הים, שנכח בזירה על גבי סירת מורנה של שייטת 13, סיפר: "מדובר היה בניסיון נחוש להציל חיים. לא יודעים מי חי ומי מת. לא יודעים אם יש סכנה לפיצוץ נוסף במסוק, והוא (רס"ב ע') נמצא בקצה. יש פה אין סוף נקודות תורפה. תהליך השקיעה של המסוק הוא די מהיר, והתנאים שבהם המסוק היה נתון הופכים את המשימה למורכבת מאוד".
ערוכים לפעול לא רק בשגרה
ע' לבש את חליפת הצלילה, הרכיב את הציוד המיוחד וקיבל אור ירוק ממפקד חיל הים להיכנס למסוק, למרות החשש שבזמן החילוץ הוא ימשיך לשקוע. "הם התחילו את הצלילה ופעלו בצורה מהירה וחדה כדי להוציא את שני הטייסים מהמסוק", סיפר הקצין. "שניהם היו חגורים. לא פשוט לעשות את זה לילה, תוך כדי צלילה, להעלות אותם לסירה ולבצע פעולות החייאה. אחר כך להעביר אותם לרכב פינוי ומשם לבית החולים רמב"ם. זאת פעולת צלילה מאוד מקצועית של הילת"ם. זה מעיד על זמינות ומקצועיות בזמנים קצרים, ועל כך שהיחידה ערוכה לפעול לא רק בשגרה".
סיפורה של היחידה הקטנה מתחיל כבר לפני כמה עשורים. בשנת 1977 הוחלט לסגור את יחידה 707, שהיתה אחראית על משימות צלילה בהגנה כמו טיפול במוקשים, סריקות בנמלים וריתוך במעמקי הים. אותה יחידה בצעה לעיתים גם משימות התקפיות נגד כלי שיט אויבים.
חיל הים הודיע ללוחמי היחידה הקטנה שהם ישתלבו כפלגה בשייטת 13, ותינתן להם אפשרות לבצע קורס השלמה, כדי שיוכלו לקבל את כנפי הקומנדו הימי. אחד מחברי אותה יחידה היה סא"ל במיל' אילן דובדבן. כעבור שלוש שנים הוחלט שוב להפריד את היחידה משייטת 13, להעניק לה עצמאות ולהכפיף אותה למפקד בסיס חיל הים בחיפה. אז גם ניתן לה שמה, ילת"ם. דובדבן (67) התקדם בסולם הדרגות, והיה למפקדה השלישי של היחידה, בשנים 1987-1993. השבוע הוא סיפר בראיון לוואלה! על מקרה שאירוע בשנת 1990, אז הוזעקו לוחמי היחידה בפיקודו לסייע בחילוץ של עשרות מלחים מנושאת המטוסים האמריקאית סרגוטה, שהייתה בדרכה להשתתף בקרבות של מלחמת המפרץ הראשונה. באותו אירוע התהפכה סירה שיצאה מנמל חיפה אל נושאת המטוסים, ועליה החיילים.
"בסוף זה לא היה חילוץ. הם טבעו. משינו מהמים 21 מלחים והעלינו אותם על הגוררת", נזכר השבוע רנ"ג במיל' פטר, אחד הצוללים המפורסמים של היחידה, שבמסגרת פעילותה הצבאית צלל לעומק של 200 מטר. "האירוע הזה לא היה פשוט בכלל. זו משימה קשה ולא נעימה", הוא אמר. "לא סתם בוחרים את לוחמי הילת"ם כמו תותים. בוחרים את הטובים ביותר".
לוחמי הילת"ם השתתפו במגוון של פעולות חילוץ, הצלה ואיתו שברי מטוסים במהלך שנות הפעילות של היחידה. "בשנות השבעים חיפשנו צוותי אוויר ומטוסים בכנרת ובים התיכון", אמר פטר, "בשנות השמונים השתתפנו באיתור שברי מטוס עיט (סקייהוק) שהתרסק בים. לא ידעו מה הוביל להתרסקות. ההוצאה שלו מעומק של 90 מטר סייעה לחיל האוויר להבין מה קרה. מעבר לזה סייענו להביא לקבורה בישראל את חיילי צה"ל. אני, למשל, שהיתי בים במצטבר יותר מחצי שנה בחיפושים אחרי הצוללת דקר. הייתי בסבבי החיפושים במצרים וביוון. מי שהחליף אותי היה האדם שמצא את הצוללת. האושר היה גדול מאוד כשמצאו אותה".
מפקד חיל הים לשעבר, האלוף במיל' אליעזר צ'ייני מרום, שגם היה מפקד הבסיס בחיפה והפעיל את הילת"ם במשימות מורכבות, אמר לוואלה!: זו יחידת בוטיק קטנה מאוד. היא מורכבת ממיטב הצוללים. הם מקצועיים ברמה שאתה לא מאמין. אנשי שייטת 13 צוללים לעומק של 12 מטר. הם מסוגלים לצלול לעומק של 100 מטר. זו צלילה מסוג אחר, עם מטרות שונות. בימי שגרה הם מצבעים פעולות אחזקה בכלי שיט ובנמלים. הם השתתפו בחיפוש אחר הדקר. יש להם רובוטים תת מימיים, ובנוסף הם עוסקים במה שקשור בחבלה תת מימית. כל מה שקשור לחומר נפץ במים נמצא באחריותם: אם טיל נפל למים - רק הם מפנים. אנשים נהדרים, צנועים מאוד, נענים לכל משימה שתטיל עליהם". בשנים האחרונות התקבלו ליחידה לוחמות, שלדברי גורמי מקצוע שדרגו את האיכות המקצועית.
על כל אלה, אחת המשימות המורכבות של הילת"ם היא סיוע לצוללות במצוקה. אחריות זו כוללת תרחיש קיצוני שבמסגרתו צוללת עלולה לשקוע לעומק של 100 מטר ולהגיע לקרקעית בלי יכולת לעלות מעל פני המים, ותחת חשש להיחשף לאויב. במקרה כזה תפקידם של הצוללים להגיע למקום בחשאי, לצלול אל הפתח העליון של הצוללת ולהגיש אזרה. הדרך לעומק היא ארוכה ומורכבת, ובמהלכה הצולל הוא עצמאי בקבלת ההחלטות שכן אין לו קשר עם המפקדים, מה שהופך את המשימה למורטת עצבים גם מבחינת המפקדים מעל לימם.
הרמה המקצועית של היחדה ידועה גם בקרב צבאות זרים ברחבי העולם. מדי שנה היא מקיימת אימונים משותפים עם יחידות העילית של צבא ארה"ב ושל מדינות נוספות בתום נטרול אמצעי חבלה בעומק הים, חילוץ והצלה בתנאי ים מורכבים כולל רוח וקשיי ראות. ותיקי היחידה אישרו את העובדה שהיא לוקחת חלק בכוננויות התקפיות ובשמירה על נתיבי הסחר הימי של ישראל, אך סירבו לפרט מעבר לכך.
"איש ילת"ם מכבד את הים, אבל יודע גם לעבוד איתו", תיאר סא"ל במיל' את עולמם של הלוחמים ביחידה. "יש בו זרמים ויש עומק וחושך ואין ראות, אבל אתה סומך על המקצועיות שלך ונותן את הכבוד". כשתבקש לדבר על ע', שחילץ השבוע את סא"ל ארז שחייני ואת טייס המשנה רס"ן חן פוגל ז"ל, הוא אמר: "למרות שאינני מכיר אותו אישית, כשאתה אומר 20 שנה, אתה אומר ניסיון. צוללן שחי מתחת למים, יודע להעריך את הסיכונים, יודע לעשות מה שצריך. הצלילה אצלו זה משהו אגבי. הוא רגיל להיות בתווך הזה. תוסיף את הקשיים האובייקטיביים של חוש, מסוך מטלטל, הסיטואציה עצמה שבה הוא נדרש להוציא שני אנשי צוות אוויר במצב מסוים ממסוק - לכן ההיכרות שלו עם הים היא הכול. יש לנו פורום של מפקדי ילת"ם בווטסאפ. אחד מהם כתב השבוע: 'אני מאוד שמח לראות שהדי.אן.איי של היחידה נמשך לאורך כל הדורות ולא משתנה. הפעולה של הילת"ם בתנאים הללו הייתה מיצוי של הדי.אן.איי של היחידה'".
בבוקר יום שלישי השבוע החל השלב השני של המבצע. תא"ל פוליטיס פקד על הילת"ם לחלץ את מסוק העטלף מקרקעית הים. קצין שהיה מעורה במבצע, שמטרתו לסייע לוועדת החקירה שתבדוק את סיבת ההתרסקות, אמר: "התכנון היה להוציא את המסוק בלי לגרום לו נזק. חובקים ומציפים אותו מעל פני המים, וגוררים אותו לבסיס חיפה".
"אני הייתי הצולל הראשון מטעם חיל הים, שמבחינה תיאורטית יודע אם יש כלים מתאימים לרדת לעומק של מאות מטרים", אמר סא"ל דובדבן כשהתבקש לנסח בתמצות את מה שנמצא בלב עולמו של לוחם ילת"ם. "חשוב להבין שמבחינת צולל בילת"ם, לעומק אין משמעות. עומק הוא לא מכשול. זה כמו לשבת בחצר ולעשות עבודה. ההבדל בין הצוללים ביחידה הוא בשאלה למי יש יותר ניסיון".